ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
6687-07-16
08/12/2016
|
בפני הרשם:
הבכיר אורן כרמלי
|
| - נגד - |
מבקשת/נתבעת:
המועצה המקומית קדימה צורן
|
משיבה/תובעת:
המטייל נתניה דעבול ובניו בע"מ
|
| החלטה |
בפניי בקשה למתן רשות להתגונן ובצידה בקשה למחיקת כותרת.
1.כדי שהתובעת תהיה זכאית לבחור לנהל תביעתה בדרך הדיונית של סדר דין מקוצר, על היתרונות הדיוניים הגלומים בהליך כזה לגביה, ובכלל זה העדר אפשרות להתגוננות אוטומטית אלא לאחר מתן רשות, עליה לעמוד באופן דווקני בתנאים הנדרשים (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך ב') 995-996 (מהדורה 15, 2007).
אחד התנאים - הרלוונטי לענייננו - הוא כי לצורך הגשת תביעה במסגרת ההליך הרי שמדובר יהיה בתביעה לסכום קצוב "מכוח חוזה או התחייבות [...], ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב" (סע' 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
2.מסמכים מטעמה של התובעת – בהעדר הסכם ההתקשרות – שאינם מאושרים בידי הנתבעת, אינם יכולים ככלל להוות ראייה בכתב נדרשת לעילת החבות של הנתבעת, ולפיכך לא ניתן להסתמך עליהם לצורך הגשת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 184 (מהדורה תשיעית, 2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 396 (מהדורה עשירית, 2009).
ואולם עיון בכתב התביעה מעלה שהתובעת צירפה כנספח 6 מכתב מיום 2/2/16 מאת החברה למשק וכלכלה. המכתב נשלח בתגובה למכתב ששלח ב"כ התובעת לנתבעת. מכאן שיש לראות את המכתב ככזה שנשלח מטעמה של הנתבעת.
אותו מכתב מאשר את ההתקשרות שבין הצדדים ומאשר כי קיים מנגנון חישוב התייקרות בנוגע לשירות ההסעות שמספקת התובעת לנתבעת. אמנם לא הציגה התובעת את חוזה ההתקשרות הרלוונטי ונדרשת למעשה ראייה חיצונית שיכולה לבסס את עילת החבות של הנתבעת כלפי הובעת. ואולם, אותו מכתב מיום 2/2/16 מבסס למעשה את ההכרה העקרונית של הנתבעת ב"מנגנון ההתייקרות" ובמחוייבותה לכאורה כלפי התובעת על-פי אותו מנגנון, הגם שהיא סבורה שבמקרה הספציפי לא בשלו התנאים ליישם אותו מנגנון, באופן שלא חלה עליה חובה לשלם לתובעת עלות נוספת בגין השירותים שהיא מספקת.
3.אני מוצא איפוא שמדובר בראייה בכתב המבססת את עילת החבות של הנתבעת כלפי התובעת, הגם שהאחרונה חולקת כאמור על חובתה לשלם; ומשהובאה הראייה, הרי שהתביעה כשירה, בהתקיים התנאים האחרים, להתברר בדרך של סדר דין מקוצר.
אשר על כן לא מצאתי להורות על מחיקת כותרת ההליך.
4.לאור התוצאה אליה הגעתי, יש צורך לדון בבקשה למתן רשות להתגונן.
הלכה היא כי כדי שתינתן למבקש רשות להתגונן, עליו להציג ולו ראשית ראייה, שיהיה בה כדי אפשרות להצליח בהגנתו, ובלבד שאין מדובר בטענה בעלמא (בר אופיר, בעמ' 197).
מכוח סמכותי לפי תקנה 205( )לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אני מוצא ליתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה ללא תנאי על יסוד הבקשה בלבד.
על פי סכומה תידון התובענה בהליך של סדר דין רגיל.
שאלת ההוצאות תילקח בחשבון עם פסיקת הוצאות בסיום ההליך.
התיק מועבר למנ"ת לצורך קביעת מותב ומתן המשך הוראות.