ת"א
בית משפט השלום אילת
|
58704-01-15
21/07/2016
|
בפני השופט:
ליאור ברינגר
|
- נגד - |
מבקשים:
1. תלוי בע"מ 2. גוב הפקות בע"מ 3. מיכי גוב 4. ציון מימון
|
משיבים:
1. התאגיד העירוני לתיירות אילת בע"מ (חל"צ) 2. עיריית אילת
|
החלטה - סילוק התביעה שכנגד על הסף |
המבקשים, הנתבעים שכנגד, עותרים לדחות את התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר יריבות או היעדר עילה.
לדידם התביעה שכנגד נוגעת ל-5 פסטיבלים אשר הפיקו המבקשות 1 ו-2 כאשר לצורך ההפקה התקשרו עם עמותת "מנהלת הים האדום" (להלן: "העמותה") שהינה עמותה פרטית אשר פעלה בשיתוף עם עיריית אילת. המבקשים צירפו מסמכים המעידים על ההתקשרויות עם העמותה. לפיכך טוענים כי העמותה היא היחידה אשר יכולה לבוא בטענות ודרישות על יסוד ההסכמים הללו כל שכן כאשר התביעה שכנגד נסובה כולה סביב הטענה כי ההסכמים הללו הופרו. לדידם, טענת המשיבה 1 בכתב התביעה לפיה נכנסה לנעליה של העמותה אינה מקובלת שעה שהעמותה לא המחתה למשיבות את זכויותיה וחובותיה של העמותה מכוח ההסכמים הללו.
לטענת המשיבים יש לדחות את הטענה כי העמותה לא המחתה את זכויותיה למשיבות מכמה טעמים:
-
סעיף 2.9 להסכמים בין העמותה למבקשים קובע כי העמותה רשאית להמחות את זכויותיה על פיה ההסכמים.
-
גזבר העירייה הצהיר כי העמותה המחתה למשיבים.
ג. מבקש 4 כתב מייל לגזבר העירייה בו מבקש לסגור את כל העניינים הכספים לשנים 2011 2012, שנים בהם הקשר של המבקשים היה מול העמותה. מכך שניתן להבין שמבקש 4 מסכים שהמשיבים באים בנעלי העמותה אשר המחתה להם את זכויותיה, שאם לא כן לא היה מנהל מו"מ עם גזבר העירייה באשר לעניינים כספיים שיש לו עם העמותה.
המבקשים אינם חולקים על האמור בסעיפים א וב' לעיל ומבחינה עובדתית אינם חולקים גם על האמור בסעיף ג' אולם טוענים שלא ניתן ללמוד מאותו מייל של משיב 4 מאומה.
דעתי כדעת המשיבות, אני סבור שמהעובדות המפורטות בסעיפים א-ג ניתן ללמוד כי העמותה המחתה זכויותיה למשיבות ולאור האמור בסעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969, לפיו אין חובה כי המחאת זכות תיעשה בכתב , היעדר מסמך כתוב מטעם העמותה אינו עומד לחובתם של המשיבים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת