עותמי נ' Banko Capital L.P ואח'

עסקינן בתביעה להשבה ופיצויים בעקבות ביטול התובע הסכם לרכישת נכס נדל"ן בחו"ל, לאחר שנותר ללא נכס וללא הכספים ששילם תמורתו;

רקע עובדתי ותמצית הטענות

1. התובע רכש נכס נדל"ן בחו"ל מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") חברה העוסקת בשיווק נדל"ן בארה"ב. הנתבע 2 (להלן: "דגן") הוא בעל המניות בנתבעת ומנהלה. הנתבע 3 (להלן: "עו"ד אמרני") הוא מי ששימש יחד עם עו"ד לירן יגודה (להלן: "עו"ד יגודה") נאמן על הכספים ששולמו על ידי התובע בעסקת המכר.

    

2. ביום 5.6.2019 נחתם בין התובע לבין הנתבעת "חוזה רכישה" למכירת נכס מקרקעין במדינת אינדיאנה שבארה"ב לתובע (להלן: "ההסכם"). (לא הייתה מחלוקת כי התאריך שצוין בהסכם - 4.4.2019 - הוא תאריך שגוי).

    

   במעמד חתימת ההסכם חתם התובע על כתב הוראות לנאמן לעו"ד אמרני ולעו"ד יגודה, ולפיו כספי תמורת המכר יופקדו בידיהם בנאמנות בחשבון נאמנות, וישמרו בנאמנות עד להעברת הבעלות בנכס על שם התובע.

    

3. תמורת הנכס נקבע בהסכם על סך של 58,200 $ ארה"ב - שווה ערך לסך של 209,000 ₪ במועד חתימת ההסכם.

    

4. התובע שילם את מלוא תמורת הנכס בשיקים ז.פ. 6.6.2019 על סך של 100,000 ₪, 9,000 ₪ ו-100,000 ₪ לפקודת "עו"ד לירן ויגודה בנאמנות". השיקים נמסרו על ידי התובע לעו"ד אמרני ביום חתימת ההסכם ולאחר חתימתו, וכנגדם מסר עו"ד אמרני לתובע קבלה "יגודה - אמרני משרד עורכי דין" מפנקס "קבלות חשבון נאמנות" בה צוין עבור "רכישת נכס באינדינה חשבון נאמנות".

    

5. השיקים בגין מלוא תמורת הנכס נפרעו בחודש יוני 2019, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם.

    

6. התובע שילם לעו"ד אמרני שכר טרחה בסך 5,000 ₪.

    

7. הנכס לא הועבר על שם התובע, שנותר ללא הנכס וללא כספו.

    

8. בגדרי התביעה מבקש התובע לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לו את הכספים ששילם תמורת הנכס בסך 209,000 ₪ ובגין שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ וכן לשלם פיצוי מוסכם בסך 20,974 ₪ ופיצוי בגין אובדן ימי עבודה ועגמת נפש בסך 30,000 ₪ - סה"כ 265,714 ₪.

    

9. כנגד עו"ד אמרני ניתן בהסכמה, לצרכי פשרה ומבלי להודות בטענות התובע, פסק דין חלקי ולפיו עו"ד אמרני ישלם לתובע סך של 215,000 ₪ לסילוק הטענות נגדו. עו"ד אמרני שילם חלק מהכספים לתובע.

    

10. עו"ד יגודה לא התגונן, וביום 17.5.2023 ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה על מלוא סכום התביעה.

     

11. התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבעת ודגן (להלן: "הנתבעים") הפרו הפרה יסודית את התחייבויותיהם ואת מצגיהם להעברת הנכס על שמו תוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם וכי הוא נותר ללא כספו וללא הנכס.

     

    לטענת התובע הוא הודיע על ביטול ההסכם מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם, משהנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם לרישום הנכס על שמו והנתבעים ועו"ד אמרני טענו כי הכספים ששילם הם בידי האחר ודגן הציע לו לפנות למשטרה נגד עו"ד אמרני. התקיימה פגישה בסוף שנת 2019 בין התובע לבין דגן ועו"ד אמרני לצורך ביטול ההסכם, אולם על אף שגובש נוסח הסכם הביטול, הסכם ביטול לא נחתם בשל אי הסכמה מי מבין הנתבעים ישיב לתובע את כספו.

     

    התביעה נגד דגן הוגשה בטענה לאחריותו האישית להפרת ההסכם, למצגי השווא שהציג לתובע להעברת הנכס על שמו תוך 30 יום וכן בעילה להרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת בהיותו נושא משרה והבעלים בנתבעת וכן לאור ערוב נכסים בין הנתבעת לבין דגן.

     

    התביעה נגד עו"ד אמרני ועו"ד יגודה הוגשה בטענה להפרת התחייבויותיהם בכתב הנאמנות לשמירת כספי תמורת המכר שהתובע שילם בנאמנות עד לרישום הנכס על שמו, והפרתם את חובותיהם בהתאם לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.

     

12. הנתבעים 1ו-2 טוענים שהם לא הפרו את ההסכם ולא הציגו מצג שהליך רישום הנכס יארך 30 יום. לטענת הנתבעים הם לא קיבלו אגורה שחוקה מהתובע או מעו"ד אמרני, אשר הוא ושותפו עו"ד יגודה מעלו בכספי הנאמנות, ואין לצפות בנסיבות אלה שהם ישיבו לתובע כספים שהם מעולם לא קיבלו או ירשמו את הזכויות בנכס על שם התובע.

     

    הנתבעים טוענים שעל פי הוראות ההסכם היה על התובע להפקיד את תמורת המכר תוך 14 יום ממועד חתימת ההסכם, וכי העברת הבעלות בנכס על שם התובע הותנתה בכך שעו"ד הנאמן המלווה את העסקה יאשר שהכספים התקבלו לחשבון הנאמנות. אישור להפקדת הכספים על ידי התובע לא ניתן ועו"ד אמרני, אליו פנו הנתבעים במספר הזדמנויות, אף הודיע בכל אותן פניות שלא התקבלו לחזקתו כספים מהתובע.

     

    הנתבעים טוענים שדגן לא התקשר עם התובע בהסכם, ואין מקום לחיובו האישי ולהרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת וכן שאין לחייבם בהשבת שכר טרחת עו"ד ששולם לעו"ד אמרני.

     

13. עו"ד אמרני טוען בכתב ההגנה שהוא לא שלח יד בכספי התובע, וכי הכספים שהתובע הפקיד בנאמנות בידיו הועברו לנתבעים 1ו-2 אשר ביצעו מרמה כלפיו וכלפי התובע.

     

    לטענת עו"ד אמרני הוא ועו"ד יגודה ליוו משפטית מספר שנים חברה לשיווק נדל"ן בחו"ל, בה עבדו דגן ועופר ריחני (להלן: "ריחני") שותפו ושלוחו של דגן, כמשווקים ושימשו כנאמנים על כספים ששילמו הרוכשים עד לרישום הבעלות בנכס שרכשו על שמם. בסוף שנת 2018 תחילת שנת 2019 פנו דגן וריחני אליו ואל עו"ד יגודה על מנת שישמשו כעו"ד להחתמת רוכשים על הסכמי מכר של נכסים בחו"ל אותם החלו לשווק וכן כנאמנים על כספי הרוכשים עד לרישום הבעלות בנכס על שמם. בחודשים מרץ 2019 ועד לחודש יולי 2019 פעלו עו"ד אמרני ועו"ד יגודה כנאמנים על כספי רוכשים שדגן וריחני הפנו אליהם עד לרישום הבעלות על שמם ביחס ל-17 עסקאות לרכישת נדל"ן בחו"ל, ובהן העסקה עם התובע - כאשר כשבפועל בשל היות עו"ד אמרני בהסדר בהליך פש"ר - עו"ד יגודה הוא שהחזיק את הכספים בחשבון הנאמנות שלו.

     

    בחודש יולי 2019 החלו דגן וריחני להפעיל על עו"ד אמרני ויגודה מסכת של לחצים להעביר לידם את הכספים המופקדים בנאמנות עבור התובע וקונה נוסף, לפני שהושלמה העברת הבעלות בנכסים בשל לחצים אלה, וכן לאור התחייבות דגן וריחני להחזיר לתובע את הכספים אם הבעלות בנכס לא תירשם והצגתם מצג לעסקאות נוספות ב"דרך" אשר ישמשו רשת ביטחון באמצעות כספים של רוכשים חדשים, הוא שוכנע להעביר לנתבעים את כספי הנאמנות של התובע והקונה הנוסף ועו"ד יגודה העביר את הכספים. אלא שאז, התקשרו דגן וריחני עם עורכי דין אחרים, הפסיקו להעביר עסקאות, התנערו מהתחייבותם לשפות את התובע והקונה הנוסף ומכרו את הנכסים של התובע ושל הקונה הנוסף לאחרים.

    עו"ד אמרני טוען שכל כספי הנאמנות בגין כל העסקאות שהופנו אליו ואל עו"ד יגודה, ובהן כספו של התובע, הועברו לנתבעים ושעל הנתבעים להשיב לתובע את הכספים אותם קיבלו כאשר נמנעו במכוון לרשום את הנכס על שם התובע. לחלופין נטען כי אחריותו, לכל היותר, מוגבלת לסכומים שקיבל בנאמנות, ושאין לחייבו בתשלום הפיצוי המוסכם, שכר טרחת עו"ד וההוצאות הנתבעים בכתב התביעה.

     

14. תצהירי עדות הוגשו מטעם התובע, עו"ד אמרני ודגן. המצהירים נחקרו על תצהירם והוגשו סיכומים בכתב.

     

    דיון והכרעה

     

15. אין מחלוקת שהתובע שילם את מלוא התמורה שהוסכמה בהסכם שנחתם בינו לבין הנתבעת עבור נכס המקרקעין אותו התחייבה הנתבעת להעביר על שמו, וכי הנכס לא נרשם על שם התובע. גדר המחלוקת עניינו בטענת התובע ועו"ד אמרני לאחריות הנתבעים 1 ו-2 להשבת הכספים והפיצויים הנתבעים.

     

    עו"ד אמרני טען בכתב ההגנה שהוא העביר את הכספים שהתובע הפקיד בידיו בנאמנות לנתבעים ואישר שפעל בניגוד להוראות כתב הנאמנות כאשר העביר את הכספים לנתבעים לפני שהנכס נרשם על שם התובע. עו"ד אמרני לקח אחריות על התנהלותו - וביחסים שבין התובע לבין עו"ד אמרני, ניתן ביום 24.11.2020 בהסכמה פסק דין לסילוק כל הטענות נגדו.

     

16. אשר לנתבעים 1 ו-2; בחנתי את העדויות והראיות, נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים והגעתי לכלל דעה לקבל את תביעת ההשבה נגדם;

     

    ההסכם, הפרתו וביטולו

     

17. בהסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבעת התחייבה הנתבעת למכור לתובע נכס בארה"ב שפרטיו פורטו בהסכם, ולהעביר את הבעלות הנכס על שם התובע. תמורת הנכס התחייב התובע לשלם סך של 58,200$ תוך 14 ימים ממועד חתימת ההסכם לחשבון נאמנות שייפתח עבור התובע על ידי עו"ד ישראלי, שיחזיק בכספים בנאמנות עבור התובע בחשבון בנק בישראל עד אשר שיירשמו זכויותיו של התובע בנכס (שטר בעלות) (סעיפים 5 ו-6 להסכם המכר).

     

    על פי "כתב הוראות לנאמן" שנחתם על ידי התובע במעמד חתימת ההסכם, עו"ד אמרני ועו"ד יגודה מונו כנאמנים על כספי תמורת המכר ששילם התובע עד לרישום הנכס על שמו, וניתנו לנאמנים ההוראות הבאות: לפתוח חשבון נאמנות בבנק בישראל ולהפקיד שם את הכספים, לשמור על כספי הנאמנות עד להעברת הבעלות בנכס על שם התובע ברישומים הרשמיים במדינת אינדיאנה שבארה"ב ולהעביר את הכספים בחשבון הנאמנות על פרותיהם לאחר שיקבלו שטר בעלות (DEED).

