ת"א 62431-11-14 עמותת "תלמוד תורה" חריש נ' מועצה מקומית חריש

לפני בקשת הנתבעת לסלק את התובענה על הסף מטעמים שבהיעדר סמכות עניינית ולחלופין בקשה להתיר את תיקון כתב-ההגנה, בין השאר בדרך של מתן הודעה לצד שלישי. התובעת מתנגדת לבקשות.

א.ההליך והצדדים לו

1.התובעת, עמותה רשומה (להלן התובעת), הגישה נגד הנתבעת – רשות מקומית (להלן הנתבעת), תביעה כספית לתשלום סך של 1,332,429 ₪. ביסוד התביעה ניצבה, בקליפת אגוז, טענת התובעת כי היא זכאית לכך שהנתבעת תשלם לה את הסכום שנתבע בגין השתתפותה על-פי חוק בתקציב התובעת לשנים 2008 עד 2012. חלק הארי של הסכום נתבע בגין השתתפות בתקציבה של התובעת על-פי סעיף 11א לחוק חינוך ממלכתי, ונכלל בו גם מרכיב של השתתפות בהוצאות שכירות של מבנה חינוך.

2.הנתבעת התגוננה מפני התביעה; בתוך כך טענה כי היא אינה חולקת על חוק חינוך ממלכתי ('חוק נהרי') שעליו נסמכה התובענה, והטעימה כי הוויכוח נוגע לרכיבי התביעה ולסכומים. בהקשר זה הצביעה הנתבעת על חסרונם של פרטים מהותיים בכתב-התביעה שמונעים בשלב זה דיון בפרטי הסכומים. עוד נטען נגד המועד בו הועלו דרישות התובעת שבעטיין הוגשה התביעה, והוטעם כי היא נגועה בשיהוי בשל כך שהדרישה באה לעולם רק לאחר שהתובעת סיימה את פעילותה בשטח שיפוטה של הנתבעת ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם מסגרת התקציב לפעילותה של הנתבעת.

3.כתב-התביעה הוגש ביום 3.12.2014. תאריך הגשתו של כתב-ההגנה 31.12.2014. בקשותיה של הנתבעת המונחות לפני, קרי, הבקשה הנוגעת להיעדר סמכות עניינית לדון בהליך בבית-משפט השלום והבקשה המכוונת לתיקון כתב-ההגנה, לא הוגשו בתקופת הביניים הארוכה שחלפה בין השלמת הגשתם של כתבי-הטענות לבין קדם-המשפט שהתקיים ביום 1.3.2016. רק במעמד הדיון העלתה הנתבעת לראשונה את טענותיה בעניינים הללו, ונקצבו מועדים להגשת בקשותיה.

4.עיינתי בכתבי-הטענות ובכתבי בי-דין הנוגעים לבקשות הנתבעת אשר טעונות הכרעה.

ב.סמכות עניינית

דין טענת הנתבעת בדבר היעדר סמכות עניינית לבית-משפט השלום לדון בהליך להידחות. הבקשה הוגשה ללא עילה של ממש, כשהיא מתעלמת מפסיקה עקבית שדנה בטענות מן הסוג שגוללה הנתבעת בבקשה ודחתה אותן.

1.התביעה שלפני הינה תביעה כספית מובהקת. היא אינה מכוונת למתן סעד הצהרתי, אף אינה תוקפת 'החלטה' כביכול שהתקבלה על-ידי הנתבעת בתחום פעילותה במישור המשפט הציבורי או המנהלי. אין בנמצא 'החלטה' כזו, וקיומה – לא בא זכרו בכתבי-הטענות אשר מציירים את גדרי המחלוקת הטעונה הכרעה ואת הפלוגתות שבהן יש לדון. אין מדובר בתביעה בענייני חינוך שחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים חל עליו, ואין בה משום תקיפה ישירה של החלטות הרשות ומעשיה. נסיונה של הנתבעת לכפות על התובענה מהות כזו זר ומלאכותי, אף חוטא לטענות הצדדים בכתבי-הטענות. כפי שיובהר להלן, אפילו היה צורך לבחון בהליך דנן 'החלטה' שנתנה הנתבעת במסגרת סמכותה בתחום המשפט הציבורי או המנהלי, לא היה בכך כדי לשלול את סמכותו של בית-משפט זה לדון בה, או להקנות לבית-המשפט לעניינים מנהליים את סמכות הדיון הייחודית בה.