הררי ואח' נ' נאות מזרחי בע"מ

מבוא

1. מונחת לפניי תביעה כספית על סך 223,745 ₪ והיא בעיקרה פיצוי התובעים בגין ליקויי בנייה של דירת דופלקס בת 5 חדרים, המצויה ברחוב מנחם בגין 15/45 בחולון (להלן: "הדירה") אותה רכשו התובעים ביום 20.10.15 מאת הנתבעת.

    

2. הנתבעת הינה חברה קבלנית פרטית שבנתה את הבניין ואת הדירה אותה היא מכרה לתובעים כשזו כבר בנויה ומוכנה. הסכם המכר נחתם ביום 20.10.15 ומועד מסירת החזקה בדירה, בהתאם לפרוטוקול מסירת הדירה (נספח א/1 לראיות הנתבעת) היה ביום 15.11.15.

    

    

   תמצית טענות הצדדים:

    

   התובעים

    

3. התובעים רכשו דירה על פי הסכם מכר תוך שהנתבעת התחייבה לספק להם דירה ברמת איכות וגימור גבוהה, אולם היא כשלה בכך לנוכח הליקויים והחוסרים שהתגלו בה, המצביעים על בנייה רשלנית שלא על פי התחייבויותיה על פי הסכם המכר לתובעים.

4. התובעים פנו אל הנתבעת בשיחות טלפוניות רבות, במפגשים בדירתם ועוד והנתבעת הבטיחה להם כי היא תפעל לתקן את הליקויים לשביעות רצונם, ברם אף שהם הפסידו ימי עבודה רבים בתקווה כי הנתבעת תבצע את התיקונים המוטלים עליה היא ביצעה תיקונים כושלים שרק החמירו את המצב.

5. עוד טענו התובעים, כי כיוון שהנתבעת התכחשה מאז ומעולם לליקויים אלה- טרם הגשת התביעה ובמהלכה, ואף לממצאי המומחה שמינה בית המשפט, היא איבדה את זכותה לבצע תיקונים בדירה שכן היא איחרה את המועד שניתן לה בדין לעשות כן . בנוסף לכך, התובעים איבדו זה מכבר כל אמון בה.

6. התובעים העמידו את הליקויים בדירה באמצעות מומחה מטעמם על סך 173,745 ₪.

7. נוסף לכך טענו התובעים כי הנתבעת חבה גם בתשלום עלויות בגין פינוי והובלה של הדירה ודיור חלופי בעת ביצוע התיקונים בסך של 20,000 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש, טרחה וטרדה של התובעים משך תקופה זו בסך 30,000 ₪.

   הנתבעת

8. אליבא הנתבעת, דין תובענה זו להידחות על הסף, באשר הינה מופרכת, מופרזת וחסרת כל בסיס ועילה כנגדה. נטען כי מדובר בתביעה אחת מוזמנת ומתוזמנת מיני ארבע שהוגשו באמצעות ב"כ התובעים בשם דיירים נוספים בבניין, דבר המלמד על חוסר תום ליבם של התובעים והתנהלותם הקלוקלת.

9. עוד טענה הנתבעת, כי מדובר בתובענה שהוגשה בשיהוי ניכר והיא קנטרנית וטורדנית. כך, טופס 4 ניתן לבניין עוד בשנת 2014 אלא שהתובעים רכשו את הדירה לאחר מכן ביום 20.10.15 כמו שהיא (as is) וקיבלו את החזקה בה בסמוך מאד לאחר מכן, היינו כ- 6 שנים טרם הגשת התובענה. נטען בהתאם כי לא יעלה על הדעת כי הנתבעת שקיבלה טופס 4 לבניין עוד בשנת 2014, כאמור, תיאלץ להתגונן כנגד תביעה זו בחלוף שנים רבות כל כך, מאז שנמסרה החזקה בה לתובעים.

    

10. לעניין זה נטען כי התובעים לא הנפיקו הסבר לשיהוי בהגשת התובענה, והם לכלל לא פנו קודם לכן אל הנתבעת בטענות לליקויים בדירה, ונראה כי תובענה זו הינה תולדה של יצר נקמנות המונע על ידי יו"ר ועד הבניין, אשר הגיש בשם דיירי הבניין תובענה נוספת כנגד הנתבעת. ועל כן תביעה זו הינה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, מבלי שהתובעים מנפקים בה כל הסבר לשיהוי הרב בהגשת תביעתם.

     

11. לחילופין עוד נטען כי התובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, כאשר ההשלכות של אי מתן הזדמנות נאותה שכזו אומצו בפסיקה כגישה של הפחתת סכום הפיצוי, בשיעור הפגיעה שנגרמה למוכר עקב שלילת זכותו לתקן את הליקויים שעשויים להיקבע בבית המשפט.

     

12. לחילופין נטען כי רוב הליקויים המיוחסים לנתבעת (והמוכחשים) הינם ככל הנראה ליקויים אסתטיים והם תוצאה של שינויים שהתובעים ביצעו בדירה הפוטרים אותה מחובתה על פי הסכם המכר עם תובעים. בהקשר הוטעם עוד כי אף שהתובעים הכחישו לאורך כל הדרך עבודות אלה, לרבות במסגרת הדרישות המקדמיות במהלך ניהול התובענה, חקירת התובעת 2 העלתה כי אכן בוצעו עבודות ושינויים בדירה בהיקפים עצומים אשר כללו גם שינויי אינסטלציה, החלפת מטבח וסלון, סגירת לופט- עבודות שחלקן בוצע באמצעות פיגומים פנימיים, דבר שיש בו לפטור את הנתבעת מכל אחריות כלפי התובעים כאמור.

     

13. עוד טענה הנתבעת לעניין זה, כי התובעים דורשים את החלפת הריצוף בכל הסלון, דרישה זו דינה להידחות, במיוחד לאור הודיית הנתבעים כי בוצעו עבודות להחלפת מטבח וסלון.

     

     

14. לחילופין נטען כי במסגרת הסכם המכר, הצהירו התובעים כי לא יתבעו /או ידרשו פיצויים בגין ליקויים ככל שיהיו לרבות נזקים עקיפים כגון הפסדי ימי עבודה וכו'.

     

    חוות הדעת

     

15. התובעים תמכו את תביעתם זו בחוות דעתו של המהנדס אברהמי יאיר מיום 09.11.20, ממנה עולה כי הוא ביקר בדירה ביום 21.10.20 ומצא בה ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך כולל של 173,745 ₪ כולל מע"מ לפי הפירוט הבא: 135,000 ₪ עבור תיקון הליקויים, 13,500 ₪ עבור תיאום ופיקוח הנדסי ו- 25,454 ₪ עבור מע"מ על הסכומים הנ"ל. יצוין כי המומחה לא השכיל לפרט לצד כל ליקוי את עלות תיקונו כי אם קבע עלות גלובלית אחת בסיפא חוות דעתו המאגדת את כלל עלות תיקון הליקויים בדירה.

     

16. עיקרם של הליקויים כנטען בתובענה, על בסיס חוות הדעת, קשור בפגמים רבים שנמצאו בריצוף רצפת הקומה התחתונה בת 60 מ"ר שרוצפה באבן שיש. נטען לשברים רבים באריחים, חוסר אחידות, כתמים והעדר איטום בגב האריח, והכל בהיקף נרחב כל כך שמחייב את פירוק והחלפת כל האריחים בקומה זו של הדירה, וכפועל יוצא מכך גם את פירוק ארונות המטבח לצורך פירוק והתקנת האריחים מחדש תחת ארונות אלה.

17. הנתבעת תמכה את הגנתה בחוות דעתו של האדריכל אבי גולדשטיין אשר ביקר בדירה ביום 20.05.21. מומחה זה קבע כי אכן ישנם ליקויים מסוימים בדירה, אך הואיל וקיימת נכונות מצד הנתבעת לתקנם, אין הוא מוצא לנכון לחוות דעתו בנוגע לאומדן העלויות של ליקויים אלה.

     

     

    מומחה בית משפט

     

18. ביום 03.04.22 מונה כמומחה מטעם בית המשפט מהנדס הבניין, מר דב דוד (להלן: "המומחה דוד"), אשר קבע כי בעת ביקורו בדירה ביום 25.05.22 נמצאו בה ליקויי בנייה שעלות תיקונם הוערכה על ידו בסך של - 97,461 ₪.

     

19. לצורכי הדיון והנוחות, להלן קביעות המומחה לליקויים הנטענים בדירה:

    • אי בניית מתלה כביסה, מסתור כביסה, ואין גומחת שירות מתאימה -

      קבע המומחה: במפרט הטכני של הדירה הובטח מתלה כביסה ועיון בתשריט המכר אכן משורטט חדר שירות עם מתלה כביסה בצמוד לחדר שירותים. עם זאת חדר השירותים הורחב על חשבון חדר השירות ובכך בוטל מתלה הכביסה. לפי דעת המומחה אין להטיל אחריות לכך על הנתבעת.

    • דלת הכניסה חוסמת הכניסה לממ"ד ומהווה חדר שינה -

      קבע המומחה: הביצוע תואם לתשריט המכר שהיווה בסיס לחוזה הקנייה של הדירה.