     

18. התובע פעל בהתאם להוראות ההסכם, ושילם ביום חתימת ההסכם את מלוא תמורת הנכס (כערכה בשקלים) באופן שנקבע בהסכם. הכספים שולמו על ידי התובע בשיקים לפקודת "עו"ד יגודה בנאמנות" אותם מסר התובע לעו"ד אמרני, וכנגדם קיבל התובע מעו"ד אמרני קבלה מפנקס "קבלות חשבון נאמנות" של "יגודה - אמרני משרד עורכי דין" בה צוין עבור "רכישת נכס באינדינה חשבון נאמנות". השיקים שמסר התובע נפרעו - ובכך מילא התובע את התחייבויותיו על פי הסכם המכר.

     

    טענת הנתבעים לראשונה בסיכומים כי התובע הפר את התחייבויותיו לתשלום התמורה, לבד מכך שלא נזכרה בכתב ההגנה - אין לה מקום וכמוה כטענת הקוזק הנגזל .

     

19. הוראות הסכם המכר אינן מתנות את רישום הבעלות בנכס על שם התובע בקבלת הנתבעים את כספי המכר בפועל, אלא בהעברת התובע את תמורת המכר לנאמנים על הכספים, עו"ד אמרני או עו"ד יגודה.

     

    בסעיף 7 להסכם נקבע "עם קבלת אישור הבנק על ביצוע התשלום בעבור הנכס ע"י הלקוח, ומיד עם סיום העברת הזכויות, יועבר לרוכש שטר בעלות בנכס". בתצהירו מאשר דגן שרישום הבעלות בנכס על שם הרוכש מתבצע עם קבלת אישור עו"ד הנאמן המלווה את העסקה שהכספים התקבלו בידיו בנאמנות. התובע פעל על פי הוראות ההסכם ומסר לעו"ד הנאמן, עו"ד אמרני, שיקים לתשלום תמורת המכר. השיקים נפרעו בחודש יוני 2019, אך הנתבעת לא העבירה את הנכס על שם התובע. בכך הפרה הנתבעת את ההסכם עם התובע הפרה יסודית - הפרה שלא יכול להיות עליה חולק שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה במובנו של סעיף 6 לחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ולתובע עמדה הזכות לבטל את ההסכם.

     

20. הנתבעים טוענים שהם לא קיבלו אישור מעו"ד הנאמן - עו"ד אמרני או עו"ד יגודה - לכך שהתובע הפקיד כספי תמורת המכר בנאמנות בידם, וכי כאשר עו"ד אמרני נשאל על ידם אם התובע הפקיד כספים בנאמנות, הוא השיב בשלילה. על רקע זה טוענים הנתבעים כי הנתבעת לא הפרה את ההסכם באי רישום הבעלות בנכס על שם התובע, רישום שהותנה בקבלת אישור עו"ד הנאמן על הפקדת הכספים - אישור שלא ניתן. טענה זו, אין בידי לקבל.

     

    עו"ד אמרני ועו"ד יגודה שימשו כנאמנים על הכספים שהתובע שילם תמורת הנכס, בהתאם לכתב הוראות לנאמן עליו הוחתם התובע במעמד ההסכם. המסד הראייתי מלמד כי עורכי הדין שימשו כנאמנים על כספי רוכשים של נכסים מהנתבעים בעסקאות נוספות, וכמי שאחראים על החתמת רוכשים על הסכמי המכר עם הנתבעת. עו"ד אמרני הבהיר בתצהירו כי בתקופה של ארבעה (4) חודשים מחודש מרץ 2019 הוא ועו"ד יגודה שימשו כנאמנים של כספי הרוכשים עד לרישום הבעלות בנכס אותו רכשו על שמם וכאחראים על החתמת הרוכשים על הסכמי המכר ב-17 עסקאות מכר שהפנו אליהם הנתבעים. דגן אישר בחקירתו שלפני העסקה עם התובע הנתבעים עשו עסקאות עם עו"ד אמרני ויגודה בהיקפים של מיליונים. תמיכה לכך יש באישורי ההעברות הבנקאיות לנתבעים (הוגשו לתיק ביום 8.11.2020).

     

21. עו"ד אמרני נכח בפגישת החתימה של התובע על הסכם המכר. הוא קיבל מהתובע את השקים לתשלום תמורת המכר בנאמנות, ומסר לתובע קבלה המאשרת קבלת הכספים בנאמנות. מינויים של עו"ד אמרני ושל עו"ד יגודה כנאמנים על כספי התובע, כפי שלימדה עדותו של דגן בבית המשפט, נקבעה על ידי הנתבעים מראש. בחקירתו הנגדית אישר דגן שהסכם המכר עליו החותם התובע נוסח מראש על ידי הנתבעת, וכי כתב הנאמנות המציין את שמם של עו"ד אמרני ויגודה כנאמנים הוכן מראש. לדברי דגן: "היו לנו הרבה עסקאות עם אמרני ויגודה והיה לנו נוסח מוכן למי שמשתמש בנאמנות שלהם, אם לקוח בוחר עו"ד אחר הוא מקבל ללא שמות וזה מתעדכן לאחר מכן" (עמ' 30 שו' 2-3). התובע הבהיר בחקירתו הנגדית ביחס לעו"ד הנאמנים "מבחינתי המשרד שנתתם לי זה משרד אמרני ויגודה" (עמ' 15 שו 31) ואישר כי מי שהכיר לו את משרד עו"ד היה דגן "זה המשרד שהוא עובד איתו" (עמ' 16 שו' 21-22).

     

22. הוראת סעיף 7 להסכם עם התובע ולפיה עם קבלת אישור עו"ד הנאמן (עו"ד אמרני או עו"ד יגודה) על ביצוע התשלום בעבור הנכס על ידי הרוכש תועבר הבעלות בנכס לרוכש, מלמדת כי עו"ד אמרני ועו"ד יגודה שנקבעו על ידי הנתבעים כנאמנים על הכספים, שימשו כנאמנים על הכספים מטעם הנתבעים. כך גם מעלה כתב הוראות לנאמן, שעל פי עדותו של דגן נערך על ידי הנתבעים, ולפי הוראותיו לאחר העברת הבעלות בנכס לתובע על הנאמן להעביר את הכספים לנתבעים. בסעיף 6 להסכם נקבע כי תשלום תמורת המכר לנתבעת יתבצע באמצעות הפקדת התובע את הכספים בידי עו"ד הנאמן (עו"ד אמרני או יגודה), ומבחינת התובע ניתן לראות בכך תשלום לנתבעת.

     

    בעניין ע"א 237/83 מילר נ' רורליך, פ"ד מ(2) 468 (1986) קבע הסכם המכר כי על הקונה להפקיד את תמורת המכר לעו"ד שמונה על ידי המוכרת כנאמן על הכספים עד להעברת הבעלות בנכס על שם הקונה. הקונה הפקיד את הכספים בידי עו"ד הנאמן, אשר נעלם עם הכספים. בית המשפט העליון קיבל את מסקנת בית המשפט המחוזי כי הנאמנות לקבלת כספי הקונים נוצרה להבטחת זכויות המוכרת והורה על אכיפת הסכם מכר על מוכרת.

     

23. עו"ד אמרני, הנאמן אשר ליווה את העסקה ומינויו כנאמן על הכספים על פי עדותו של דגן הוכתב מראש על ידי הנתבעים, אישר בחקירתו שהתובע מילא את חלקו בהסכם וכי מעת שהתובע הפקיד בידיו את כספי הנאמנות, התובע הוא אמור לקבל את ה-DEED על הנכס. אפנה לעדותו:

     

    ש. התובע הפקיד אצלך את כספי הנאמנות ולאור נסיונך בעסקאות קודמות

    באותו שלב הוא אמור לקבל דיד כי הוא מילא את חלקו בהסכם?

    ת. אמת.... (עמ' 32 שו' 11-13).

     

    במענה לדרישת התובע להשבת הכספים, עו"ד אמרני אף שלח לתובע בתאריך 6.2.2020 מכתב בשמו ובשם הנתבעים, במסגרתו צוין כי הוצע לתובע בשמם של הנתבעים לקבל לידיו חזרה את כספי תמורת הנכס.

     

24. ממכלול נסיבות אלה טענת הנתבעים כי בשל כך שהם לא קיבלו אישור בכתב מעו"ד אמרני או עו"ד יגודה כי התובע הפקיד את הכספים בנאמנות בידם, הבעלות בנכס לא נרשמה על שם התובע, היא טענה מיתממת שאין לקבל.

     

25. ההסכם אינו קובע כי נדרש אישור בכתב של עו"ד הנאמן על הפקדת הכספים. הנתבעים גם לא הציגו אישור כזה ביחס לעסקאות האחרות שביצעו באמצעות עורכי הדין הנאמנים. לבד מעדותו של דגן, עדות יחידה של בעל דין עליה התקשיתי להסתמך, הנתבעים לא השכילו להציג בדל של תימוכין לטענתם כי עו"ד אמרני מסר להם שהתובע לא הפקיד את הכספים. עו"ד אמרני מכחיש זאת והבהיר בעדותו כי היה לו קשר שוטף במסרונים ובשיחות עם ריחני שייצג את הנתבעים בעסקת המכר ונכח בחתימת ההסכם, ובעקבות פניות התובע גם עם דגן וכי הנתבעים ידעו אודות העברת התובע את הכספים לנאמנות. עדותו הותירה רושם אמין ומהימן, ולא נסתרה.

     

    עדותו של דגן מקשה לקבל את טענתו שהנתבעים לא יודעו על הפקדת הכספים בידי עו"ד הנאמן וכי נאמר להם שלא הופקדו הכספים. אפנה לדברים;

     

    ש. אמרת שאמרני קיבל כספים ולא יידע אותך?

    ת. אני לא יודע. לפי כל מה שקרה הבנתי שקיבל כספים העביר לאמרני. לא הייתי במעמד החתימה והמכירה של הנכס. או שאמרני קיבל ישירות מהלקוח ועופר לקח שיקים והעביר לאמרני. אני לא הייתי שם. אני לא קיבלתי שיקים ולא כספים (עמ' 27 שו 1-4) (ההדגשה אינה במקור-א.ב).

     

    [...]

    ש. הטענה היא שהנאמן קיבל כספים?

    ת. בדיעבד הבנתי את זה (עמ' 30 שו' 9-10)

     

    דגן אף אישר בחקירתו כי גם ריחני היה אחראי לבדיקת ההסכמים, ולא שלל את האפשרות שריחני בדק אם התובע שילם (עמ' 28 שו' 8, 31-32).

     

    את ריחני, בחרו הנתבעים שלא להביא לעדות, ומחדל ראייתי זה פועל לחובתם.

     

26. בחקירתו טען דגן שעד לקבלת אישור מעו"ד הנאמן על הפקדת הרוכש בנאמנות את כספי תמורת המכר, הנתבעים לא יודעים שיש הסכם ולא עושים דבר. התקשיתי להאמין. עופר ריחני, שעל פי עדותו של דגן היה איש המכירות של הנתבעת, מורשה לחתום מטעמה על ההסכמים ושותפו של דגן בחברות מקבוצת החברות של הנתבעת, נכח בפגישה בה הוחתם התובע על ההסכם עם הנתבעת ועל פי עדותו של התובע חתם בשם הנתבעת על ההסכם. עו"ד אמרני, שמונה על ידי הנתבעים כנאמן על הכספים נכח, אף הוא, במעמד חתימת ההסכם על ידי התובע וקיבל מהתובע את הכספים.

     

27. דגן אישר בחקירתו כי ריחני היה זכאי לעמלות בגין הסכמים עם רוכשים, אותן הוא קיבל לעיתים באמצעות הכספים שהופקדו בידי עו"ד הנאמן (כך גם עולה מאישורי ההעברות הבנקאיות לנתבעים שהציג עו"ד אמרני). לא סביר כי ריחני שהיה מורשה החתימה מטעם הנתבעת, חתם בשם הנתבעת על ההסכם עם התובע וקיבל עמלות מכספים שהופקדו בידי עו"ד הנאמן - לא יבדוק עם עו"ד הנאמן אם הופקדו הכספים. הנתבעים בחרו לא להביא את נציגם בעסקה, ריחני, לעדות ומחדל ראייתי זה פועל לחובתם.

