XXX חייב מבוגר על ידו בשל פחדים ובשל חוסר הבנה מה מסוכן ומה לא".
כאמור, התובעת נחקרה אודות תצהיריה. בחקירתה עלה, כי עד למועדים הרלבנטיים לחקירה, אף פעם לא הייתה לי'.י' סייעת צמודה בשל שהותו בגן טיפולי עם מספר מועט של ילדים, כאשר במהלך תקופה זו, י'.י' נעזר במטפלת ו/או העוזרת של אותו גן. עוד עלה מחקירת התובעת, כי נוכח מורכבות מצבו, נערכה לי'.י' ועדת השמה לקראת עלייתו לכיתה א', שבמסגרתה הוחלט למנות לי'.י' סייעת צמודה כאשר אמו נבחרה למלא תפקיד זה.
35.ביום 24/12/23 ולבקשת פרופ' שטיינברג, המומחה מטעם הנתבעת, נערך לי'.י' אבחון נוירופסיכולוגי על ידי הפסיכולוג הקליני-החינוכי ד"ר יוסף נאשף אשר קבע כדלקמן:
"בהערכה הנוכחית מתקבלת תמונה של ילד הנראה קטן לגילו, בעל סימנים דיסמורפיים וחולשה כללית ברמה הגופנית. הוא ילד שקט, משתף פעולה כשהוריו נוכחים במפגש, מדבר בקול חלש, חסר ביטחון, הוא משקיע מאמצים רבים בביצוע המשימות אך גם מתעייף וזקוק לעידוד. הוא ילד עם יכולת למידה ורכש ידע בסיסי קונקרטי ואוצר מילים שימושי וכן מגלה תפיסה חזותית תקינה, עם זאת בתפקודו נראית גישה ראשונית ומוקדמת יותר. הוא מגלה הבנה בסיסית של הוראות, עם זאת תהליכי החשיבה והעיבוד ראשוניים ונמוכים ביחס לגילו ויש חולשה בולטת בוויסות, בתכנון ובארגון...ההנמכה בתפקוד מקורה בעיכוב התפתחותי שמקורו אורגני, בעיות קשב, ארגון תכנון וחשיבה ראשונית יותר וכן מאפיינים רגשיים נלווים. הבעיות הרפואיות במערכות שונות שהצריכו התערבויות רפואיות אינטינסיביות ורבות יצרו תלות ועמדה רגשית שברירית, תלותית ולעיתים אף נמנעת וביטחון עצמי נמוך".
36.במסגרת סיכומיה הנתבעת טענה כי יש לאמץ את חוות דעת המומחים מטעמה בשל העובדה שחוות דעת אלו נסמכו על בדיקות עדכניות שנערכו לי'.י' רק לאחרונה, להבדיל מחוות הדעת של מומחי התובעים שהתבססו על בדיקות שנערכו לי'.י' בשלב מוקדם מדיי.
37.אכן י'.י' נבדק על ידי המומחים מטעמו בגיל צעיר. פרו'פ רוגין המומחה בתחום הקרדיולוגי בדק את י'.י' בהיותו כבן 13 חודשים ואילו המומחה בתחום הנוירולוגי, פרופ' להט בדק את י'.י' בהיותו כבן שלוש שנים ו-8 חודשים והתובעים לא הגישו חוות דעת רפואיות עדכניות.
38.בכל הנוגע לנכות בתחום הקרדיולוגי עולה מחוות דעתו של המומחה בתחום הקרדיולוגי פרופ' רוג'ין כי חוות הדעת נתנה לאחר שמצבו הקרדיולוגי של י'.י' התייצב שכן הגיל הקריטי להתייצבותו הרפואית של י'.י' הינו גיל שנה. בעקיפין הדברים עולים גם מחוות דעתו של ד"ר פוגלמן, המומחה מטעם הנתבעת, אשר ציין אף הוא בחוות דעתו כי הגיל המשמעותי לבחינת יציבותו הרפואית של י'.י' הוא גיל שנה.
39.משכך, עולה כי אם בכלל היה למועד ביצוע הבדיקה הרפואית של י'.י' השלכה בתחום הנוירולוגי. ואכן בעוד שפרופ' להט בדק את י'.י' בהיות כבן שלוש שנים ו- 8 חודשים, פרופ' שטיינברג מטעם הנתבעת בדק את י'.י' כעולה מחוות דעתו המשלימה ביום 07/11/23 כשי'.י' היה כבן 6 שנים ו- 5 חודשים. יחד עם זאת ולאחר ששבתי ועיינתי בחוות הדעת של המומחים בתחום הנוירולוגי לרבות בדוח האבחון שנערך לבקשת פרופ' שטיינברג על ידי ד"ר נאשף ביום 20/11/23 סבורני כי הפערים בחוות הדעת בכל הנוגע לתפקוד של י'.י' וצרכיו המיוחדים אינם משמעותיים, כך שמתייתר הצורך להכריע בטענת הנתבעת ביחס לעיתוי בדיקתו של י'.י' על ידי המומחה מטעמו, פרופ' להט.
40.לעניין עדות התובעת, אמו של י'.י', לא נעלמה מעיני הטענה כי מדובר בעדות יחידה של בעלת דין, ואולם, בהסתכלות רחבה, עולה כי עדות זו של התובעת הינה עדות עקבית ומהימנה, המתיישבת היטב עם קביעות המומחים השונים וכן עם ממצאי האבחון הנוירופסיכולוגי שנערך לי'.י', מטעם הנתבעת.
41.לגופו של עניין, י'.י' סובל מפגיעה רב מערכתית הכוללת מערכות שונות בגוף, בין היתר, הלב, מערכת העיכול, מערכת אנדוקרינית, מערכת הכליות, מערכת המטולוגית ומערכת העצבים. נכותו הרפואית הגבוהה יחסית של י'.י' הינה שילוב של נכות קרדיולגית בגין מחלת שריר הלב, ונכות נוירולוגית בגין ליקויים נוירופסיכולגיים ובגין חולשה ודלדול שרירים בגפיים. מצבו של י'.י' מורכב מבחינה רפואית, כאשר קיים סיכון תמידי להפרעת קצב לב מסכנת חיים בכל פעולה מאומצת, סכנת נפילות והתעלפויות (כתוצאה מכך תוחלת החיים של י'.י' קוצרה ל 57.5 שנים). בנוסף, י'.י' סובל מקשיים קוגניטיביים שונים לרבות, תהליכי חשיבה ועיבוד ראשוניים נמוכים, חולשה בולטת בוויסות, בתכנון ובחשיבה ראשונית ומהנמכה תפקודית שמקורה אוורגני, לצד בעיות קשב, קשיים שפתיים וקשיים רגשיים נלווים. בנוסף, י'.י' סובל מקשיים מוטוריים שונים המקשים עליו לבצע פעולות היומיום הפשוטות, בין היתר קשיים באכילה, כאשר י'.י' זקוק לנוכחות מבוגר לידו על מנת שימנע סכנת חנק וקשיי שמירה על היגיינה אישית (לפי דיווח הגננת שנמסר למאבחן שערך את האבחון הנוירופסיכולוגי שנערך לאור בקשת מומחה הנתבעת). קשיים אלה, ללא ספק משליכים משמעותית על תפקודו היומיומי של י'.י' ודורשים השגחה וליווי צמודים. בשל מצבו המורכב י'.י' אף הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאי לקצבאות של ילד נכה, נכות כללית ושירותים מיוחדים.
42.לאור הבעיות הרפואיות הרב מערכתיות מהן סובל י'.י', הקשיים התפקודיים והליקוים הקוגניטיביים והמוטוריים מהם סובל י'.י', המשליכים כאמור על תפקודו בכל מישורי החיים והמחייבים השגחה וליווי צמודים ברוב שעות היום, שוכנעתי כי אין באפשרותו של י'.י' להשתלב בשוק העבודה החופשי ולהתפרנס למחייתו, כפי שעלה גם מחוות דעתו של פרופ' שטיינברג. יחד עם זאת ולאחר שאף פרופ' להט המומחה מטעם התובעים לא חלק על יכולתו של י'.י' לעבוד במסגרת מוגנת, לא ראיתי מניעה כי י'.י' ישתלב לאחר גיל 21 במסגרת עבודה מוגנת מותאמת המביאה בחשבון הן את מצבו הקרדיולוגי והן את הליקויים הנוירולוגיים, הקוגניטיביים והמוטוריים מהם הינו סובל. ניתן להניח כי על רקע מצבו של י'.י' והקושי לשלבו במקום עבודה מוגן נוכח הפגיעה הרב מערכתית ממנה סובל י'.י' כי יהיו תקופות בהן י'.י' יתקשה הן למצוא מקום עבודה מוגן שיהיה נכון לקלוט אותו והן עשוי להסתמן קושי בשילובו במקומות עבודה קיימים, ואולם בהחלט ניתן להניח כי י'.י' יוכל להשתלב במקום עבודה מוגן, ולו לפרקים.