    • ליקויים ברצפת המרפסת–

      קבע המומחה: "המדרגה" הנטענת אכן מהווה גורם זר שאיננו נזכר בתשריט המכר. בסיור בדירה, נאמר על ידי נציג הנתבעת כי טכנית ניתן לבטל את המדרגה. ביטול המדרגה וביצוע ריצוף במפלס ריצוף המרפסת הינו אפשרי. קבע המומחה לפיכך כי העבודה תתבצע במסגרת החלפת הריצוף במרפסת (סעיף 6.2 לחוות הדעת).

      יש לבצע תיקוני שברים בלוחות הקופינג בעלות של 2,000 ₪. לעניין השיפויים נקבע כי שטח המרפסת הינו כ – 77 מ"ר וכי ברוב שטח המרפסת קיימים שיפועים ליקויים אשר נעים בין 0% ל – 0.7%. תקן 1555.3 קובע כי שיפועי הריצוף יהיו לפחות 1% לכיוון הנקז. לצד כך המומחה מצא אמנם חוסר אחידות בגווני הריצוף מסוג מטראצו ואולם מדובר בשוני גוון מותר על פי התקן הישראלי. עם זאת בשל ביצוע שיפוע ריצוף לקוי, כאמור, קבע המומחה כי יש לפרק את הריצוף ולרצף את המרפסת מחדש כחוק. המומחה קבע כי אומדן העלויות במקרה זה לפי 77 מ"ר שטח המרפסת מכפלת עלות של 550 ₪ למ"ר עומד על 42,350 ₪.

    • איטום המרפסת הינו לקוי –

      קבע המומחה: לא נמצאו סימני רטיבות פעילה בביקורו בדירה. המומחה השאיר עניין זה למעקב.

    • חוסרי ברגים לעיגון לוחות שיש אופקיים במרפסת ובבניין וחוסרים במישקי הרפייה בין אבני חיפוי לרבות אבנים אופקיות כולל לוחות שיש מתחת למעקה –

      קבע המומחה: לגבי עיגון לוחות הקופינג – מקובל לקבל את הפרופיל התחתון של המעקה המרפסת כאלמנט קיבוע. לגבי מישקי ביניים בקופינג – יש לבצע מישק התפשטות כל 3 מ'. סה"כ 8 מישקים במרפסת בעלות כוללת של 2,400 ₪.

    • ליקויים בקירות המרפסת לרבות סדקים ו/או שברים או פגמים אחרים –

      קבע המומחה: יש לבצע שיקום האבן באמצעות סיקה גארד 100 ו/או סיקה 925 בעלות של 4,000 ₪.

    • הקורה המצויה מעל דלת המרפסת עקומה לחלוטין לרבות סטייה גדולה בפינה הצפונית –

      קבע המומחה: לא אובחן ליקוי המצדיק תיקון.

    • העדר אפי מים בתחתית קורת המרפסת –

      קבע המומחה: יש להתקין אף מים בעלות של 1,800 ₪.

    • חוסרי ברגים באבן קירות המרפסת בגובה שקובע התקן הישראלי לגבי שיטות הדבקה מסוימות –

      קבע המומחה: כפי שנמסר למומחה ועל פי מראה החיפוי, נראה שהחיפוי הינו בשיטת ברנוביץ. בשיטת ברנוביץ אין צורך בקיבוע אבני חיפוי ובברגים.

    • גימור פתחי החלונות בקומה העליונה לקוי ולא אחיד –

      קבע המומחה: יש הסכמה לצורך בתיקון ליקוי זה בעלות של 1,500 ₪.

    • יש להשלים ניקיון וסילר אבני חיפוי חזית ברכוש הפרטי של התובעים–

      קבע המומחה: יתוקן במסגרת תיקון הליקויים במרפסת במסגרת העלות בסך 4,000 ₪ שנקבעה לעיל.

    • כתמי "טלוויזיה" בהיקף חלק מאריחי חיפוי הקירות –

      קבע המומחה: התיקון נכלל בשיקום תיקון הליקויים במרפסת במסגרת העלות בסך 4,000 ₪ שנקבעה לעיל.

    • שימוש באריחים מחליקים במרפסת, חדרי רחצה, השירות והמדרגות –

      קבע המומחה: יש לבצע בדיקת מכון התקנים באמצעות מכשיר ייעודי. המומחה ציין כי אינו יכול לקבל טענה שאיננה נסמכת על בדיקת בודק מוסמך.

    • ליקויים באריחי שיש ברצפת הקומה התחתונה של הדירה כגון פגמים רבים באריחי שיש טבעי חרבות, היעדר איטום גב אריח –

      קבע המומחה: אותרו פגמים בריצוף. בפרוטוקול המסירה של הדירה לא הייתה הערה בנושא הפגמים. הביקורת של מומחה הדיירים בוצעה כ – 5 שנים לאחר מסירתה של הדירה. תקופת הבדק לריצוף הינה שנתיים ולא סביר כי המצאות רבה כל כך של ליקויים בריצוף במסירת החזקה בדירה נעלמה מעיני התובעים בעת קבלת החזקה בדירה בזמן שידוע שבמהלך תקופה של יותר מ-5 שנים דברים רבים עלולים להתרחש במהלך איכלוס ו/או מעבר הדירה . לדעתו המקצועית של המומחה הטענה איננה יכולה להתקבל. עם זאת המומחה השאיר סוגיה זו להכרעתו של בית המשפט.

    • כתמים על גבי האריחים שנגרמו בשל העובדה שגב האריחים לא נמרח לפני הנחתם –

      קבע המומחה: ראו הערה לעיל. תקופת הבדק לריצוף חלפה.

    • סימני רטיבות באריחים ליד דלת המעבר למרפסת המעידים על איטום לקוי של המרפסת –

      קבע המומחה: איטום המרפסת יתוקן במסגרת החלפת הריצוף המפורט בחוות הדעת.

    • ישנן תנודות רבות ומיותרות ורעשים חריגים ביותר במנגנוני גלילת תריסי הגלילה –

      קבע המומחה: לא נמצא ליקוי כנטען.

    • רעשים חריגים, שריקות ואיטום לקוי במכלולי אלומיניום בדירה כולה –

      קבע המומחה: יש הסכמה לצורך בכוונון מנגנוני התריסים בעלות של 3,000 ₪.

    • ליקויים במהלך המדרגות בדירה (זיגוג במעקה המדרגות) –

      קבע המומחה: כפי שעלה בסיור בדירה, התובעים החליפו את הזיגוג במעקה ולכן לנתבעת אין אחריות לזיגוג הקיים כיום. המומחה ציין כי אינו יכול לקבוע מה היה טיב הזיגוג בטרם הוחלף.

    • מהלך מדרגות לקוי בדירה כאשר ישנן מדרגות בדירה שהרום שלהן אינו תואם את התקן הישראלי–

      קבע המומחה: המומחה מצא טענה זו נכונה וקבע כי ישנה הסכמה בין הצדדים כי יש לתקן את המדרגות הלקויות. המומחה העמיד עלות זו על סך 9,000 ₪.

    • עקמומיות גדולה מידי וגימור לקוי בקיר חדר מדרגות דירתי –

      קבע המומחה: יש הסכמה בצורך לתקן. עלות התיקון 800 ₪.

    • חסרה נקודת חשמל בלוח תקשורת דירתית –

      קבע המומחה: יש הסכמה בין הצדדים לצורך התיקון. עלות תיקון 350 ₪.

    • יש להשלים סימון מפסקים ולסגור חורים בלוחות החשמל הדירתי –

      קבע המומחה: יש להשלים פאנלים P.V.C. לכיסוי המרווחים בלוח חשמל. עלות התיקון 200 ₪.

    • קיימת סדיקה תרמית רבה בדירה. אין חיתוך טיח בין מישורים שונים בדירה והדבר גורם לסדקים רבים –

      קבע המומחה: בסקירת הקירות והתקרות בדירה נמצאו סה"כ כ – 15 מ"א סדקים לתיקון. התיקונים כולל תיקוני צבע לאחר תיקוני הסדקים הינם בעלות של 5,000 ₪.

    • בחדר השינה מעל דלת היציאה למרפסת (חדר סמוך למטבח) ישנה רטיבות מתחת לחלון –

      קבע המומחה: ביום הסיור לא אותרה רטיבות.

    • קיימת רטיבות בחדר שינה הורים מתחת לחלון ושיפוע לקוי של סף חלון זה –

      קבע המומחה: יש לבצע איטום אדן החלון. חומר מומלץ סיקה 490 T בעלות של 300 ₪.

    • הריצוף בחדר רחצה הורים הינו מחליק –

      קבע המומחה: בדיקת התאמה לתקן 2279 הינה בדיקה הנעשית על ידי מכון התקנים באמצעות מכשיר ייעודי. ללא אסמכתא של בודק מוסמך המומחה אינו יכול לקבל טענה זו.

    • קיים שיפוע לקוי ברצפת תא רחצה הורים –

      קבע המומחה: נמדד שיפוע 0.5%. יש לפרק את רצפת המקלחון ולבצעה כחוק. עלות התיקון: 1,200 ₪.

    • על הנתבעת לספק אישור תקינות הזיגוג שבחדרי הדירה אחרת יידרש להחליפו.