     

28. העדויות מעלות עוד כי הנתבעים גם ידעו על הפקדת התובע את הכספים בידי עו"ד הנאמן, אותו הם בחרו, לכל הפחות מפניות התובע אליהם ומפגישות שקיימו עמו בשנת 2019, חודשים מספר לאחר חתימת ההסכם. דגן שטען בעדותו בבית המשפט שהוא לא ידע על העברת התובע את הכספים לעו"ד הנאמן אישר "הכל התגלה לי חצי שנה אחרי" (עמ' 26 שו' 7) בעקבות פניית התובע אליו לאחר חתימת ההסכם.

     

    לכתב התביעה שהוגש בחודש מאי 2020 צורפו ההמחאות שהתובע מסר לעו"ד אמרני, ועו"ד אמרני אישר בכתב ההגנה שהתובע הפקיד את הכספים בנאמנות בידיו. למרות זאת, והגם שעל פי סעיף 7 להסכם קובע כי עם קבלת אישור עו"ד הנאמן להפקדת התובע את כספי תמורת הנכס יועבר לתובע שטר בעלות בנכס והוא יהיה זכאי ממועד הפקדת הכספים בידי עו"ד הנאמן לתשלום דמי השכירות בגין הנכס - הנכס לא נרשם על שם התובע.

     

29. הסבר מדוע לא נרשם הנכס על שם התובע לאחר שנודע אודות תשלום התובע את הכספים, ולכל המאוחר לאחר הגשת התביעה פחות משנה לאחר חתימת ההסכם - לא ניתן. דגן בחר להיתמם ולטעון שבמועד עדותו חלפו שנים. למעלה מזה, הנתבעים אף אינם מציגים בדל של ראייה כי הנכס, אותו התחייבה הנתבעת בהסכם להעביר לבעלות התובע, רשום על שמם או שבידי הנתבעים הייתה הרשאה להעבירו על שם התובע וכן על שם מי הנכס רשום כיום ולא הוכיחו כי ננקטו פעולות כלשהן לרישום הנכס על שם התובע ששילם את מלוא תמורת הנכס.

     

30. מכל האמור, ההסכם עם התובע הופר הפרה יסודית. הנתבעת 1 אשר התחייבה בהסכם להעביר על שמו של התובע את הבעלות בנכס נושא ההסכם לא מילאה את התחייבויותיה והפרה את ההסכם הפרה יסודית - ולתובע עמדה הזכות לביטולו.

     

31. טענת הנתבעים כי לא נשלחה הודעת ביטול של ההסכם, מוטב היה אלמלא באה אל העולם. התובע הבהיר בתצהירו ובעדותו בבית המשפט שהוא הודיע לנתבעים בעל פה על ביטול ההסכם עקב הפרתו היסודית ודרש להשיב את כספו מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם, וכי בין הצדדים אף נקבעה פגישה לצורך ביטול ההסכם. עדותו הותירה רושם כן ומהימן, ולא נסתרה.

     

    הודעת ביטול יש גם במכתב בא כוח התובע מתאריך 9.1.2020. המכתב נושא כותרת "הפרת חוזה רכישה BANKO KAPITAL - עותמני אמיר"', מפרט את הפרות הנתבעים ודורש השבת הכספים שהתובע שילם בהתאם להסכם. הודעת ביטול אינה מחייבת דרישה צורנית או תוכן מסוים, ודי שמההודעה תשתמע בבירור כוונת הנפגע להביא את החוזה לידי סיום, ראו; ע"א 1932/90 פרץ בוני הנגב - אחים פרץ בע"מ נ' יששכר (יצחק) בוחבוט, פ"ד מז(1) 357, 371 (1993); ע"א 357/00 משה יהושע נ' ריכהרד בוכהולט, פ"ד נז(4) 529, 552 (2003); גבריאלה שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, עמ' 363 (תשס"ה).

     

    כוונה כזו משתמעת בבירור גם מהמכתב מתאריך 9.1.2020. במענה למכתב אף אישר עו"ד אמרני בשם הנתבעים במכתב מיום 6.2.2019 שהוצע להשיב לתובע את הכספים. אסף, איבד את זכרונו כאשר נשאל אם אישר לעו"ד אמרני להשיב בשמו, בעוד שעו"ד אמרני העיד כי הוא ייצג הנתבעים, ושכל מסמך כתוב שהוציא נעשה באישורם.

     

32. למעלה מזה, בהגשת התביעה להשבת הכספים יש אקט של ביטול (ראו; ע"א 81/89 זאב גולן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 824, 831 (1991); ע"א 6018/03 אוליאור נ' מסא א.א ייזום ונהול נכסים בע"מ, פס' 18 (פורסם בנבו, 21.1.2007); ע"א 7938/08 היאלי מונסנגו נ' מוריס מכביאן (פורסם בנבו, 11.8.2011); ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (פורסם בנבו, 9.102018)).

     

    התביעה נגד דגן

     

33. דגן, באופן אישי, אינו צד להסכם שנחתם עם התובע, ועל פי עדותם של התובע ושל עו"ד אמרני גם לא נכח בפגישת החתימה על ההסכם ובפגישה בה מסר התובע את השיקים לתשלום תמורת הנכס. טענת התובע כי הוצג בפניו עובר לחתימת ההסכם שהנכס אותו רכש יירשם על שמו תוך 30 יום, לבד מכך שלא הוכחה, לא יכולה להיות מופנית לדגן - משהתובע אישר בחקירתו שבנושא החתימה הוא לא התנהל מול דגן, אלא מול ריחני. כאשר התובע נשאל אם עד לשלב פגישת החתימה הוא לא הכיר את דגן, השיב: "נכון, לא הכרתי אותו. נכון שלא ידעתי שאסף בתמונה" (עמ' 18 שו 14). הפניות ותכתובות מסרונים שהתובע העיד שניהל עם דגן לא הוצגו, וחקירתו הנגדית של התובע לימדה כי הם מתייחסים לשלב שלאחר החתימה על ההסכם.

