פנקה ואח' נ' פסו רומי ניהול,שיווק ופקוח בע"מ

1.בפני תביעה כספית על סך 246,652 ₪ שהגישו התובעים, דורי דוד ויפית פנקה (להלן: "התובעים"), בקשר לליקויי בניה בדירה שרכשו מן הנתבעת, פסו רומי ניהול שיווק ופיקוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

2.כפי שיפורט להלן, בהתאם להסכמת הצדדים, פסק דיני זה ניתן על בסיס סיכומי הצדדים בלבד ועל בסיס חוות דעת מומחה בית המשפט, המהנדס גל מאיר (להלן: "חוות הדעת" ו-"המומחה" בהתאמה).

א.המסגרת העובדתית:

3.ביום 2.7.2014 נחתם הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעת בקשר לרכישת דירה ברח' נחל שניר 10 בנתניה (להלן: "הסכם המכר" ו-"הדירה" בהתאמה).

4.במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי התלוננו פעמים רבות בפני הנתבעים לעניין ליקויי בנייה חמורים בדירה, והנתבעת מיאנה מלנקוט בצעדים לתיקון ליקויים אלו (להלן: "הליקויים"). מעבר לליקויים אלו, נפער בחצר הדירה בור מתחת לחדר הדיור של הדירה (להלן: "הבור").

5.התובעים צירפו לכתב התביעה שתי חוות דעת בקשר לעלות התיקונים של הליקויים וכן בקשר לעלויות תיקון הבור, אשר העריכו את עלות התיקונים הכללית בסך 186,652 ₪. התובעים טענו כי הודיעו לנתבעת על הליקויים ועל הבור, ואילו הנתבעת שלחה נציג מטעמה אשר הציג פתרונות חלקיים ובלתי מבוססים והנתבעת לא הגיעה לבצע את התיקון בקשר לבור.

6.צורפו לכתב התביעה תכתובות בין התובע 1 לבין הנתבעת ו/או נציגיה בקשר לתיקון הבור מימים 5.7.2015, 23.7.2015 26-27.7.2015, 31.7.2015 וכן מיום 2.8.2015. ביום 23.8.2015 שלחה הנתבעת מכתב לתובע 1 במסגרתו ציינה כי היא מבקשת לבצע את העבודות הנדרשות בקשר לבור בהתאם להנחיית אינג' צבי המלי.

7.התובעים טענו כי נגרמה להם עגמת נפש רבה בשל התנהלות הנתבעת ועל כן דרשו פיצוי סך של 45,000 ₪. כן טענו כי תיקון הלקויים יארך כ-3 שבועות, בהם יאלצו לפנות את דירתם, ועל כן דרשו פיצוי נוסף בסך 15,000 ₪.

8. הנתבעת טענה כי התובעים אינם חפצים באמת בפתרונות אלא מטרתם הוצאת כספים שלא כדין מהנתבעת. הנתבעת הציעה לתובעים לתקן את הליקויים שלטענתם נחשבים על פי דין כליקויים אך התובעים סירבו. כך גם לגבי תיקון הבור הוצע להתחיל בעבודות בתכתובת מיום 26.11.2015 אך התובעים סירבו. עוד נטען כי הדין מאפשר לקבלן לתקן ליקויים מבלי להיות מחויב בסעדים כספיים. הנתבעת גם טענה כי חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה מופרכות ומוגזמות. נטען כי חלק מהליקויים נובעים מהתנהלות התובעים ו/או משינויים שביצעו בדירה. עוד נטען כי אין כל סיבה מוצדקת לפינוי הדירה ויש לדחות גם את טענת התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש.