ת"א 8882-11-15 נובהארי נ' רשת רהיטי נטוצי

לפניי בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים ולמתן תשובות לשאלון. מדובר בבקשה המחזיקה 20 עמודים, והתשובה לה מחזיקה 26 עמודים, והתשובה לתגובה מחזיקה 9 עמודים. כל זאת בהליך פשוט, אשר כפי שציינתי בישיבת קדם המשפט, מתאימה מבחינת תוכנה להידון בבית המשפט לתביעות קטנות, ובוודאי אינה מצדיקה הקדשת משאבים רבים כל כך של הצדדים. לעניין זה אתייחס בסיומה של החלטה זו.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה – נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי לכך.

לעניין המבוקש בסעיף א.1 – משהצהירה הנתבעת כי הקלטות ו/או תמלולים של השיחות אינם קיימים (וראו לעניין זה סעיף ב.1.1 לתשובה) – מסתמא שלא ניתן לחייבה להציגם. מדף ריכוז התקשרויות בוודאי לא ניתן להסיק קיומן של הקלטות, אלא רק קיומה של מערכת לתיעוד התקשרויות, אשר תדפיס ממנה גולה כנדרש.

לעניין המבוקש בסעיף א.2 ו-א.3– לאור הצהרת הנתבעת כי המסמכים המבוקשים (הודעות דוא"ל בין איריס ובין ליאור) אינם קיימים עוד – מסתמא שלא ניתן לחייבה להציגם.

לעניין המבוקש בסעיף א.4 – לאחר שעיינתי בתשובת הנתבעת (סעיף ב.4.1 לתגובה) – נחה דעתי כי המסמכים הדרושים גולו כדין.

לעניין המבוקש בסעיף א.5 – התובע עותר לגלות את הסכמי הזיכיון בין הנתבעת ובין רשת Natuzzi העולמית. לאחר שקראתי בקפידה את טענות התובע, נחה דעתי כי המדובר בדרישה שאין לה כל יסוד ובסיס. התקשרותו של התובע נעשתה עם הנתבעת, ולא עם הרשת העולמית. ההתקשרות בין הנתבעת ובין הרשת העולמית עולה כדי סוד מסחרי, הנוגע גם לצד שלישי, כך שממילא יש קושי לגלות את המסמך. מעבר לכך, הטענות שהעלה התובע לעניין זה אינן רלוונטיות. ככל שהנתבעת מפרה את התחייבויותיה כלפי הרשת העולמית (ואין כל אינדיקציה שכך הוא) – אין התובע יכול להיבנות מכך. מדובר בניסיון פסול ל-Fishing אשר אין לו כל הצדקה עניינית. עצם הדרישה מדגים את הניסיון להאריך את ההליך ולסרבל אותו, ולהפוך הליך פשוט להתדיינות מורכבת שלא לצורך.

לעניין השאלון – לאחר עיון בבקשה ובתשובה, ולאחר עיון בשאלון, המחזיק 12 שאלות, כאשר לכל שאלה סעיפי משנה – נחה דעתי כי יש להסתפק בתשובות שנתנה הנתבעת לשאלון. אני שותף לעמדת ב"כ הנתבעת, כי השאלון ארכני, מסורבל ועתיר שאלות שאינן רלוונטיות להליך. אזכיר, כי השאלון אינו תחליף לחקירה נגדית, ואין תכליתו להטריד את הצד שכנגד. רוב השאלות שבשאלון (לרבות חלק מהשאלות שהנתבעת השיבה עליהן) אינן רלוונטיות, ומהוות ניסיון לסרבל את ניהול ההליך שלא לצורך. לא ראיתי כל הצדקה לחייב את הנתבעת להשיב לשאלות נוספות פרט לאלה שעליהן ענתה.

כאמור, מדובר בבקשה ארוכה, מפורטת ומיותרת בעיקרה, המבקשת להקנות להליך כולו נופך עקרוני ומהותי שאין לו. טוב היו עושים הצדדים אילו הסדירו את היחסים ביניהם בהסכמה, אולם משלא כך המצב – יצטרף אף בית המשפט למגמת הצדדים להתייחס לתיק כאל תיק כבד ומהותי, לפחות לעניין ההוצאות.