     

34. התובע טוען בסיכומים כי הנתבעים עשו יד אחת להונות אותו ולעשיית מעשים לא ראויים בעסקאות רבות, להעברות כספים לא מסודרות ותרמית בכספי לקוחות תמימים וכי דגן הוא נוכל סדרתי שביצע עוקץ במכירת נכסי נכסים בארה"ב באמצעות חברות פיקטיביות. טענות אלה עלו לראשונה בסיכומים ואין להידרש להן, בהיותן הרחבת חזית אסורה. התובע גם לא השכיל לעמוד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו כמי שטוען טענות אלה (ראו; ע"א 3725/08 חזן נ' חזן (פורסם בנבו, 3.2.2011)) ולא הביא למתן עדות רוכשים בעסקאות אחרות שביצעו הנתבעים לתמיכת הטענה.

     

    למרות זאת, בנסיבות העניין יש לראות בהתחייבויות הנתבעת כהתחייבויות דגן ולהטיל את האחריות להפרת ההסכם ולתוצאות ביטולו גם על דגן, יחד ולחוד, עם הנתבעת.

     

35. סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מהווה חריג לעקרון האחריות המשפטית הנפרדת בין חברה לבעלי מניותיה ומורה כי מקום בו נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה "כדי להונות אדם, או לקפח נושה של החברה; או באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה" ניתן יהיה לייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה. "הרמת מסך", על פי הפסיקה תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו; ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (פורסם בנבו, 22.1.2015)).

     

    עם זאת, כאשר מדובר בחברה משפחתית או בחברת יחיד, דוגמת הנתבעת, קיימת גישה ליברלית יותר להרמת המסך (ראו; רע"א 2262/13 זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ (פורסם בנבו, 22.04.2013); ע"א 4403/06 שפירא נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו) 23.3.11); השו' רובינשטיין בע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (פורסם בנבו,16.10.2005) (להלן: עניין "דלתות חמדיה"). במקרה זה מתקיימות אותן נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות.

     

36. דגן אישר שהוא הבעלים היחיד של הנתבעת ומנהלה. ממסד הראיות השתכנעתי כי דגן עשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות של הנתבעת - חברה בבעלותו ובשליטתו, כאשר התקשר באמצעותה עם התובע וכי הלכה למעשה הוא מי שעמד מאחורי ההתקשרות עם התובע אשר הופרה, כאשר בינו לבין הנתבעת יש ערוב פעילות ונכסים (ראו; עניין דלתות חמדיה; ע"א 4606/90 איטה מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353 (1992); ת"א (מחוזי- חי) 33508-01-20 אביטל רינה חייט נ' סנסוליק בע"מ, פס' 48 (פורסם בנבו, 18.5.2023)).

     

37. דגן לא הקפיד על הפרדה בין החברות שבבעלותו, ובינו לבין הנתבעת. בעוד שהנתבעת Banco Capital מצוינת כצד להסכם עם התובע, מי שחתמה על ההסכם היא Banco Group שדגן אישר לגביה שהיא חברה אחרת מקבוצת החברות שלו. בנוסף, הגם שדגן אינו צד להסכם המכר ובהתאם לסעיף 1 לכתב ההוראות לנאמן - שעל פי עדותו של דגן נערך על ידי הנתבעים - התובע רכש את הנכס מהנתבעת, על פי סעיף 5 לכתב ההוראות לנאמן "המוכר" בעסקה הוא אסף דגן בשם הנתבעת.

     

    את הכספים ששילם התובע, בהתאם לסעיף 8 לכתב ההוראות לנאמן, היה על עו"ד הנאמנים להעביר - לידי הנתבעת או דגן או ריחני, ולא רק לנתבעת.

     

38. אישורי העברות הבנקאיות לנתבעים מחשבון הנאמנות, מציגים תמונה של ערבוב כספים בין הנתבעת לבין דגן. על פי אישורים ההעברות, כספים שהופקדו בנאמנות בידי עו"ד אמרני ועו"ד יגודה בעסקאות עם הנתבעת, הועברו לחשבונו הפרטי של דגן ולחשבונו הפרטי של ריחני - כאשר בתקופה של ארבעה (4) חודשי הפעילות המשותפת עם הנתבעים, הועבר לדגן סך של כ-1.2 מיליון ₪ ולריחני (עליו לימד דגן בחקירתו שהוא שותפו בחלק מהחברות בקבוצה) למעלה מ-400,000 ₪. דגן אישר שהכספים על אישורי ההעברות הבנקאיות הועברו לחשבונו הפרטי, ולא סיפק כל הסבר לכך. גרסה מטעם הנתבעים להעברות אלה לא הוצגה. ההסכמים ביחס לעסקאות עם הרוכשים בגינם הועברו כספים מחשבון הנאמנות לחשבונו הפרטי של אסף ושל ריחני, לא הוצגו והרוכשים האחרים לא הובאו על ידי הנתבעים למתן עדות.

     

39. הנתבעים מתנגדים להסתמכות על אישורי העברות הכספים בטענה להרחבת חזית, עדות שמועה ואי צירופם לראיות. אין בידי לקבל זאת. בכתב התביעה נטען לחיוב דגן בעילה של הרמת מסך ההתאגדות; אישורי העברות הוגשו לתיק בהתאם להחלטה מיום 27.10.2020 והגם שלא צורפו לתצהיר עו"ד אמרני יש לראות בהם חלק ממסכת הראיות ולא נדרש אישור הבנק להצגתם. ביתר שאת, כאשר המסמכים הוגשו לתיק לפני המועד להגשת הראיות, ודגן אישר קבלת הכספים שהועברו על פי אישורי ההעברות לחשבונו הפרטי.

     

    התביעה להשבת הכספים

     

40. סעיף 9(א) לחוק התרופות קובע: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך". חובת ההשבה החלה על המפר מתייחסת למה שקיבל המפר על פי החוזה. הנתבעים טוענים שהם לא קיבלו את הכספים של התובע, ועל כן אין לחייבם להשיב לתובע כספים שלא קיבלו. עו"ד אמרני מנגד טוען כי הכספים אותם הפקיד התובע הועברו לנתבעים.