43.דומני כי אין חולק על כי נכותו התפקודית של התובע הינה ניכרת ומשמעותית. כך במיוחד נוכח הקשת הרחבה של הליקויים התפקודיים והקוגניטיביים מהם סובל י'.י' שלהם השלכות בכל תחומי החיים. סבורני כי הנכות התפקודית עולה במקצת על הנכות הרפואית והיא בשיעור של 80%. העמדת הנכות התפקודית על שיעור זה עולה בקנה אחד אף עם קביעתי דלעיל, בדבר יכולת י'.י' לעבוד בעבודה מוגנת מותאמת בלבד.
דיון בראשי הנזק-
44.י'.י' יליד 18/06/17. כיום הוא בן 7 וחצי לערך. עד לאחרונה (ספטמבר 2024) למד י'.י' במסגרת גן טיפולי המונה מספר מצומצם של תלמידים ונעזר במטפלות ובסייעות של אותו גן. על פי עדות התובעת לקראת עלייתו לכיתה א', נערכה לי'.י' ועדת השמה אשר החליטה להצמיד לו סייעת, כאשר אמו, התובעת, תהיה הסייעת שלו לתקופת ניסיון.
הוצאות קיום מגיל 18 עד גיל 57.5
45.למעשה, הפסדים אלה מגלמים את הוצאות הקיום של י'.י' החל מהגיעו לגיל הבגרות (גיל 18). בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (28/05/12) להלן:"הלכת המר"), קבע בית המשפט העליון כי חישוב הפיצוי עד הגיע הילד לגיל 18 ייערך על בסיס ההוצאות העודפות של ההורים בגידול הילד, אותן הוצאות שהן מעבר להוצאות המחייה הרגילות. לאחר הגיעו של הילד לבגרות יש לפסוק פיצויים בגין התמיכה בילד, שכן בניגוד למקרה הרגיל, התלות נמשכת גם בתקופה זו, ולמעשה למשך כל תוחלת חיי הילד. בתקופה זו ההורים נושאים הן בהוצאות המיוחדות הנובעות ממוגבלותו של הילד, והן בהוצאות המחיה הרגילות שבהן היה נושא הוא עצמו, בבגרותו, אלמלא מוגבלותו. כמו כן, נקבעה חזקה כי הוצאות הקיום יהיו בגובה השכר הממוצע במשק. כן ראה: ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (30/10/14).
46.בשים לב לשכר הממוצע במשק, ולנכותו התפקודית של התובע ההפסד החודשי אשר יהווה בסיס לחישוב בראש נזק זה יעמוד על סך של 10,500 ₪. ויודגש סכום זה מגלם את יכולתו של י'.י' להשתכר באופן חלקי ביותר, לפרקים, במסגרת תעסוקה מוגנת.
47.לפי הפסד בסך של 10,500 ₪ לחודש, בהתחשב בהיוון כפול מתאים עד הגיע י'.י' לגיל 18, וכן בהתחשב בתוחלת חייו ובהיוון המתבקש מגיל 18 ועד גיל 57 וחצי, עומד הפיצוי בראש נזק זה על סך של 2,150,000 במעוגל.
תנאים סוציאלים
48.על פי הפסיקה בתביעות "הולדה בעוולה", מגיע פיצוי בגין ראש הנזק של הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים בשיעור של 12.5% מהפסדי ההשתכרות, שעומד על סך של 270,000 ₪ במעוגל.
עזרת צד ג מגיל 21 עד גיל 57.5
49.הצדדים מסכימים כי מסגרת המגורים המתאימה לי'.י' הינה מסגרת ביתית, אולם חלוקים בשאלה האם י'.י' צריך מטפל צמוד כטענת התובעים או יכול להסתפק בעזרה "מותאמת" ו/או עזרה בת מספר שעות יומיות מועט כטענת הנתבעת.
