ת"א 60361-03-16 באום הנגבי ושות'- משרד עורכי דין ואח' נ' שטרן ואח'

1.זוהי בקשה לעיון בתיק בית המשפט דנן.

 2.התובענה מתנהלת בין המשיבה 2, שותפות בלתי רשומה של עוה"ד (להלן – השותפות), אשר הגישה תביעה כנגד המשיב 1, וזה בתורו ביחד עם כתב הגנתו, הגיש תביעה שכנגד, בה תבע את השותפות וכן את המשיבים 3 ו-4.

3.תמצית התביעה העיקרית היא בשכר טרחה אותו חב המשיב 1, כנטען בכתב התביעה, בגין שירותים משפטיים מגוונים אשר הוענקו למשיב 1 ע"י משרד עוה"ד שבשותפות.

4.המשיב 1 דוחה את טענות השותפות, ואף הגיש כאמור תביעה שכנגד הכוללת את השותפות וכן את המשיבים 2 ו-3 (יוער, כי לא הוגש כתב הגנה לתביעה שכנגד).

5.אחת הטענות המרכזיות שבכתבי הטענות עוסקת בסכסוך בכל הנוגע להסכם קומבינציה ברחוב פאגלין 7 בתל אביב יפו, כאשר המשיב 1 הוא הבעלים של אחת היחידות שם, והמבקשים אף הם בעלים של יחידות בבניין זה.

6.נוכח מעורבות המבקשים בסכסוך, במספר מעגלים, ונוכח ניהול הסכסוך בתובענה דנן, בין היתר במספר מעגלים, כאשר אחד החשובים שבהם היא העבודה המשפטית שבוצעה, כך נטען בכתב התביעה העיקרי, בשם המשיב 1 ע"י השותפות באותה עסקת קומבינציה, סבורים המבקשים כי עיון בתובענה דנן עשוי לענות על מספר סוגיות או שאלות העולות בחלק ממעגלי הסכסוך שבין כל הצדדים (לרבות בבקשה זו).

7.המשיבים בתגובה משותפת מתנגדים לבקשת העיון. בפיהם שלוש טענות: האחת, כי שעה שהסכימו הצדדים להפנות את מלוא הסכסוך בתובענה זו לגישור, יש לחסות את הליכי הגישור, בין היתר באמצעות מניעת עיון בתיק בית המשפט; השניה, כי הסכסוך הוא תולדה של יחסי לקוח-עו"ד, וכי המסמכים המצויים או יימצאו בתיק תובענה זו – ייחסו תחת חיסיון זה; והשלישית – כי עצם מתן היתר העיון יסכל בוודאות את הליך הגישור אליו פנו הצדדים בתובענה.

8.הלכה ידועה היא, כי בית המשפט מתנהל בדלתיים פתוחות, תוך חשיפה מרבית של ההליכים המתנהלים לפניו. פומביות הדיון כוללת גם עיון בתיק ספציפי של בית המשפט, זולת אם קיימים טעמים למנוע עיון זה. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 מסדירה את סדרי הדין בבקשת העיון. בעת שקילת הבקשה על בית המשפט להתחשב באינטרסים מתחרים העשויים להיות רלוונטיים, ובין היתר עיקרון פומביות הדיון ואמון הציבור ברשות הציבורית (הרשות השופטת), אל מול הפגיעה האפשרית בזכות לפרטיות, למשל.

9.בבחינת הבקשה יש לעשות בשלושה שלבים ((ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); רע"א 943/15 ‏ ‏ קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסמה בנבו; 23.06.2015)):

"בשלב הראשון יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך; בשלב השלישי, בהנחה שישנה הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט" (פרשת קליין, לעיל).