      קבע המומחה: יש הסכמה כי על הנתבעת לספק אישורים לטיב הזיגוג. במידה והאישור לא יתקבל יש להחליף את הזיגוג (1,000 ₪).

    • הותקן חלון אלומיניום בשטח המקלחון –

      קבע המומחה: החלון בוצע על פי תשריט המכר. בנוסף, חלון אלומיניום הינו עמיד לרטיבות.

    • חסר גימור היקף צנרת/קופסאות ברצפה -

      קבע המומחה: יש לבצע הגבהה בצוואר צינור הקולטן בעלות 400 ₪.

    • החיתוך של חיפוי היקף אביזר הפעלת האסלה לקוי –

      קבע המומחה: יש הסכמה לצורך בתיקון. המומחה קבע עלות זו בסך 300 ₪.

    • קיים כתם בפינת חדר המדרגות –

      קבע המומחה: יש הסכמה לצורך לתקן. המומחה קבע עלות זו בסך 500 ₪.

    • ברז מכונת הכביסה כולל מים קרים בלבד בעוד התקנות מחייבות מים קרים ומים חמים –

      קבע המומחה: התקנות (הל"ת) מחייבות ברז מים חמים וקרים למכונת הכביסה. עלות תיקון 1,200 ₪.

    • יש לוודא שגובה סף כל חלון הינו מעל 105 ס"מ –

      קבע המומחה: מומחה התובעים איננו מפרט היכן איתר ליקויים בגובה סף החלון. ככל שקיים סף נמוך מ – 1.05 ס"מ יש לתקן.

    • טרם סופקו אריחים רזרביים –

      קבע המומחה: הנתבעת טוענת כי סופקו אריחים רזרביים. יש להציג אישור לכך או לחילופין לספק אריחים רזרביים.

    • טרם נבדקו מערכות הדירה לרבות חימום, מים וחשמל –

      קבע המומחה: לא נטענה כל טענה ספציפית.

      סיכום:

      סה"כ עלות התיקונים: 76,300 ₪.

      פיקוח הנדסי כ – 10% 7,000 ₪.

      סה"כ 83,300 ₪.

      מע"מ 17% 14,161 ₪.

      סה"כ כללי כולל מע"מ 97,461 ₪.

       

20. הנתבעת שלחה למומחה דוד שאלות הבהרה. כמו כן, המומחה נחקר על ידי שני הצדדים בחקירה נגדית ועל עדותו אעמוד בהמשך . עם זאת ראוי להדגיש כבר בנקודה זו כי עיקר המחלוקת שעמדה בין הצדדים הייתה בנושא הריצוף בקומה התחתונה של הדירה והצדדים מיקדו את חקירת מומחה בית משפט בעניין זה.

     

21. עוד ראוי להדגיש כי הצדדים לא זימנו לחקירה נגדית את המומחים מטעמם ולמעשה לפני בית המשפט עמדה כעניין מרכזי חוות דעתו של מומחה בית משפט וחקירת הצדדים עליה.

22. בהקשר לכך ראוי לציין כי על פי הדין מעמדו של מומחה בית המשפט ומסקנותיו, הן אובייקטיביות ובלתי תלויות, היות ואין לו כל עניין ואינטרס בתוצאות ההליך. בהתאם, היה ובית המשפט יבחר שלא לאמץ את מסקנות המומחה מטעמו, הרי שהדבר ייעשה רק במקרים חריגים ובמשורה (רע"א 9828/17 דרור אבני נ' ד. שליט בע"מ (18.1.2018)), מסיבה בולטת לעין, (ע"א 6510/20 דוד מזרחי נ' אהרון כהן, פסקה 6 (נבו 12.12.2021)) ומנימוקים כבדי משקל (ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין (6.12.2018)).

     

23. באותו הקשר, מינוי מומחה מטעם בית המשפט אמנם מהווה כלי עזר בידי בית המשפט בבואו להכריע בשאלות מקצועיות העומדות לפניו, כאשר אין בידו את מלוא הידע והניסיון הדרושים לשם הכרעה בהן, אך מינוי המומחה לעולם לא יחליף את שיקול דעתו של בית המשפט והמכריע הסופי הינו בית המשפט:

     

    "מינוי מומחה מטעם בית המשפט מהווה אך כלי עזר בידי בית המשפט בבואו להכריע בשאלות מקצועיות העומדות בפניו, כאשר אין בידו את מלוא הידע והניסיון הדרושים לשם הכרעה בהן. נקבע לא אחת כי מינוי המומחה לעולם אינו מחליף את שיקול דעתו של בית המשפט, וההכרעה הסופית בפלוגתה נותרת בידי בית המשפט, בהיותו הפוסק האחרון גם בעניינים שבמומחיות. [...]. (רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 (17.4.2023)).

     

    דיון והכרעה

    המסגרת הנורמטיבית

24. המסגרת החוזית שבין הצדדים מוסדרת על ידי חוקי החוזים הכלליים וכן על ידי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), בפרט בסעיפים 4 ו – 4א' שבו הקובעים כדלקמן:

    "4. (א)המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

    (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה;

    (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

    (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

    (4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן – תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית), התגלתה אי-התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

    (5) התגלתה אי-התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

    (6)המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש.

    (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח-1968.

    (ג)לענין סעיף זה –

    "אי-התאמה יסודית" – אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

    "תקופת בדק" – תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה;

    "תקופת אחריות" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק.

    הודעה על אי-התאמה או אי-התאמה יסודית

    4א. (א)הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה –

    (1)שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, אם הודיע עליה הקונה או קונה המשנה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה;

    (2)שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

    (ב)הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה יסודית שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה."

     

25. בהתאם וכפי שמומחה בית המשפט טען רבות במסגרת חקירתו הנגדית, בתקופת הבדק הכשל או הליקוי יהיו באחריות הנתבעת, אלא אם כן היא תוכיח שהם נגרמו בשל מעשה או מחדל של הקונה. בתקופת האחריות הנטל עובר לקונה והוא נדרש להוכיח כי הסיבה לליקוי הבניה היא בתכנון ו/או אופן ביצוע העבודה ו/או שימוש בחומרים לא תקינים או לא מתאימים של הקבלן.

     

26. עניין זה מהותי לעניינו לנוכח טענות הנתבעת כי התובעים שתקו משך שנים ארוכות; לא התלוננו על הליקויים הנטענים בכתב התביעה , ובפרט בעניין הריצוף בקומה התחתונה, ולמעשה הגישו תביעה זו מבלי שעלה בידם להוכיח שהנתבעת אחראית לליקויים אלה, ומבלי שהוסברה על ידם סיבת המחדל הרצופה משך תקופה ארוכה כל כך של שנים, דבר המצביע לשיטת הנתבעת על כי מדובר בתובענת נקם בחסות מי מדיירי הבניין וכי גם תקופת האחריות ביחס לעניינים מהותיים דוגמת הריצוף במרפסת ובקומה התחתונה חלפה ועם כך המסקנה שהתובעים מנסים להשית על הנתבעת כיום, ליקויים שככל שהם אכן קיימים, הם לכל הפחות נגרמו ברשלנותם שלהם – בין היתר מפאת תחזוקה לקויה של הדירה.

    לגופו של עניין

27. עיון בסיכומי הצדדים מלמד כי לעניין ליקויי הבניה, התובעים סומכים את ידם על ממצאי מומחה בית המשפט אך טוענים לתוספת נוספת עבור ליקויי הריצוף בקומה התחתונה שנשללה על ידו כאמור. גם הנתבעת סומכת בסיכומיה על ממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט אך היא מבקשת להפחית מסכומה את רכיב המע"מ, הפיקוח ורכיב קבלנים גדולים, היות שהתובעים עשו דין לעצמם, ,כנטען, ולא אפשרו לה לתקן את ליקויי הדירה בעצמה. בהתאם לשיטת הנתבעת, לכל היותר עומדת קביעת מומחה בית המשפט, בניכוי אותם רכיבים על סך 56,700 ₪ לפיצוי התובעים למקרה שבית המשפט לא ידחה את התביעה.

28. מכאן שהמחלוקת העקרונית בתובענה זו נוגעת כאמור לאותם ליקויים בריצוף הקומה התחתונה של הדירה שרוצפה בריצוף שיש ובהמשך לליקויי שיפועי הריצוף במרפסת הדירה. מחלוקת עקרונית נוספת עוסקת בשאלה האם מדובר בליקויים שתקופת הבדק ו/או האחריות חלה עליהם או שמא חלף מועד המקנה לתובעים זכות לתבוע בגינם. כיוון שכך אתרכז ביסודם של אלה וזאת מתוך הנחה שאין בין הצדדים מחלוקת הנוגעת לשאר הליקויים שפורטו בחוות דעת מומחה בית משפט ואשר ממילא הוא לא נחקר לגבי רובם:

    פגמי ריצוף הקומה התחתונה

29. כאמור מעלה, מומחה בית משפט השאיר סוגיה זו לשיקול דעת בית המשפט אף שהוא הטיל ספק במועד שבו פנו התובעים לנתבעת לראשונה בעניין זה ובהתאמה את הסיבה לליקויים בריצוף, שנדמה שאין חולק בין הצדדים שהם קיימים בעשרות אריחים בקומה התחתונה.

