ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
65781-12-15
29/09/2016
|
בפני השופט:
יעקב פרסקי
|
| - נגד - |
התובע:
ראובן קהימקר
עו"ד זאב מוסקוביץ
|
הנתבעים:
1. שמואל אביגדור
2. אילן אביגדור
3. שלמה אביגדור
עו"ד מרדכי כהן
|
| החלטה |
בקשת הנתבעים לחיוב התובע בערובה להוצאות ובקשת הנתבע 3 לסילוק התביעה נגדו על הסף.
רקע כללי
התובע טוען כי רכש שתי חנויות מהנתבעים, לפי הסכם לכאורה מיום 9.9.04, כי נמסרה לו החזקה, אולם בחנויות היה מחזיק ושכל המאמצים להעביר הזכויות בחנויות לבעלותו לא צלחו תוך שבינתיים, מאחורי גבו נמכרו החנויות לצד שלישי. לפיכך טוען התובע כי על הנתבעים להשיב כספים ששילם עבור רכישת החנויות והוצאות שנגרמו בהקשר לכך. הנתבעים טוענים בקליפת אגוז כי ההסכם נחתם עם הנתבע 1 באמצעות הנתבע 3 כמיופה כוח, כי התובע הפר את כל הסיכומים עמו ובין היתר לא שילם את התמורה המוסכמת (מלבד 10,000$), לא שילם תשלומי משכנתא, לא שילם תשלומים למנהל וגבה שלא כדין דמי שכירות מהשוכר ולפיכך העקרונות להסכם הופרו והביאו לכך שהחוזה בין הצדדים לא השתכלל.
טענות הנתבע 3 לסילוק התביעה נגדו על הסף
הנתבע 3 חתם על ההסכם למכירת החנויות בשם הנתבע 1. הנתבע 3 חתם גם כערב להתחייבות המוכר. טוען הנתבע 3 כי לא קיבל דבר מהתובע וככול שתובעים אותו כערב, אין מקום לתבוע אותו כל עוד לא הסתיימו ההליכים כנגד "החייב העיקרי". עוד טוען הנתבע 3 כי הינו בן 90 וצירופו לא נועד אלא משיקולי "סחטנות". התובע מתנגד לבקשה ולאור כך שהנתבע 3 הוא שחתם על ההסכם ואף ערב לו. הנתבע 3 בתשובתו חוזר על טענותיו. לצערי, חרף הקושי הרב העומד בפני הנתבע 3 בניהול הגנתו, אין הצדקה לסלק התביעה נגדו על הסף. זאת, על אף סיכויי התביעה הנמוכים בכלל ובפרט כלפי הנתבע 3, אלא שלא מצאתי כי ענייננו באותם מקרים נדירים וחריגים לסילוק התביעה על הסף. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף של הנתבע 3 נדחית.
חיוב התובע בערובה להוצאות
התובע מצוי בהליך פש"ר. טוענים הנתבעים כי ככול שיזכו בתביעתם, לא יהיה מי שישלם הוצאותיהם ולאור מצבו המשפטי של התובע. טוען התובע כי העובדה ולפיה במסגרת הליך הפש"ר, הסתפק ביהמ"ש של פש"ר בערבות צד שלישי, מדברת בעד עצמה ודי בה בכדי ליתן מענה לטענות הנתבעים.
כפי שכבר פורט בהחלטות ביניים בתיק, המותב שטיפל בתיק הפש"ר הינו מותב זה. במסגרת הליך הפש"ר, במישור היחסים שבין החייב לנושיו והחשש ולפיו הטלת הוצאות בהליך אזרחי זה, זה יפגע באפשרות התובע כחייב בתיק הפש"ר, לשלם לנושיו לפירעון חובותיו, הביא לתוצאה שם, תוצאה של איזון שבין התובע כחייב לנושים, איזון שהתבטא בערבות צד שלישי, כדרישת המנהל המיוחד בתיק הפש"ר, כתנאי לאישור והיתר הגשת הליך זה כנגד הנתבעים שלא היו צד להליך הפש"ר ולא התבקשה עמדתם בשאלת התנאים להגשת התביעה כאן.
מכאן ששונים הדברים במישור היחסים שבין התובע לנתבעים בתיק אזרחי זה. ככול שהתביעה תדחה, עלולים הנתבעים להימצא ב"שוקת שבורה". מביא אני בחשבון את זכות הגישה לערכאות, ושאין לחסום תובע רק בשל כך שהינו מצוי בהליך פש"ר ובשל קשיים כלכליים. מנגד, סיכויי התביעה נמוכים, כך למשל יש להדגיש את טענות הנתבעים ולפיהם התובע לא צירף כל אסמכתאות לטענתו כי שילם עבור החנויות (למעט 10,000$ בהם מודים הנתבעים), ויש לציין כי העסקה לא דווחה למס שבח אלא רק כעבור כשש שנים מעריכתה בידי התובע, דבר המחזק את טענות הנתבעים. עוד יש להבהיר כי אין ממש בטענת התובע כביכול העובדה שביהמ"ש של פש"ר אישר הגשת התביעה, משמעה שמדובר באישור לסיכויי התביעה הטובים שבה, שהרי אין עניינו של ביהמ"ש של פש"ר אלא החשש לפגיעה האפשרית בנושים ולא באיזונים שבין התובע לנתבעים.
בעריכת האיזונים הנדרשים, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, מצאתי כי יש להתנות כמבוקש ע"י הנתבעים, תנאי ולפיו על התובע יהיה להפקיד סך של 20,000 ₪ כעירבון להבטחת הוצאות הנתבעים בהליך וזאת עד ולא יאוחר ליום 1.12.16. בהעדר הפקדת עירבון עד למועד זה, התביעה תמחק ללא כל התראה נוספת.
ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ו, 29 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.