א. כללי
1.ההליך שבפניי החל כתביעה שהגישה התובעת נגד שלוש הנתבעות, בגין תקציבים שלטענתה מגיעים לה, עבור תלמידים שלמדו בגני ילדים שהפעילה בשנת הלימודים תשס"ז. התביעה הוגשה נגד נתבעת 1, מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן: משרד החינוך), שהוא המעניק את התקציבים; וכן נגד נתבעת 2 (להלן: מועצת כסיפה או המועצה) ונתבעת 3 (להלן: עיריית רהט), שהן הרשויות המקומיות שבשטחן - על פי הנטען - הפעילה התובעת את גני הילדים מושא התביעה. על פי כתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת, התנהלותן של מועצת כסיפה ועיריית רהט בעת הרישום לגנים היא שגרמה לכך שחלק מן התלמידים שלמדו בגני התובעת לא נרשמו כמי שאכן לומדים בהם, ועל כן לא נתקבלו התקציבים המגיעים לתובעת עבורם.
2.התביעה הוגשה בשנת 2009, והועברה לטיפולי השנה, לאחר הליכים שונים שניהלו ביניהם הצדדים. בדיון הראשון בפניי הגיעו הצדדים למוסכמות ופלוגתאות, ובמספר דיונים לאחר מכן נשמעו עדויות בנוגע לפלוגתאות שהוגדרו. בעקבות שמיעת העדויות, הגיעו התובעת ומשרד החינוך להסכם פשרה, שבמסגרתו התחייב משרד החינוך לשלם לתובעת סך של 547,438 ₪. גם התובעת ועיריית רהט הגיעו ביניהן להסכם פשרה, שבמסגרתו התחייבה עיריית רהט לשלם לתובעת סך של 6,917 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.06 ואילך. שני ההסכמים קיבלו תוקף של פסק דין חלקי בהליך.
3.התובעת ומועצת כסיפה לא הצליחו לסיים את המחלוקת ביניהן בדרך מוסכמת, ובמחלוקת זו עוסק פסק הדין שלהלן. בניגוד לתביעה המקורית, לאחר שמיעת העדויות הועמדה המחלוקת בשאלה מצומצמת יותר, והיא
חבות המועצה לשפות את התובעת עבור 13 התלמידים שלטענת התובעת היא אמורה לקבל עבורם תקצוב, ואילו לטענת נתבע 1 התקצוב עבורם הועבר [למועצה]
(עמוד 99 לפרוטוקול, שורות 15-17).
סכום התביעה, שעליו לא חלקה המועצה, חושב לפי תקציב של 6,917.36 ₪ עבור כל תלמיד, והועמד על סך של 89,925 ₪, נכון ליום 1.9.06.
4.לשם השלמת התמונה העובדתית, יש לציין כי לתביעה שהתנהלה בפניי קדמו הליכים שניהלה התובעת נגד הנתבעים בבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עוד בשנת 2007. במסגרת אותם הליכים עתרה התובעת להורות על רישומם של עשרות תלמידים (לרבות 13 התלמידים מושא התביעה) בגנים שהפעילה בשנת הלימודים תשס"ז הן בשטח מועצת כסיפה והן בשטח עיריית רהט. הצדדים הסכימו כי ההכרעה באותם הליכים תתייחס לשאלת הרישום, להבדיל מהעברת התקציב עבור התלמידים הרשומים, שתידון בנפרד (ושבה עסקה, כאמור, התביעה שבפניי).
במסגרת פסק הדין בהליך בעניין הגנים שהופעלו בשטח מועצת כסיפה, חייב בית המשפט לעניינים מינהליים את משרד החינוך ואת מועצת כסיפה
לרשום את הילדים שלמדו בגני [התובעת] בשנת הלימודים תשס"ז... ובתנאי שלא יהיה רישום כפול של הילדים
(פיסקה 5 לפסק הדין בעת"מ (ב"ש) 298/07 מ.ח.ת מוסדות חינוך ותרבות במגזר הבדואי בנגב בע"מ נ' מועצה מקומית כסיפה (2008), ההדגשה הוספה).
כעולה מעדות נציג המועצה בפניי, כמו גם מראיות נוספות שהוצגו, בעקבות פסק הדין הנזכר העבירה מועצת כסיפה למשרד החינוך רשימת תלמידים שאותם יש לרשום בגנים שהפעילה התובעת, הכוללת גם את 13 התלמידים מושא התביעה. משרד החינוך רשם בגני התובעת תלמידים אחרים שנכללו באותה רשימה, אולם סירב לרשום את 13 התלמידים הנזכרים, בנימוק שאלה כבר רשומים בגני מועצת כסיפה, ואין לאפשר רישום כפול שלהם (מכתב נציגת משרד החינוך מיום 7.5.08, נספח יג לתצהיר התובעת).
ב. טענות הצדדים
5.בסיכומיה טענה התובעת, בין היתר, כי ממסמכי משרד החינוך ומתצהיר נציג המשרד עולה שאותם 13 תלמידים מושא התביעה היו רשומים בגנים שמפעילה מועצת כסיפה, והמועצה אכן קיבלה עבורם תקציב.
עוד טענה התובעת כי מועצת כסיפה אינה יכולה לחלוק על כך ש-13 התלמידים למדו בפועל בגני התובעת, נוכח העובדה שהמועצה עצמה כללה את שמותיהם ברשימה שהגישה בעקבות פסק הדין, רשימה המקימה "הודאת בעל דין" בעניין זה. התובעת הוסיפה וטענה כי מעדויותיהן של סייעות שעבדו בשני הגנים שהפעילה במועצת כסיפה עלה כי 13 התלמידים אכן למדו בגני התובעת - שישה בגן האחד ושבעה בגן האחר.
6.מועצת כסיפה, מצידה, טענה כי התובעת לא הוכיחה שהתקציב עבור 13 התלמידים מושא התביעה הועבר למועצה. בהקשר זה ציינה המועצה כי על אף האמור בתצהיר נציג משרד החינוך, בעדותו לא יכול היה הנציג לאשר כי התקציב אכן הועבר למועצה, כנטען.
בנוסף טענה המועצה כי התובעת כלל לא הוכיחה שהפעילה גני ילדים בשטח המועצה בשנת הלימודים תשס"ז. בהקשר זה הפנתה מועצת כסיפה לכך שמטעם התובעת העידו רק הסייעות שעבדו כביכול באותם גנים, אולם הגננות לא העידו ואף יומני נוכחות לא הוצגו. מועצת כסיפה טענה כי לעדויות הסייעות אין לתת משקל ממשי, נוכח קשיים שהתגלעו בהן.
עוד טענה מועצת כסיפה כי אפילו הפעילה התובעת גנים בשטחה, לא הוכח שאכן למד בהם מי מבין 13 התלמידים מושא התביעה, וכי גם בעניין זה אין לתת משקל כלשהו לעדויות סייעות הגנים. מועצת כסיפה ציינה כי העובדה שכללה את 13 התלמידים ברשימה שהעבירה בעקבות פסק הדין בעת"מ (ב"ש) 298/07 הנזכר, אינה מהווה הודאה בזכותה של התובעת לקבל תקציב עבור אותם תלמידים.