     

30. בחקירתו הנגדית הטעים המומחה כי העובדה שליקויים אלו לא הופיעו בפרוטוקול מסירת החזקה בדירה אף שהם נראים לעין באופן ברור, מחזקת סברה זו:

    "אני אומר שאם זה היה אריח אחד או שניים, הייתי אומר ׳או-קיי, הדיירים הקונים, הם לא אנשי מקצוע, לא שמו לב, לא ראו׳. אותי לא מעניין פרוטוקול המסירה במקרה הזה אבל מכיוון שהכמות היא גדולה של הרחם ולא יכול להיות, גם כתבתי, לא ייתכן שבזמן המסירה אם זה היה קיים, זה היה נעלם מעיניהם. זה מה שכתבתי." (שם, בעמ' 21 שורות 28-32 ).

     

     

31. עוד הוסיף המומחה כי שימוש לא זהיר בחומרים ובגרירת חפצים על גבי הריצוף, על ידי התובעים, לאחר קבלת החזקה בדירה, הוא הדבר שעשוי להוביל למסקנתו לנזקים בריצוף הקומה הראשונה:

    " זה קורה, קורה עם חומרים, קורה א׳ מגרירת חפצים. קורה שנופלים חפצים וקורה שמשתמשים גם בחומרי הניקוי שהם לא מתאימים למקרה. לכן קיים החוק או התקן שמחייב קבלן מוכר לתת הוראות שימוש ואחזקה לדירה שהוא מכר, כמו שאני מקבל ספר מכשיר כשאני קונה מכשיר ושם כתוב עם אילו חומרים מותר להשתמש לניקוי." (שם, בעמ' 19 שורות 18-22 לפר' הדיון).

     

32. בכך תמך המומחה בעמדת הנתבעת עליה חזר בא כוחה בדיון קדם המשפט מיום 27.3.23:

    " ב"כ הנתבעת: הדירה נמכרה אחרי תעודת גמר. יש התייחסות למצב הדירה. הם הצהירו שהם קונים אותה איך שהיא. יש בידיי פרוטוקול מסירה ולא נאמר דבר." (שם בעמ' 3 שורות 14-17).

     

33. מנגד, התובעים טענו בתצהיר עדותם הראשית, כי עוד בשבוע הראשון לכניסתם לדירה עם התגלה הפגם בריצוף, הם פנו רבות לנתבעת הן בטלפון והן בפגישות עם נציגיה לשם תיקון הליקויים בריצוף והדבר לא הסתייע בידם. נטען לעניין זה כי כפי שצוין, כבר מהרגע הראשון לכניסתם לדירה הם פנו לגורמים ספציפיים בנתבעת והם: אדם בשם קובי וגב' בשם חנה כאשר בכל אותן פעמים הם העלו בפניהם טענה לשברים ופגמים באריחים, וכן לתזוזות בעת הליכה על גבי הריצוף בקומה התחתונה.

     

34. עוד נטען לעניין זה כי הנתבעת שלחה פועלים מטעמה לנסות ולתקן את הריצוף, אך היא גרמה ליותר נזקים על ידי הזרקת דבק לא מקצועית בריצוף , דבר שלא החזיק מעמד וגרם ליותר נזקים. לאחר מכן, כך נטען, הגיע נציג נוסף מטעם הנתבעת בשם ירון (שהחליף את קובי), שהציע להדביק אריחי קרמיקה על אריחי השיש ואף שהתובעים הסכימו להצעה זו, הדבר לא בוצע לבסוף על ידי הנתבעת. בפועל, כך נטען, כל הבטחות הנתבעו משך כל אותן שנים לתקן את הריצוף הפגום, התגלו כהבטחות שווא, דבר שהעצים עוד יותר את אכזבתם ותסכולם של התובעים מהנתבעת ומהמצב אליו הם נקלעו שלא ברצונם.

35. לעניין תיעוד הפניות לנתבעת, נטען כי בזמנו התובעים לא חשבו לתבוע את הנתבעת ולכן הם לא השכילו לתעד את הפניות אליה, וזאת מלבד פנייה אחת שנשלחה לאותו ירון - נציג הנתבעת, ביום 15.10.20 באמצעות הוואטסאפ אשר צורפה לראיות התובעים (וסומנה בתור נספח ב' לתצהיר התובעת 1). על פי הודעה זו כתבה התובעת 2 לירון כך:

    " היי ירון זאת הררי מנחם בגין 15 מה קורה לגבי התשובה שלנו".

    וזה השיב לה כך:

    " תקבלי תשובות תחילת שבוע הבא".

     

36. בעדותה החופשית בדיון קדם המשפט מיום 27.3.22 חזרה ושיננה התובעת 2 את נושא פניותיה בעניין הריצוף כבר בהתחלה לנתבעת כך:

    " התלונות שלנו היו מאז שרכשנו את הדירה. אני התלוננתי בפני קובי, לא בפני ירון שקיבל עכשיו את צהתיקונים. היו לי תנודות במרצפות, היו לי סדקים, אמרו לי זה גידים ככה זה השיש. פתחו לי עם דיסק, הזריקו לשם מלט כדי שזה יסתדר. כל הזמן התלוננתי. כל הזמן שלחו לנו צוות. גם היום הצוות אמר אנחנו טיפלנו בזה. יש לי סדקים, קיבלתי רצפות שבורים שכל הזמן אומרים לי גידים. החלטתי להביא מומחה שאמר לי שזה שברים אז פניתי הלאה. רוב הטענות שלנו הם כלפי המרצפות. יש לי גם נזילות מים. מההתחלה התלוננתי, מהרגע ששטפתי את הבית והייתה חברה שעשתה את הפוליש התלוננתי, בפני קובי כל הזמן שהיה אחראי על הפרויקט. אח"כ בא ירון עם אחד הפועלים. חנה היא זאת שתיאמה איתנו. זה היה לפני הקורונה. אני קניתי בית חדש. הייתי צריכה לקבל הכל חדש. את כל כספי השקעתי שם .אני משלמת משכנתא גדולה. למה שאני אקבל מרצפות שבורות או תנועות. זה גורם לשיברון יותר וסדקים. הם הכניסו מלט כדי שלא יהיו תנודות. קניתי בית חדש מקבלן אני רוצה לקבל את מה שהשקעתי. " (עמ' 2 שורות 30-34 ועמ' 3 שורות 1-6 לפר' הדיון).

     

    ובהמשך:

    "לא עשיתי שדרוג של המרצפות. ככה קיבלתי וככה זה נשאר." (שם, בעמ' 3 שורה 12).

37. על עניין זה חזרה התובעת 2 גם בחקירתה הנגדית:

    "העדה, גב׳ הררי: "עכשיו הכול היה נראה נקי, נכון. ואז אחרי שבוע שאני גרה בדירה, אתה רואה סדקים, במטבח זה התחיל שראיתי כאילו. ראיתי את השברים במטבח, ראיתי בכניסה וביציאה איזה חלון שכל הזמן הוא פתוח וממנו אנחנו יוצאים למרפסת, ראיתי קצת בסלון. פניתי לקובי, קובי כל הזמן היה גם בבניין עצמו, כל הזמן הוא טיפל בבניין בשנה, שנתיים האלה, אני לא יודעת, אני באתי אחרי שנה שכבר דיירים היו גרים בבניין. וקובי ראה והוא אמר ׳בסדר, אני אבוא׳. הוא אמר לי ׳צריך לפתוח תיק אצל חנה׳ ואז נתנו לי את הטלפון של חנה, פניתי לחנה, קובי בא בצורה מסודרת. הוא בא, הוא סידר."( עמ' 30 שורות 34-36 ועמ' 31 שורות 1-2 לפר' הדיון מיום 26.02.24).

    ובהמשך:

    " לא, מההתחלה הם לא היו. מההתחלה בשבוע הראשון שגרתי בדירה, פניתי לקובי והראיתי לו את הסדקים באריחים והוא אמר לי ׳זה אבן, זה גידים׳. כל פעם היו לו טענות שזה גידים, זה לא שבר. כל הטענות של קובי היו ׳זה לא שבר, זה גידים׳.

    כב׳ הש׳ סומך: האם זה החריף או שזה נשאר במצב סטטי מהרגע שראית את זה? האם אותם אריחים, הכמות הלכה וגדלה, הסדקים הלכו וגדלו או שזה נשאר אותו דבר מהרגע שראיתם את זה?

    העדה, גב׳ הררי: חלק גדלו, חלק היו תנודות, כל דבר זה משהו אחר. בכל מקום יש משהו אחר. זה לא אותם סדקים בכל דבר. יש שאתה רואה ממש שחור שזה ממש עמוק, יש סדקים שהם נראים פחות עמוקים.

    כב׳ הש׳ סומך: אבל אני שאלתי האם מצב הסדקים הלך והחמיר?

    העדה, גב׳ הררי: הלך והחמיר, ברור. כשזה הלך והחמיר, זה כבר יותר הפריע לי ובאתי כל הזמן בטענות. ואז כבר קובי אמר לי ׳אני לא מטפל בבניין, עכשיו יש שם בחור בשם ירון׳.

