ת"א 9064-04-12 פלדהיים אחזקות שותפות ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

כללי

1.         תביעה למתן פסק דין הצהרתי בעניין תוקפו של שטר משכנתה שנרשם כדין על נכס מקרקעין ובטענה להעדר הרשאה של מי שחתם על מסמכי השעבוד והצהרה על בטלותו.

רקע עובדתי ודיוני

2.         התובעת 1 הינה שותפות רשומה שנוסדה ביום 23.8.1990 (להלן – השותפות) ומונה שלושה שותפים, שהנם אחים, בני משפחה אחת: התובע 2 (להלן – צבי), מר משה מנחם פלדהיים (להלן – מנדי) והגב' אביגיל כץ (להלן – אביגיל). על פי מסמכי השותפות "חתימת שניים מתוך שלושת השותפים תחייב את השותפים לכל דבר ועניין".

3.         אבי המשפחה, הוא הנתבע 2 (להלן – פליקס) ובנו – מנדי, הינם בעלי מניות ומנהלים בחברת יעקב פלדהיים בע"מ (להלן – החברה) שבמועדים הרלבנטיים לתובענה הוכרזו כפושטי רגל.

4.         בסמוך לאחר הקמתה, רכשה השותפות נכס מקרקעין הידוע כגוש 30264 חלקה 15 תת חלקה 105 הנמצא בירושלים (להלן – הנכס). אין חולק כי הנכס נרכש באמצעות הלוואה שהעמיד לחברה בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן – בנק לאומי), בשיעור של תשעים אחוז משווי הרכישה, כאשר עשרה אחוז מהתמורה לרכישת הנכס שולם מהון עצמי של המשפחה, וכן כי הנכס שועבד לבנק לאומי, בהסכמת השותפות והשותפים, כבטוחה להבטחת פירעון ההלוואה. עוד אין חולק, כי פירעון ההלוואה לבנק לאומי נעשה על ידי החברה וכי עם סילוקה נלקחה (בשנת 2006) הלוואה נוספת מבנק לאומי על ידי החברה, ובהסכמת השותפות והשותפים, גם הפעם, לשם הבטחת פירעונה, שועבד הנכס וגם הלוואה זו סולקה במלואה על ידי החברה בשנת 2009 (כעולה מנ/1).

5.         במוקד המחלוקת בין הצדדים עומד תקפו של שעבוד לטובת הנתבעת 1 (להלן – הבנק) שנרשם על הנכס, בלשכת רישום המקרקעין, ביום 5.3.2009; זאת, להבטחת תשלום הלוואה ואשראי שהעמיד הבנק לחברה במועד סמוך למועד פירעון הלוואה קודמת שנטלה החברה מבנק לאומי (להלן – השעבוד). כעולה מהראיות, לבקשת החברה נפתח חשבון בסניף הבנק המצוי בשכונת בית הכרם בירושלים. ביום 1.3.2009 העמיד הבנק לחברה על פי בקשתה, הלוואה בסך 1,000,000 שקל (להלן – ההלוואה). בסמוך לאחר מתן ההלוואה, נרשם השעבוד על הנכס.

6.         ביום 27.2.2012 ניתן צו מטעם בית משפט זה, המורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה (בתיק פר"ק 37931-02-12) ומונה לחברה נאמן לצורך ניהול ענייניה למשך תקופת ההקפאה. כעולה מהחלטת בית המשפט במסגרת תיק הפירוק, לחברה חובות בסדר גודל של כ- 50,000,000 ₪. בנסיבות אלה, משניתן כנגדה צו להקפאת הליכים, בוטלה מסגרת האשראי של החברה בחשבון המתנהל בבנק. בשל עובדת היות חשבון החברה מצוי ביתרת חובה, ללא מסגרת אשראי מאושרת, ובשל העובדה כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפי הבנק, הועמדו כל חובותיה לפירעון מידי. על פי הרשום בספרי הבנק, מצב חשבון החברה נכון לתאריך 6.3.2012 הצביע על יתרת חובה בסך 529,450 ₪ בחשבון העו"ש ויתרת חובה בסך של 708,333 ₪ בחשבון יתרת ההלוואה, יתרת חובה בסך 13,811 ₪ בחשבון הפיגורים, חוב בסך של 1,843,977 ₪ בגין ניכיון שיקים, וכן חוב נוסף בסך של 8,851 ₪ בגין התחייבויות לתשלום בכרטיס אשראי. סך-כל חובות החברה בחשבון הגיע כדי סך של 3,104,422 ₪ כשהריבית מחושבת ליום 29.2.2012.

7.         נוכח האמור, פנה הבנק ללשכת ההוצאה לפועל ביום 15.3.2012 בבקשה למימוש השעבוד. בין יתר נספחי הבקשה, צורף מסמך הנחזה להיות פרוטוקול מישיבה של הנהלת השותפות מיום 23.2.2009, שהתקיימה, לכאורה, במשרדה הרשום בנוכחות כל השותפים (להלן – הפרוטוקול). מעיון בפרוטוקול עולה כי השותפות החליטה לרשום משכנתה לטובת הבנק ולהסמיך את פליקס לחתום על המסמכים הדרושים (להלן – ההחלטה). עוד עולה, כי הנתבע 3 (להלן – דוויק) אישר בסיפא כי "...הפרוטוקול הנ"ל של פלדהיים אחזקות הוא העתק נכון מהמקור", כי ההחלטה שנתקבלה הינה בהתאם למסמכי יסוד השותפות, כי פליקס שחתם על הפרוטוקול "...כיו"ר מועצת המנהלים של השותפות", הינו "...שותפים מורשים/מוסמכים לחתום בשם השותפות" וכי חתימתו של פליקס בצירוף חותמת השותפות מחייבת את השותפות בקשר לשעבוד.

8.         התובעים הכחישו מכל וכל את שנחזה מהפרוטוקול, במיוחד כי ביום 23.2.2009 התקיימה ישיבה של השותפות, הדגישו כי פליקס אינו שותף בשותפות, וההחלטה העולה מהפרוטוקול, לא התקבלה מעולם. זאת ועוד, התובעים לא חתמו על המסמכים שצורפו לבקשה למימוש השעבוד ובכלל זה, לא נתנו את הסכמתם לחתימת פליקס על שטר המשכנתה שנערך בקשר אליו (להלן – שטר המשכנתה) והטעימו שהחתימות על גבי מסמכי השעבוד הנחזות להיות חתימתו של פליקס, אין בהן כדי לחייב את השותפות, שכן פליקס אינו שותף וממילא אינו בעל זכות חתימה בשותפות.