     

41. גורל הכספים לאחר שהופקדו בידי עו"ד אמרני שמונה כנאמן על הכספים ואשר היה עליו להעבירם לנתבעים רק לאחר רישום הבעלות בנכס על שם התובע, לא הוברר דיו והדבר פועל לחובת עו"ד אמרני.

     

42. עו"ד אמרני שימש כנאמן על הכספים ששילם התובע בעסקה. בהתאם לכתב ההוראות לנאמן היה עליו להפקיד את הכספים בחשבון נאמנות בבנק בישראל ולשמור את הכספים בנאמנות עד להעברת הבעלות בנכס על שם התובע. עו"ד אמרני טען כי הכספים הופקדו בחשבון נאמנות של עו"ד יגודה, אך לא הציג אסמכתא לכך. עו"ד יגודה לא הובא על ידו למתן עדות לתמיכת הטענה. עו"ד אמרני טען עוד כי הכספים אותם היה עליו לשמור בנאמנות עד לרישום הבעלות בנכס על שם התובע, הועברו לנתבעים לפני בטרם הרישום. בכך עו"ד אמרני את כתב הוראות הנאמן ואת חובותיו כנאמן.

     

    אלא שטענת עו"ד אמרני כי הכספים הועברו לנתבעים, לא הוכחה. תימוכין לכך לא הוצגו. על עדותו של עו"ד אמרני בעניין לא ניתן להסתמך. עו"ד אמרני הבהיר בחקירתו כי כספי הרוכשים בעסקאות עם הנתבעים הופקדו בחשבון נאמנות של עו"ד יגודה (מאחר ולו לא הייתה אפשרות לפתוח חשבון נאמנות) ואישר שלו עצמו לא הייתה גישה לחשבון הנאמנות ממנו הועברו לטענתו הכספים לנתבעים, כי הוא לא היה מורשה חתימה בחשבון ולא טיפל בהעברת הכספים בפועל. עו"ד יגודה לא הובא על ידי עו"ד אמרני לעדות על מנת ללמד היכן הכספים.

     

43. אישור הבנק על העברת כספו של התובע לא הוצג. במסמכי ההעברות הבנקאיות שעו"ד אמרני הציג בהתאם להחלטה מיום 27.10.2020 המפרטים העברות כספיות שבוצעו לכאורה מחשבון הנאמנות של עו"ד יגודה לנתבעים, אין אינדיקציה שמדובר בכספים של התובע. באישורי ההעברות מצוינים שמות של רוכשים אחרים מהתובע. שמו של התובע לא נזכר, ולא ניתן לייחס את ההעברות הכספיות עליהם הצביע עו"ד אמרני בחקירתו לכספים של התובע דווקא.

     

    כאשר עו"ד אמרני התבקש בחקירתו הנגדית להציג אישור על העברת הכספים של התובע הוא השיב "לא עכשיו" (עמ' 35 שו' 25) ואישר "בתצהיר אני לא יכול להראות, אני אומר שכל עסקה היתה באון לין וכולם ידעו הכל" (עמ' 35 שו' 32). אינדיקציה לידיעה זו בראיות או עדים לא הוצגה. למעלה מזה, עו"ד אמרני טען כי הכספים הועברו לפני השלמת הרישום, בין היתר, לאור התחייבות הנתבעים להפנות אליהם עסקאות נוספות בהם ישמשו כנאמן על כספי הרוכשים. ביום 14.11.2019 פונים עו"ד יגודה ועו"ד אמרני במכתב לנתבעים ומלינים על התנהגותם ועל כך שחברו למשרד עו"ד אחר תוך ריקון חשבונות הנאמנות, ומציינים כי על הנתבעים להשיב כספים של לקוח בשם "עמנואל זגייה". גם הפעם שמו של התובע לא נזכר, הגם שאותה עת הנתבעים ועו"ד הנאמנים ידעו אודות דרישת התובע וטענותיו.

     

44. התובע ועו"ד אמרני טוענים שיש להעביר את הנטל לכתפי הנתבעים להוכיח שהם לא קיבלו את הכספים, וכי נטל זה לא הורם מהנתבעים לא הציגו דפי חשבון מטעמם ללמד כי הכספים לא הועברו אליהם. אין זו דעתי. על בעל דין המבקש להוכיח טענתו נטל ההוכחה והשכנוע. התובע ועו"ד אמרני אינם עומדים בנטל הבאת ראיות לכאורה להעברת הכספים לנתבעים, ואין לקבל את טענתם להעברת נטל הבאת על כתפי הנתבעים להוכיח שלא קיבלו את הכספים ושעל הנתבעים היה להציג את מערך ההתחשבנות בינם לבין עו"ד בכל העסקאות שנעשו איתם על מנת להוכיח שלא הועבר להם כספו של התובע.

    נטל הבאת הראיות עניינו משני, וכאשר צד הנושא בנטל השכנוע הביא ראיה המוכיחה לכאורה את טענתו, עשוי נטל הבאת הראיות לעבור לצד האחר. ואולם כאשר עו"ד אמרני עליו מוטלת חובת השכנוע להוכחת טענותיו אינו עומד בנטל השכנוע, טענותיו יידחו (ראו; ע"א 6460/21 טובי פרץ נ' יגאל כהן (פורסם בנבו, 1.5.2019); ע"א 2076/09 ח.י בלאונשטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מ"י-משהב"ש (פורסם בנבו, 2.9.2010); דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, 833 (1998)).

     

45. הסכמת עו"ד אמרני למתן פסק דין נגדו המחייב אותו לשלם לתובע סך של 215,000 ₪ (סיכום כספי תמורת הנכס ששילם התובע ושכר טרחת עו"ד ששולם על ידו בעסקה) הייתה לצרכי פשרה, ומבלי להודות בטענות. אין בה ללמד כי הכספים בידי עו"ד אמרני, כטענת הנתבעים.

     

    העובדה שעו"ד אמרני השיב לתובע חלק מהכספים בעקבות פסק הדין, אינה מעלה ומורידה לעניין לשאלת חבות הנתבעים ובלבד שהתובע לא ייגבה פעמיים.