    כב׳ הש׳ סומך: הבנתי. אני מבין שהריכוז המקסימלי זה בסלון.

    העדה, גב׳ הררי: הריכוז המקסימלי הוא בקומת כניסה. גם בסלון. זה הכול בקומת הכניסה. זה במטבח, זה ממש כשאתה נכנס בדלת יש לנו הול כזה פתוח, ביציאה לזה, מתחת לשטיח.

    כב׳ הש׳ סומך: ׳ביציאה לזה׳ זה למרפסת?" (עמ' 34 שורות 6-23 לפר' הדיון).

     

    התובעת 2 גם העידה על ניסיונות הנתבעת לתקן את הפגמים באריחים כבר בתחילת הדרך:

    " אבל כשאתה נכנס, כל הקומה, כן, אתה ישר רואה סדקים, זה ממש שחור. זה ממש גם בין החיבורים של כל בלטה לבלטה, יש לך חורים מהקידוחים שלהם. הם באו וקדחו לי בחיבורים של בין כמה בלטות והזריקו דבק, מלט, לא יודעת." (עמ' 34 שורות 25-28 לפר' הדיון).

     

    ובנושא תיעוד הפניות לנתבעת היא העידה כך:

    "עו״ד פדידה: תראי לי בבקשה פניות לחברה שדרשתם לבצע תיקונים.

    העדה, גב׳ הררי: מה זאת אומרת? אני לא הקלטתי כי לא חשבתי לבוא, לא באתי בטענה לתביעה, באתי בטענה שיסדרו לי הליקויים שלי.

    עו״ד פדידה: איפה? הודעות, מכתבים, מיילים, איפה?

    העדה, גב׳ הררי: סליחה, בטלפונים לחנה. לא צריך לפנות במכתבים, בהודעות. לא התכתבנו, לחנה אין וואטסאפ. לא נתנו לנו טלפון פרטי שלה כדי שאני אוכיח. אבל דבר נוסף, אני פניתי לירון ואת התשובה מירון לא קיבלתי עד היום." (שם בעמ' 33 שו' 22-28 לפר' הדיון).

     

38. מנגד, בחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת מר אלי מזרחי, עלתה ביתר שאת טענת הנתבעת בדבר העדרו של תיעוד אודות פניות התובעים לנתבעת במשך שנים בנוגע לליקויים בדירה, ובפרט לעניין הריצוף בקומה התחתונה:

     

    "העד, מר מזרחי: כן אבל בכתב ההגנה שהגישו רשום שלא קיבלנו שום פניות, שלא את הפניות האלה. לא צורפו גם שום פניות, עברתי על החומר, שאלת אותי שאלה, אין ולו מכתב אחד, התכתבות אימייל, חוץ מהודעת הוואטסאפ הזאת שראיתי אותה, אין שום פניות. אני קניתי דירה ב-3,100,000. סכום שאז הוא היה מאוד גבוה, היום 3,100,000 זו דירת 5 חדרים באזור חולון בת ים, אפילו יותר. קנית דירה ב-3,100,000, לא תשלח מכתב? לא תשלח וואטסאפ? מייל? משהו?" (עמ' 36 שורות 14-19, לפר' פרוטוקול הדיון מיום 26.02.2) .

     

39. לאחר בחינה של עמדות הצדדים ומסקנת מומחה בית המשפט בעניין זה, עדיפה בעיניי עמדת התובעים. מסקנתי היא כי התובעים אכן סבלו כבר מהרגע הראשון לקבלת החזקה בדירה, מריצוף לקוי בקומה התחתונה של הדירה ואף שדברים אלה לא נכתבו בפר' מסירת החזקה בדירה, מקובלת עליי עמדתם כי עם כניסתם להתגורר בדירה ותוך כדי שימוש בה החלו להופיע אותם שברים וכתמים בריצוף שהלכו והתרבו במשך הזמן בשל ליקוי בביצוע הדבקת הריצוף ו/או בטיב חומר האריחים.

    מסקנה זו נשענת על מספר אדנים:

    • ראשית, הוכחה ולא נסתרה טענת התובעים כפי שהובאה בעדות התובעת 2 כי כבר מהרגע הראשון לפניית התובעים אליה במועד סמוך לקבלת החזקה בדירה, הנתבעת ניסתה לתקן את תזוזת האריחים בדירה באמצעות הזרקת דבק מתחת לריצוף, דבר המצביע על לקות ראשונית שנמצאה בהם בשונה מעמדת הנתבעת במקור לעניין זה.

      עניין זה עלה בטענות התובעים כבר מראשית הדרך לרבות לאחר מכן בתצהיר עדותה הראשית של התובעת 2 (ובצורה מובלטת), ברם, הנתבעת לא ראתה מקום להתייחס לכך משום מה בכתב הגנתה (שם נטען רק כי התובעים לא אפשרו לה לתקן את הליקויים, ביצעו שיפוצים בדירה, ולא פנו אליה בעניין הליקויים) או בתצהיר עדותו הראשית של נציגה, כמובא בין היתר מחקירתו הנגדית:

      עו״ד גנים: לא סביר. אבל תקשיב, אני אגיד לך מה עוד יותר לא סביר. אתה, מתרשם לי ממך מהדיבור שלך כרגע, שאתה והתייחסות לדברים תמימים זה רחוק ממך עד הירח. זאת אומרת, אתה בכלל לא מבין, לא מכיר במונח הזה שנקרא תמימות. אז דווקא בגלל זה, כשאתה אישרת לי שאתה קראת את תצהיר התובעים והם ציינו שמות של אנשים, קובי וחנה, וציינו הזרקות של דבק מתחת לריצוף, הייתי מצפה מבן-אדם כ"כ לא תמים כמוך, שייתן איזו התייחסות מאוד ברורה בתצהיר שלו. אז למה אין את זה?

      העד, מר מזרחי: לא נתתי התייחסות לזה כי כתב ההגנה נתן התייחסות. (עמ' 37 שורות 1-8 לפר' דיון ההוכחות).

       

      מכאן שטענה מהותית כל כך מצד התובעים, נותרה ללא תגובה מצד הנתבעת כעדות להודאה בה. כחיזוק לכך אציין כי ניתן לראות בבירור בתמונות הצבע שצורפו לחוות דעת מומחה התובעים, את אותם אריחים בהם הוזרק אותו דבק , על פי סימני הזרקת הדבק בתוך הסדקים עליהם. ללמדך שיש אמת בעדות התובעת 2 והנתבעת לקחה אחריות על אותו ריצוף וניסתה לתקן אותו אך ללא הצלחה .

    • שנית, אמנם יתרון חשוב הוא באם התובעים היו מבצעים תיעוד של פניותיהם, מועדי הפניות וכן תוכנן לנתבעת ואולם, ככל שגדול יהיה היתרון בכך, כך אין בתיעוד הפניות ככלי בלעדיו אין, ובהיעדרן אין לקבוע בצורה אוטומטית כי התובעים לא עמדו בחובתם ליידע את הנתבעת כבר מהרגע הראשון על הליקויים שנמצאו בריצוף.

      כשל מהותי יותר טמון לדידי בעובדה המוכחת שלא נסתרה והיא שהתובעים היו בקשר רציף עם שלושה מנציגי הנתבעת כמובא לעיל, אלא שהנתבעת, שלא הכחישה את זהותם, לא הזמינה אותם לעדות מטעמה בכדי להפריך את טענות התובעים בעניין זה. חקירת נציג הנתבעת בנושא לא נתנה מענה מספק לשאלה מהותית זו, ולמעשה רק החלישה את גרסת הנתבעת בעניינה:

      "עו״ד גנים: הנה, מצאנו עוד אחד תמים. תראה, מדוע לא חשבתם להביא לעדות פה היום או את קובי או את חנה שיבואו ויגידו ׳מה פתאום היא כתבה כזה דבר בתצהיר? בחיים היא לא פנתה אלינו׳. שקובי היה עומד פה ואומר ׳מה פתאום, מעולם לא קיבלתי פניה מהתובעים׳. שחנה הייתה עומדת פה, תגיד ׳מה פתאום, מעולם לא פנו אלי בשיחת טלפון׳. שיבוא פועל שיגיד שהוא אחראי על הזרקות בחברה שלכם ויגיד ׳אני מעולם לא הזרקתי שם כלום׳. למה לא היה דבר כזה? למה לא הבאתם את האנשים האלה לעדות?"

      העד, מר מזרחי: אפשר להביא את כולם, אפשר להביא גם את צ׳ן ואת חסן ואת כולם.

      עו״ד גנים: למה לא הבאת?

      העד, מר מזרחי: לא כי אני מנהל מחלקת בדק בית. אני מטעם זה שזימנו אותי למנהל מחלקת ההנדסה, אני אחראי על בדק הבית. אני בא להעיד למה לא הבאת, לא יודע, את הילדים להעיד שלא נעשו ככה וככה?

      עו״ד גנים: עכשיו אם הייתה לך אפשרות להביא את קובי וחנה, היית מביא אותם להעיד שיכחישו את טענות התובעים?

      העד, מר מזרחי: אפשר להביא אותם אבל זה לא הזמן.

      עו״ד גנים: אבל אם היית יכול, היית מביא אותם עכשיו?

      העד, מר מזרחי: אפשר.

