ת"א
בית משפט השלום קריות
|
6558-07-08
28/04/2015
|
בפני השופטת:
פנינה לוקיץ'
|
- נגד - |
תובעת:
אוטולוקס טיירס (ישראל) בע"מ
|
נתבעת:
מרוץ מרכז רכב ואופניים (1994) בע"מ
|
פסק דין |
תביעה כספית, בהיקף לא גדול (כ-20,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה), אשר נוהלה ע"י הצדדים (בעיקר הנתבעת כפי שאפרט בהמשך), משל היה מדובר בתביעה כספית משמעותית והוצאותיהם בשל כך הצטברו ללא כל יחס לסכום התביעה, ולסכום הפסוק בסופו של יום.
1. התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא, שיווק ומכירת צמיגים ומוצרים נלווים לענף הצמיגים (להלן: "המוצרים"), אשר עמדה בקשרים מסחריים עם הנתבעת, חברה המנהלת מוסך ובו היא נותנת שירותים לרכבים, לרבות בכל הקשור לצמיגים (תיקון ומכירה) במשך כ-4 שנים.
2. על מנת להבין את מקור המחלוקות בין הצדדים, יש להסביר תחילה כי במסגרת ההתקשרות העסקית בין הצדדים (שלא הוצגה כל ראיה כי עוגנה אי פעם בהסכם בכתב) היתה התובעת מספקת לנתבעת מוצרים (בעיקר צמיגים), כאשר עיקר התמורה עבור אותם מוצרים "שולמה" ע"י הנתבעת בדרך של מתן שירות ללקוחות של התובעת אשר הופנו אל הנתבעת לצורך קבלת שירות במוסך. לקוחות התובעת הינן בעיקרן 3 חברות ליסינג: אלבר, אופרייט-ליס ו-אוטוקלאב.
התובעת היתה מוציאה לנתבעת חשבוניות עבור המוצרים שסופקו על ידה, ואילו הנתבעת היתה מוציאה לתובעת חשבוניות בגין השירותים שניתנו לרכבים.
כל צד ניהל כרטסת הנהלת חשבונות (אליהם אתיחס בהרחבה בהמשך) של זיכויים וחיובים בהתאם לחשבוניות, כאשר בסופה של שנה, לאחר פעולה של "התאמת כרטסות" (באם זו היתה מבוצעת כסדרה) צריכות היו להתאים האחת לשניה (תוך היפוך זיכויים/חיובים).
3. בתום תקופת ההתקשרות (אשר נסיבות סיומה לא היו חלק מהמחלוקות בהליך זה), בסוף שנת 2006, נותרה בכרטסת הנתבעת, המנוהלת בספרי החשבונות של התובעת, יתרת חובה בסך של 18,903 ₪ (קרן) אשר התובעת טענה כי הנתבעת חייבת לשלם לה, ומשפניותיה אל הנתבעת לא נענו, הוגשה תביעה זו.
4. על אף שהתביעה הוגשה בסדר דין מהיר, הרי שלאור התנהלותה כפי שהדבר עולה מהחלטות רבות בתיק, הוריתי ביום 1.9.09 כי התיק יועבר לסדר דין רגיל, וזאת בעיקר בשל הקשיים שנתגלעו בקבלת מסמכי הנהלת חשבונות מלאים של הנתבעת כפי שעולה מהבקשות וההחלטות בתיק (ראה למשל (ומבלי למצות את ההחלטות בענין זה) החלטות מיום 9.2.09, 1.9.09, 9.11.09 ו-14.12.09).
5. בהמשך ההליך, ולאחר שהצדדים לא הצליחו (וספק בליבי באם נעשה נסיון של ממש...) לברר את המחלוקות החשבונאיות ולהגיע להסדר שייתר את המשך ניהול ההליך, מינה בית המשפט את רו"ח ריבקו כמומחה מטעמו, וזאת על מנת שיערוך בירור חשבונאי באשר למקור הפער הקיים בין החשבוניות הנגדיות אשר הותיר את כרטסת התובעת עם החוב נשוא התביעה.
לאחר עיכובים ממושכים (בין היתר בשל אי הפקדת חלקה של הנתבעת בשכ"ט המומחה ואי פניית הצדדים למומחה במשך תקופה ארוכה!!) התקבלה חוות דעתו של מר ריבקו בחודש 5/11.
6. המומחה, אשר אף הוא נתקל בקושי רב לקבל מסמכי הנה"ח מספקים מהנתבעת (כפי שעולה מחוות הדעת עצמה), ביצע השוואה בין הכרטסות הנגדיות, לרבות בדיקה ידנית של הפעולות החשבונאיות הנגדיות, אשר בסיומה הגיע למסקנות הבאות (פרק הסיכום בעמ' 6):