ת"א 6700-11-12 מרכז תרבות בערד עש סמואל רובין בע"מ (חל"צ) ואח' נ' נישה ערד בע"מ ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הסכמי שכירות שנכרתו בין התובעת לנתבעת. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם על התובעת לפצות את הנתבעת בגין מחדלה להנפיק לה חשבוניות מס שיאפשרו לה לקזז מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף תשל"ו – 1975 בגין המע"מ ששילמה הנתבעת בגין עסקת השכירות.

העובדות

התובעת מפעילה מתנ"ס בעיר ערד (להלן – "המתנ"ס"). בשנת 1999, בטרם נוסדה הנתבעת, נכרת הסכם בין התובעת לבין אבי יום טוב – לימים הבעלים והמנהל של הנתבעת – לפיו קיבל יום טוב את הזכות להפעיל מסעדה במתנ"ס (נספח 2 לתצהיר מנהל המתנ"ס דוד שושטרי). בסעיף 8(ג) להסכם נקבע כי יום טוב ישלם לתובעת דמי זיכיון בשיעור של 10% עד 15% מהמחזור העסקי של המסעדה לאחר ניכוי מע"מ. בסעיף 8(ד) להסכם נקבע כי:

"המפעיל ישלם את הסך האמור בצירוף המע"מ, אשר יועבר ישירות למשרדי מס ערך מוסף, בכל 5 בחודש שלאחריו, בהתאם לדיווח שייתמך ברשומות עסקיות, אשר יגיש למזמין".

במשך מספר שנים התנהלו העניינים על מי מנוחות, עד שביום 20/01/03 התקבל אצל מנהלת המתנ"ס דאז מכתבו של מנכ"ל החברה למתנ"סים, ובו הנחיות בנוגע למע"מ שיש לשלם בגין הסכמי שכירות שכורתים המתנ"סים עם גופים שונים (ראו – נספח ג' לתצהיר יום טוב). בסעיף 2 למכתב נאמר כך:

"2.מתן רשות שימוש ל"עוסק" למטרות שאינן חלק מפעילות המתנ"ס

מתן רשות לשימוש בתמורה במתקני המתנ"ס לגורם חיצוני למטרה ולשימוש שאינם חלק אינטגרלי מפעילות המתנ"ס כמרכז תרבות חברה וספורט נחשב ל"עסקת אקראי במקרקעין" לענין חוק המע"מ והחייב במע"מ הוא המתנ"ס – המשכיר/נותן רשות השימוש במתקניו. לדוגמא, השכרת שטחים לשימוש מזנון, השכרת כיתות לימוד.

במקרים כאלה על המתנ"ס לשלם את המע"מ ולדווח על העסקה באמצעות טופס עסקת אקראי אותו ניתן לקבל בלשכת המע"מ האזורי (השיבוש במקור – א.ר.). אנו מציעים כי בהסכם ההתקשרות עם השוכר יש לקבוע מפורשות כי על המחיר המוסכם יוסף מע"מ כחוק ובמקביל יובהר לשוכר כי טופס עסקת האקראי משמש אסמכתא לצורך ניכוי מס תשומות אצל השוכר שהוא "עוסק" לענין המע"מ.

במילים אחרות, העוסק ישלם למתנ"ס את המע"מ, המתנ"ס ישלם את המע"מ לשלטונות המע"מ בצירוף טופס עסקת אקראי ויעביר את העתק הטופס לשוכר אשר יקבל את המע"מ חזרה משלטונות המע"מ כהחזר מס תשומות.

..."