     

46. ההסכם שנחתם עם התובע בוטל כדין על ידי התובע ועל הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לתובע את הכספים ששולמו תמורת המכר. זאת, הגם שעו"ד אמרני לא עמד בנטל להוכיח כי הכספים הועברו לנתבעים. עו"ד אמרני ועו"ד ויגודה שימשו כנאמנים על הכספים של שני הצדדים לעסקה. כלפי התובע, בהתאם להוראות כתב הוראות לנאמן, שימשו עורכי הדין כנאמנים לשמירת הכספים עד להעברת הבעלות בנכס על שם התובע; כלפי הנתבעים שימשו עורכי הדין כנאמנים לשמירת הכספים עבור הנתבעים ולהעברתם לנתבעים לאחר רישום הבעלות. זהות עו"ד אמרני ועו"ד יגודה כנאמנים על הכספים נקבעה על ידי הנתבעים, ועל פי הוראת סעיף 6 להסכם את תמורת הנכס היה על התובע לשלם לנתבעת, באמצעות הפקדת הכספים בידי עו"ד הנאמנים כפי שנעשה. עו"ד אמרני נכח בפגישת החתימה על ההסכם, והוא זה שקיבל מהתובע את התשלום תמורת הנכס.

    העברת הבעלות בנכס לתובע, לא הותנתה, בביצוע העברת הכספים אותם הפקיד התובע בנאמנות בידי עו"ד הנאמן שהוכתב לו לידי הנתבעים, אלא בהפקדתם בידי הנאמן. בכך יש גילוי דעת נוסף שהפקדת התובע את הכספים בידי עו"ד אמרני, כמוה כתשלום לנתבעים ושעל הנתבעים, יחד ולחוד עם עו"ד אמרני, להשיב לתובע את כספו. חיזוק לכך יש גם במכתב עו"ד אמרני לתובע מתאריך 6.2.2020, בשמו ובשם הנתבעים, במסגרתו צוין שהוצע להשיב לתובע את כספו.

    התביעה לתשלום הפיצוי המוסכם ופיצוי בגין עגמת נפש

     

47. התובע מבקש לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי מוסכם בטענה כי הם הפרו הפרה יסודית את התחייבויותיהם להעברת הזכויות בנכס על שם התובע בתוך 30 יום. כך אישר התובע בחקירתו (עמ' 16 שו' 5-8). דין התביעה בגין רכיב זה, להידחות.

     

    טענת התובע שהוצג בפניו כי הנכס יירשם תוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם, לא הוכחה. בחקירתו אף אישר התובע שאין התחייבות בכתב של הנתבעים לרשום את הנכס על שמו תוך 30 יום ובמילותיו "בהסכם לא כתוב התחייבות תוך 30 יום".. זה לא כתוב בשום מקום שזה תוך 30 יום" (עמ' 16 שו' 11-16). בסעיף 15 אף נקבע "מוסכם בזאת, כי תנאי חוזה זה משקפים במלואם את כל המוסכם בין הצדדים, והצדדים לא יהיו מחויבים על ידי הצהרות, מצגים והסכמות, בכתב או בעל פה, שקדמו לחוזה זה...".

     

48. התובע גם אינו מציג עיגון לדרישתו פיצוי מוסכם ובשיעור הנטען בהסכם. בהסכם לא נקבע פיצוי מוסכם בגין הפרתו. בסעיף 15 נקבע "...וכי דמי ביטול מצד מי מהצדדים יעמוד על 10% מסך העסקה, לא כולל הוצאות/התחייבויות של מי מהצדדים". התובע הוא אשר ביטל את ההסכם.

     

49. אשר לפיצוי הלא ממוני; התובע מבקש פיצוי בגין אובדן ימי עבודה ועגמת נפש. אינני מקבלת את התביעה בעניין. אובדן ימי עבודה לא הוכח ולא מצאתי שיש לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני. הגם שיש טעם לפגם כי התובע נאלץ להמתין למעלה מארבע (4) שנים מהמועד בו שילם את הכספים, כאשר כספו לא הוחזר והנכס אותו רכש לא הועבר לבעלותו וניתן להזדהות עם תחושות התובע - מדובר בהתקשרות בהסכם מסחרי ולא בין צרכן לבין ספק, ובתובע שאין לו זו העסקה הראשונה של רכישת נדל"ן בחו"ל (ראו; ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 11.11.2010)).

     

50. התביעה נגד עו"ד אמרני וטענות התובע כלפיו מוצו בפסק הדין שניתן נגד עו"ד אמרני. ההודעה לצד שלישי שהנתבעים הגישו נגד עו"ד אמרני נזנחה.

     

     

    התביעה להשבת שכר טרחת עו"ד

     

51. התובע שילם לעו"ד אמרני שכר טרחה בסך 5,000 ₪. בהסכם אין דרישה לתשלום שכר טרחה ובכתב ההוראות לנאמן אף צוין התובע כי עו"ד אינו מייצגו. טענת התובע כי התשלום שולם בהוראת הנתבעים, לא הוכחה. לא הוצגה לכך בדל של ראייה תומכת, ואין לחייב את הנתבעים להשיב לתובע תשלום זה.

     

    סוף דבר

     

52. הנתבעים 1 ו-2, ישלמו לתובע (יחד ולחוד) סך של 209,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (31.5.2020).

     

    עוד יישאו הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, בהוצאות אגרת המשפט ששולמה על ידי התובע (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס בין הסכום שפסקתי לסכום התביעה (78%) וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 25,000 ₪. סכום אותו אני מוצאת כמידתי, ראוי וסביר בנסיבות העניין הלוקח בחשבון גם את הסכום שנפסק לחובת הנתבעים והידרשות התובע לניהול לאורך יותר ארבע שנים, בעקבות סירוב הנתבעים להשיב לתובע את כספו.

     

    הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין.

     

    חיובם של הנתבעים 1 ו-2, הוא יחד ולחוד, עם החיוב שנפסק בפסק הדין שניתן נגד עו"ד אמרני והתובע לא ייפרע פעמיים.

     

    זכות ערעור כחוק

     

     

     

    ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.