      (עמ' 37 שורות 13-29 לפרו' דיון ההוכחות מיום 26.02.24).

      הדין בעניין זה מורה כי אי הבאת עד רלוונטי שעשוי לתמוך בגרסת בעל דין, ללא כל נימוק מספק, מערער את גרסתו של בעל הדין ואף לעיתים מפריך את מהימנותה והדבר יעמוד לחובת הצד שהיה אמור להביאו ( ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מח(4), 651, 658 (12.09.91)).

    • שלישית, ובאותו הקשר, מר מזרחי מטעם הנתבעת טען מצד אחד בחקירתו הנגדית כי אין כלל פניות בתיק התובעים אצל הנתבעת, אך באותה נשימה הוא העיד כי ראה תיעוד של ביקורי נציגי הנתבעת בדירה מבלי שתיעוד מהותי שלהם בדבר מועדם, הובא כראיה מטעם הנתבעת לכל הפחות כחיזוק לטענתה בדבר מועד פניית התובעים אליה לאחר תקופת הבדק או האחריות:

       "העד, מר מזרחי: אין לי פניות בכתב בתוך התיק. יש תיעודים שהיו בדירה אבל אין לי פירוט כל תיעוד ותיעוד מה בדיוק נעשה. אנחנו מתעסקים עם מאות דירות, אנחנו נותנים שירות." (ההדגשה שלי-ע.ס), (עמ' 38 שור' 5-7 לפרו' מיום 26.02.24)

       

      ובהמשך עדותו:

      "כב׳ הש׳ סומך: כמה פניות ראית בתיק?

      העד, מר מזרחי: אני לא זוכר להגיד אבל יש פניות. תראה, לכל דירה יש פניות. לכל דירות.

      כב׳ הש׳ סומך: האם הפניה הראשונה התחילה בסמוך לטיסה (צ"ל: "לכניסה"-ע.ס) שלהם?

      העד, מר מזרחי: אני לא זוכר להגיד, אני מצטער.

      כב׳ הש׳ סומך: 10 פניות לפחות?

      העד, מר מזרחי: אני חושב שפחות.

      כב׳ הש׳ סומך: מועדים? בקפיצות של פחות או יותר?

      העד, מר מזרחי: אני לא זוכר.

      עו״ד גנים: הוא לא הביא את זה כי אין לו מה להביא.

      כב׳ הש׳ סומך: לא הביא, לא הביא.

      עו״ד גנים: הוא לא הביא כי הוא לא רוצה להביא."

      (שם, בעמ' עמ' 42, שו' 4-21 לפר' הדיון).

       

      בהקשר לכך אציין כי העובדה שקיימים תיעודים כאלה ואחרים של ביקורים לצורכי תיקונים בדירת התובעים אצל הנתבעת, מחלישה את טענת הנתבעת כי התובעים פנו אליה לאחר תום תקופת הבדק או האחריות, שכן הדעת נותנת שבמקרה שכזה, הייתה הנתבעת מתנערת מאחריותה ולא פונה לבקר בדירת התובעים בכל אותם ביקורים שבוצעו על ידה. זאת ועוד, העובדה הלא מוכחשת שאותו ירון - נציג הנתבעת, השיב בשנת 2020 להודעת התובעת 2:"תקבלי תשובות תחילת שבוע הבא", מלמדת שבין הצדדים הייתה התנהלות קודמת הקשורה בדירה, התנהלות שהנתבעת שבידה תיעוד מסוים שלה לא החליטה שלא לחשוף אותה.

    • רביעית, כמובא בחוות דעת התובעים, דירת התובעים הינה דירת דופלקס, בת שתי קומות בשטח של כ-163 מ"ר . בקומה התחתונה מצויים הסלון , המטבח, הממ"ד, חדרי שירות והמרפסת. בקומה השנייה מצויים חדרי שינה ושירות. הריצוף בקומה התחתונה עשוי אבן טבעית (שיש) בעוד שלגבי הריצוף בקומה השנייה אין טענות לליקויים וההנחה היא שמדובר בריצוף אחר. כך או אחרת, אין חולק בין הצדדים ש-31 אריחים בקומה התחתונה נמצאו לקויים ועל פי עדות מומחה בית המשפט מדובר בתפזורת המצויה ברובה בסלון, באזור המטבח והפרוזדור של הקומה התחתונה (עמ' 25 שורות 16- 21 לפר' דיון ההוכחות מיום 26.2.24). העובדה שבאזור זה בלבד , במקום שבו רוצפו אותם אריחי שיש, נמצאו אותם ליקויים באריחים ובצורה מבוזרת, מחלישה אפשרות שתחזוקה לקויה של התובעים את רצפת השיש שכללה הזזת רהיטים ו/או שימוש בחומרים אסורים היא הגורם לנזק באריחים היות שבמקרה שכזה היינו צפויים לראות נזקים רבים יותר בקומה התחתונה מאחר ששטיפת הריצוף חולשת על כל האריחים ולא מתמצת באריחים מבוזרים. כך גם שבירת אותם אריחים בעקבות הזזת רהיטים אשר אין תמונות אותם אריחים בצבע מצביעות על שבר בהם. בדיוק כפי שמומחה בית המשפט לא ידע להצביע בחקירתו הנגדית על אותם סדקים בריצוף כתולדה של גרירת חפצים או שימוש בחומרים אסורים, בטענה שחרף מומחיותו הוא לא יכול לקבוע מה מהם קרה (עמ' 25 שורות 2-12 לפר' דיון ההוכחות), אך באותה נשימה המומחה לא יכל לשלול אפשרות של הדבקה לקויה של אותם אריחים בעת ריצופם על ידי הנתבעת, שהובילה לסדקים אלה, ולהימצאותם של אותם כתמים על גביהם וזאת לאחר שנודע לו לראשונה בחקירתו הנגדית שהנתבעת ביצעה הדבקה של אריחים שזזו, מתוך מטרה לתקן את הסדקים שהופיעו עליהם (שם, בשורות 22-25 לפר' הדיון).

       

40. מהאמור עולה ולא נסתר כאמור, כי הופעת הליקויים בריצוף של הקומה התחתונה, הייתה בתקופת הבדק, היינו בסמוך לקבלת החזקה בדירה בידי התובעים והם פנו לנתבעת בסמוך לכך בכדי לתקנם. כמו כן לא נסתרה טענת התובעים כי תחילה הנתבעת לקחה אחריות, בעת שניסתה לתקן את הפגמים בריצוף באמצעות דבק, אך משהיא כשלה בכך, לאחר שביקרה בדירה מספר פעמים, היא הציעה להדביק אריחי גרניט פורצלן על גבי אריחי הקומה התחתונה, ואף שהתובעים הסכימו לכך, היא ניתקה עימם מגע ללא הסבר מניח את הדעת לכך. בתור כפי שאראה בהמשך הנתבעת גם מיצתה את זכותה כיום לתקן ליקויים אלה בעצמה, ועליה לשאת בעלותם המוכחת, תוך שעמדתה לעניין זה כי התובעים ויתרו על זכותם לנזקים עקיפים בגין אותם ליקויים, כנקוב בהסכם המכר, אינה עומדת בקנה אחד עם סעיף 8 ד' שבו, העוסק באותו ויתור כל עוד הנתבעת זכאית לתיקון הליקויים שהתגלו בדירה.

     

41. עלות תיקון הריצוף לא צוינה בחוות דעת התובעים ובחוות דעת הנתבעת, וגם לא בחוות דעת מומחה בית המשפט אשר הותיר עניין זה לשיקול דעת בית המשפט, כאמור. ברם, בחקירתו הנגדית העיד מומחה בית המשפט כי ככל ותיקבע אחריות הנתבעת בעניין זה, יש להעמיד את סכום הפיצוי המגיע לתובעים על סך 36,000 ₪ בצירוף מע"מ לפני פיקוח הנדסי אותו הוא העמיד בשיעור של 10 אחוזים מסכום זה (עמ' 20 שורות 4-6 לפר' הדיון). על כן, ובהתאם יש לקבוע סכום זה בסך 46,332 ₪ כפיצוי לתובעים.

    שיפויים לקויים ברצפת מרפסת הסלון ולוחות שיש תחת המעקה

42. כזכור בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט כי בדיקתו מצאה כי ישנם שברים בלוחות מעקה המרפסת (קופיניג) והוא העמיד את עלות התיקון בגין ליקוי זה על סך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. בנושא שיפועי הריצוף במרפסת, קבע המומחה כי ברוב שטח המרפסת קיימים שיפועים לקויים הנעים בין 0% ל=7% אף שהתקן הישראלי (מס' 1555.3) קובע תקן שיפוע של 1 אחוז לפחות לכיוון הנקז במקרה של מרפסת מרוצפת. לפיכך מסקנת המומחה ( שעמדה בניגוד גמור למסקנת מומחה הנתבעת שקבע כי התקן הרלוונטי עוסק באטימות המים בגג ולא בשיפועי הגג אף שעדיין נמצאו לטעמו חריגות במקומות בודדים בלבד ), מצאה שיש לפרק את כל הריצוף במרפסת הסלון ולרצפו מחדש בהתאם לתקן דנן וזאת לפי אומדן עלות של 42,350 ₪ בצירוף מע"מ (לפי 550 ₪ ל – 77 מ"ר ). באותו הקשר לא שלל מומחה בית המשפט את טענת התובעים בדבר חוסר אחידות של מראה הריצוף במרפסת, וכן איטום לקוי שלה, וקבע כי תיקון ליקויים אלה יבוצע במסגרת החלפת הריצוף.

     

43. לעמדת הנתבעת שיטת ביצוע בדיקת השיפועים במרפסת בידי מומחה בית המשפט הייתה בניגוד לתקן הישראלי המחייב את המומחה לעשות שימוש בפלס של 3 מטרים בעוד שבדיקתו, לפי עדותו, נעשתה באמצעות פלס של חצי מטר, אשר לטענתו מכסה 3 אריחים המספקים לצורך ביצוע בדיקת השיפוע. על כן נטען בסיכומי הנתבעת כי לא ניתן לסמוך על מומחה המודד שיפוע בניגוד לתקן, ואין לקבל את ממצאיו בעניין זה והדבר מתווסף, לטענתה, לקביעות סותרות של המומחה ביחס לדירות זהות בבניין כפי שעלה בחקירתו הנגדית בעמוד 17 לפרוטוקול הדיון, כך שלעמדתה אין מקום לקבל את קביעת המומחה בעניינים אלה, ויש להפחיתם מסך עלות קביעותיו.

44. על כך נשאל כשאלת הבהרה מומחה בית המשפט על ידי ב"כ הנתבעת וזה השיב כך:

    "שאלת הבהרה מס' 2 – בסעיף ג' – שיפועים בריצוף המרפסת. מדידה באמצעות פלס 1 מ'.

    תשובתי: את שיפועי הריצוף יש למדוד בפלס שאורכו מספיק כדי לא למדוד את העקמומיות של האריח עצמו.

    בפלס שהשתמשתי, וגם מתועד בצילומים אורך הפלס מכסה לפחות 3 אריחים ולכן המדידה אינה של פנים האריח אלא של השיפוע ברצפה."

45. על כך גם נחקר המומחה בידי ב"כ הנתבעת וזה השיב כך:

    "עו״ד פדידה: כן. שאלנו בשאלות ההבהרה באילו כלים ביצעת את המדידה ועימתנו אותך עם התקן. נכון? אתה רוצה להוסיף?

    העד, מר דוד: אני זוכר את השאלה ואני זוכר גם את התשובה.

    עו״ד פדידה: אתה רוצה להוסיף, לתקן בעניין הזה?

    העד, מר דוד: אין לי מה להוסיף. תראה, כשאתה נצמד לתקן, צריך לקרוא אותו במלואו. לא מילה פה מילה שם, צריך להבין הכול. אתם טענתם שבדקתי עם פלס קצר מדי. זו הטענה. אבל אני טוען שלא נכון. הרי מה הרעיון? הרעיון הוא שבתקן, התקן שחל על מרפסות זה על תקן 1555 חלק 3 כי זה ריצוף קרמי. ובתקן כתוב שבכל נקודה בשיפוע במרפסת, יש שיפוע לכיוון הנקז, לפחות אחוז. אחוז הכוונה ס"מ למטר. ועכשיו, מה החשש? החשש הוא שכשאני בודק, אני מטעה את עצמי ואת בית המשפט בכך שאני במקום למדוד את השיפוע של המרפסת, אני בודק את העקמומיות של האריח עצמו. נניח יש אריח קעור ואני בא עם פלס קצר, אז אני יכול למדוד בטעות את השקעועית של האריח ולא את השיפוע של המרפסת.

    כב׳ הש׳ סומך: אז כמה פלס צריך להיות? יותר מגובה האריח?

    העד, מר דוד: אני אומר שבשיטת מדידה שלי שאני משתמש בה בכל מקום וזה כביל, הפלס צריך להיות יותר מאשר 2, 3 אריחים. כלומר, שלא יהיה חלק מהאריח." (עמ' 13 שו' 7-22 לפרו' דיון ההוכחות מיום 26.02.24).

    ובהמשך:

    " עו״ד פדידה: נסכם את התשובה שלך בזה שהבדיקה שלך אינה תקנית, אלא היא פרשנות שלך לתקן כי התקן מחייב מדידה עם פלס של מטר.

    העד, מר דוד: אז קודם כל זה לא מטר.

    עו״ד פדידה: אתה מפרש את התקן כאילו זה אמור להשפיע על עקמומיות הרצפה אבל זה פרשנות שלך. התקן אומר ׳פלס של מטר׳.

    העד, מר דוד: לא, התשובה היא לא. תראה לי את הסעיף.

    עו״ד פדידה: הבנתי." (שם בעמ' 14, שורות 20-26 לפר' הדיון).

     

46. מסקנה זו של מומחה בית משפט לא נסתרה: ראשית, בעוד שבשאלת ההבהרה למומחה טענה הנתבעת לבדיקת שיפועים באמצעות פלס של שני מטרים, בסיכומיה היא טענה לפלס של שלושה מטרים. שנית, אף שב"כ הנתבעת טען לראשונה בחקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט לתקן ישראלי שמספרו 789 (שעניינו ב-"סטיות בבניינים: סטיות מותרות בעבודות בנייה") לדרך ביצוע מדידת השיפועים במרפסת, הן במסגרת שאלות ההבהרה למומחה והן במסגרת חקירתו הנגדית, הנתבעת לא הציגה למומחה זה ולבית המשפט את אותו תקן עליו היא מדברת, על מנת שניתן יהיה ללמוד ממנו על טענתה לביצוע בדיקת שיפועים לקויה באמצעות פלס של כחצי מטר כפי שביצע מומחה בית המשפט. מכאן שכל טענה בעניין זה הינה בגדר טענה בלבד. שלישית, מומחה הנתבעת לא טען בחוות דעתו לביצועי מדידת השיפוע במרפסת באמצעות אותו תקן ועל כן במובן מסוים מדובר בהרחבת חזית. כל שנטען כאמור היה בנוגע לשימוש בתקן אחר שמספרו 1476 העוסק באטימות למים של גג המרפסת ולא במדידת שיפועי המרפסת. בנוסף, מומחה הנתבעת מצא ליקוי במקומות בודדים של 8 מ"ר במרפסת ששם נמצאו מים עומדים , והוא מצא כי עלות תיקון ליקוי זה הינה ע"ס 4,000 ₪ בצירוף מע"מ. ללמדך, שגם אליבא מומחה הנתבעת קיים דופי במקומות מסוימים בשיפועי המרפסת.

47.  בהתאם, ולפיכך, לא נסתרה טענת מומחה בית המשפט כי בדיקתו את שיפועי המרפסת הייתה נכונה ודי בכך לצורך העניין. האמור מתווסף למעמדו הייחודי של מומחה זה בפני בית המשפט כפי שתואר לעיל, וזאת גם בצל העובדה ששני הצדדים גם יחד, ויתרו הדדית על חקירות נגדיות של המומחים מטעמם.

48. הוא הדין ביחס לליקוי שנמצא בלוחות השיש (קופינג) בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ שכן פרט לעובדה שעמדת מומחה בית המשפט בעניין זה לא נסתרה, גם מומחה הנתבעת אימץ את ההנחה שיש שברים בלוחות השיש כמו גם בצורך "להשלים עיגון מכני ללוחות אבן" כפי חוות דעתו, שעל הנתבעת לדאוג לתקנם.

49. מומחה בית משפט גם קבע בחוות דעתו פיצוי לתובעים בסך 1,000 ₪ בגין העדרו של אישור תקינות זיגוג חלונות חדרי רחצה וחדר שירות והוא אימץ זאת בחקירתו הנגדית שלא נסתרה (עמ' 27 שורות 28-30 לפר' דיון ההוכחות). ועל כן יש לזקוף לתובעים גם פיצוי זה.

50. בנסיבות שכך הוכח כי הליקויים בריצוף הן בקומה הראשונה והן במרפסת חוץ, הינם ליקויי בנייה ובאחריות הקבלן היה לתקנם.

51. באשר לשאלת תקופת האחריות והבדק, פרט לעובדה שלעניין הריצוף בקומה התחתונה לפחות נמצא כי התובעים פנו לנתבעת כבר בתקופת הבדק, על פי חוק המכר (דירות) מהתשע"א-2011 בגין דירות שנרכשו מיום 6.4.2011 ואילך, תקופת הבדק והאחריות בגין הליקויים שנתבעו עומדות יחדיו לכל הפחות על 5 שנים. היות ואליבא הנתבעת עצמה, ביום 15.11.15 נמסרה החזקה בדירה לתובעים, (ממועד זה ואילך, בשונה מעמדת הנתבעת בסיכומיה (שם טענה לספירת הימים מטופס 4) יש למנות את ימי הבדק שכן רק עם תפיסת החזקה בדירה יכול תובע להבחין בליקויים בה) ואילו מועד חוות דעתם הינו מיום 9.11.20, היינו לא עברו 5 שנים מאז מסירת אותה חזקה לידם בדירה. על כן יש לקבוע כי התובעים נכנסים לגדר התקופות הנקובות בחוק, כפי עמדת מומחה בית המשפט שהצטרף למסקנה זו בחקירתו הנגדית כפוף להוכחת אחרות הנתבעת בתקופת האחריות (עמ' 23 שורות 28-29 לפר' הדיון). לעניין זה, פרט לנושא מסתור הכביסה עליו אעמוד עתה, עיקרם של הליקויים בחוות דעת מומחה בית המשפט הינם ליקויי בנייה ( למעט בנושא הליקויים במרצפות הקומה התחתונה), הנובעים מכשל בבניה עצמה. גם הנתבעת בסיכומיה, כפי שצוין לעיל, לא מצביעה על אותם ליקויים שיוריים , כליקוים שאינם תוצאה של אותה בניה.

    מסתור כביסה ומתלה כביסה

52. בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט בעניין זה כדלקמן:

    "אכן במפרט הטכני הובטח מתלה כביסה. בעיון בתשריט המכר משורטט חדר שירות עם מתלה כביסה צמוד לחדר שירותים. חדר השירותים הורחב על חשבון חדר השירות ובכך בוטל מתלה הכביסה. לפי דעתי המקצועית אין להטיל אחריות לכך על הנתבעת."

    ואולם, התובעת 2 בחקירתה הנגדית טענה, כי התובעים קיבלו את הדירה ללא מסתור כביסה והם לא ביצעו שום שינוי בחדר השירות:

    "העדה, גב׳ הררי: חדר השירות שלי, לא היה מסתור כביסה, לא נגענו בחדר שירות, לא נגענו. לא שברנו קירות, לא הכנסנו שום מסתור כביסה ואתה יכול ללכת לדירה הצמודה שלנו, של יניב מודן, שגם אצלו יש אותו דבר. לא פתחנו שום מסתור כביסה ולא הכנסנו שום חדר שירות. לדירה לא הייתה חדר שירות ולא מסתור כביסה..." (עמ' 32 שורות 22- 28 לפר' דיון ההוכחות).

     

    עניין זה המטיל על התובעים החובה להוכיחו נותר תלוי באוויר על ידם. כך, מצד אחד אישרה התובעת 2 בחקירתה הנגדית כי התובעים ביצעו שינויים בדירה (שם, בעמ' 31 שורות 13-24 לפר' הדיון) ומאידך התובעים לא הראו לבית המשפט איזו שינויים הם עשו ומה היה טיבם. גם מומחה בית המשפט לא נחקר בעניין זה על ידי ב"כ התובעים ואף לא הופנתה שאלת הבהרה על ידו בעניין זה למומחה. על כן יש לקבוע כי מסקנת המומחה בנושא זה לא נסתרה.

     

53. באשר לדרישת התובעים בתביעתם לתוספת בגין עלויות פינוי, הובלה ושהייה בבית מלון בעת ביצוע התיקונים – מומחה בית משפט לא נתן את דעתו לעניין זה בחוות דעתו, והוא לא נחקר על כך על ידם, וממילא התובעים לא הציגו ראיה או אינדיקציה לעלויות המבוקשות פרט לנטען בעניין זה בחוות דעתם באופן כללי. בנסיבות אלה לא הוכיחו התובעים רכיבים אלה, ודין התביעה ברכיב זה להידחות.

    תיקון עצמי אל מול הזכות לתקן

     

54. בהתאם לסעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 על הרוכש לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את ליקויי הבניה כאשר הקבלן זכאי לבצע את תיקונים אלה תוך זמן סביר. בפסיקה נקבע כי זכות זו אינה בלתי מוגבלת וכי לבית המשפט שיקול דעת לקבוע האם ראוי, בנסיבות המקרה, לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים. אחד השיקולים שניתן לשקול במסגרת זו, הוא זכותו של הקונה שתיקונים אלה יבוצעו ביעילות ובתוך זמן סביר (ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פד"י נ(2) 858).

55. באותו הקשר נקבע בפסיקה, כי בית המשפט רשאי לגרוע מסכום הפיצוי לו זכאי התובע בגין עלות לליקויי הבנייה כאשר הוא לא נתן הזדמנות ראויה לקבלן לתקן את הליקויים שגולו בדירה (ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז(5) 1 (2003) (להלן: "עניין בר שירה"), ת"א (מחוזי מרכז) 2270-08-07 דיבה נ' פלסים חברה לפיתוח ובניה בע"מ,( 11.5.10)).

56. כפי שצויין, הוכח בפניי, כי התובעים פנו אל הנתבעת מספר פעמים בעניין ליקויי הריצוף בקומה התחתונה, אך הנתבעת לא נתנה להם מענה לבעיה. אין סיבה שכיום, משהתובעים איבדו אמון בנתבעת לאפשר לה את תיקון ליקויים אלה.

57. יתרה מכך, הוכח כי הנתבעת ניסתה לתקן את הריצוף ולא הצליחה. בהאם לדין כאשר הקבלן נכשל בתיקון הליקויים, הרי שאין מקום לכפות ניסיון נוסף לאחר תקופת זמן ממושכת.( ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (28.2.2005)). זאת ועוד, ולעניין גם שאר הליקויים, כפי שצויין בסיכומי התובעים, קבלן אשר הכחיש את קיומם של ליקויים בדירה אינו זכאי לדרוש כיום לתקן את אותם ליקויים (ע"א 472/95‏‎ ‎זכריה זלוצין ואח'‏‎ ‎נ' דיור לעולה בע"מ (26.9.96)). מכאן שאיני סבור כי עומדת לנתבעת זכות לתיקון הליקויים כיום.

58. על כן, זכות הנתבעים לקבל את עלות הניהול ההנדסה והמע"מ שמומחה בית המשפט פסק לתובעים בחוות דעתו ואין מקום להפחית כל סכום היות ולא עומדת לנתבעת זכות התיקון בעת שזו מוצתה על ידה. במצב שכזה, התובעים יאלצו לפעול לשם תיקון הליקויים בעצמם ולשאת בעלויות המע"מ והפיקוח שקבע מומחה בית המשפט כפי שנקבע בפסק דין בעניין בר שירה:

    " על-פי רוב, בידי הקבלן יכולת לתקן את אי-ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שהוזמן במיוחד לביצוע התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, ובידו להוזיל את התיקון על-ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות באותו אתר. תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו לשאת במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. על-פי רוב, תיקון הפגמים בידי חברת הבנייה הוא גם פתרון עדיף לקונה, על-כן נקבע הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בטרם יזכה את הקונה בתרופות אחרות, ואולם על-אף השיקולים שבגללם תיקון אי-ההתאמה בידי מוכר הדירה הוא בדרך-כלל הפתרון ההוגן והיעיל לאי-ההתאמה, ישנם מקרים שבהם פתרון זה איננו בא בחשבון, או שאין בו כדי לענות במידה מספקת על צורכי הקונה. המחבר עומד על פסקי-דין שונים בסוגיה אם ועד מתי על הקונה לשוב ולתת לקבלן הזדמנויות נוספות לתיקון אי-התאמה, לאחר שניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את אי-ההתאמה, והוא לא ניצל אותה, או שניסה לתקן, והדבר לא עלה בידו. לדעת המחבר, אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי-ההתאמה, אין לדרוש ממנו מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי. דברים אלה מקובלים עליי." (ההדגשה שלי-ע.ס , ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פסקה 17, פ"ד נז(5) 1 (2003)).

     

     

    עוגמת נפש

59. התובעים העמידו את סכום הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 30,000 ₪. הבסיס לקביעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני קבוע בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. בית המשפט העליון עמד על השיקולים הרלוונטיים לקביעת גובה הפיצויים בגין נזק לא ממוני בתביעה לתשלום פיצויים עקב ליקויי בנייה בפסק הדין בעניין סולל בונה כדלקמן:

    "בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים" (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (01.12.2008)).

60. אין עוררין כי הליקויים המוכחים ובפרט בריצוף בקומה התחתונה גרמו וגורמים לחוסר נוחות והכבידו על איכות חייהם של התובעים משך שנים ארוכות, כפי שהדברים הובאו רבות בעדותם והוכחו. סבורני כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצויי בגין נזק לא ממוני, אם כי לא בסכום אותו הם תבעו אותו מעמיד אני על סך 20,000 ₪ עבור שניהם יחדיו.

    סוף דבר

61. לאור כל האמור והמפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן:

     

    • סך של 97,461 ₪ כולל מע"מ ופיקוח כסכום אותו קבע מומחה בית המשפט בחוות דעתו.

    • סך של 46,332 ₪ כולל מע"מ ופיקוח עבור ליקוי הריצוף בקמה התחתונה.

    • סך של 1,000 ₪ בגין אי המצאת אישור תקינות זיגוג חלונות חדרי רחצה ואח'.

    • סך של 20,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

      בסה"כ: 164,793 ₪, כשסכום זה נושא הפרישי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

       

62. בנוסף, בשים לב ליריעת ההליך ותוצאתו, ועלויות ההתדיינות אני מעמיד את שכר טרחת ב"כ התובעים על סך של 25,000 ₪ כולל מע"מ, ואת הוצאות התובעים על סך 15,000 ₪ יחדיו.

     

63. מלוא הסכומים האמורים לעיל ישולמו על ידי הנתבעת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יתווספו להם הפרישי ריבית והצמדה כחוק.

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ה, 09 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.