50. לעניין הוצאות הסיעוד בעתיד והערכת עלויות של מטפלים, הוגשה מטעם התובעים חוות דעת של הגב' ענת שטולברג ואילו הנתבעת התבססה על חוות הדעת של מר גדעון הס. לעמדת התובעים יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין העסקת מטפל לפי "עיקרון האחדת הפיצוי" בסך של 12,000 ₪ לחודש מגיל 21 ועד גיל 58 ובסך כולל של 2,102,248 ₪. מנגד, נטען על ידי הנתבעת בסכומיה כי י'.י' יזקק לכל היותר לעזרה יומית בשיעור של שעתיים, ועל בסיס שכר מינימום יש לחשב את העזרה החודשית לפי סך של 2,652 ₪ ובסך כולל לכל התקופה על סך של 465,788 ₪.
51.על פי חוות דעת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, י'.י' סובל מפגיעה רב מערכתית לרבות קרדיאלית המסבה לי'.י' חולשה גופנית. לצד האמור, מבחינה נוירולוגית וכעולה מחוות דעתו של מומחה הנתבעת פרופ' שטיינברג סובל י'.י' מליקויים מוטוריים משמעותיים, לרבות חולשה קלה של שרירי הגפיים, דלדול שרירים, סרבול תנועתי וטונוס שרירים נמוך אשר בלא ספק פוגעים ביכולת התפקוד שלו ובביצוע מטלות ולו פשוטות ביותר. בנוסף, סובל י'.י' מהנמכה קוגניטיבית משמעותית כאשר לצידה גם קשיים שפתיים ורגשיים נלווים, כמפורט בדוח האבחון הנוירופסיכולוגי שנערך לבקשת המומחה מטעם הנתבעת פרופ' שטיינברג. מחומר הראיות עלה כי י'.י' עצמאי בחלק מפעולות היום יום, אך את מרבית הפעולות הוא אינו מסוגל לבצע בשלמות, בגפו. כך, אם ברצונו לאכול, הוא נזקק לעזרת האחר על מנת שיבשל את האוכל עבורו ויחתוך לו את האוכל לשם מניעת סכנת חנק, הוא צריך עזרה במקלחת, בשירותים, בעלייה במדרגות, ועוד. למעשה, יזקק י'.י' לעזרת האחר כמעט בכל פעולות היומיום וכן בפעולות משק הבית והתחזוקה השוטפת. בהביאי את כל האמור בחשבון וכן את מצבו הרפואי המורכב של י'.י' כאמור, סבורה אני כי יש לאשר לי'.י' עזרה של מטפל שישגיח עליו, ילווה, ידרבן ויעמוד לרשותו במרבית שעות היום.
52.נוכח הפערים הניכרים בחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים בכל הנוגע לעלויות הסיעוד, ולאחר שהצדדים אף בחרו שלא לקיים חקירה נגדית של גב' שלוסברג ומר האס, סבורני כי אמת המידה הרלבנטית לחישוב היא זו שהוצבה בפסק הדין אקסלרד, אשר הביא בחשבון גם אפשרות של ייקור השרותים בעתיד או אפשרות שלא ניתן יהיה להעסיק יותר עובדים זרים בסיעוד.
53.הפיצוי שנקבע בפסק דין אקסלרד מתייחס לנפגעים, שהינם במצב קשה יותר מי'.י.'. למרבה המזל, י'.י' אינו מרותק למיטה ואף אינו חולה מונשם או משותק בארבע גפיים. בענייננו י'.י' אכן סובל מפגיעה רפואית רב מערכתית ומקשיים מוטוריים וקוגניטיביים ואולם חרף כל האמור י'.י' עצמאי, אם כי חלקית בפעולות היום יום, ואף עשוי לשהות במרבית התקופה במסגרת חוץ ביתית יומית בחלק משעות היום במסגרת עבודה מוגנת. כמו כן יש להביא בחשבון בעת העסקת מטפל זר עלויות נוספות, למשל בדמות העסקת מטפל אחר בסופי שבוע, חופשים, חגים ועוד. משהגעתי לכלל מסקנה כי יש להעריך את הפיצוי בראש נזק זה על פי עלויות העסקה של מטפל זר ובלא שנעלמה מעיני הערכתו של מר האס מטעם הנתבעת לפיה עלות חודשית של מטפל זר, לרבות עלות מחליף לסופי השבוע, היא בסך של כ-9,500 ₪ לחודש, מצאתי להעמיד את הפיצוי החודשי בראש נזק זה על סך של 10,500 ₪.
54.משכך, על פי פיצוי חודשי בסך של 10,500 ₪ מגיל 21 ועד גיל 57.5 ובהתחשב בהוונים המתחייבים ממסד נתונים זה יתקבל פיצוי בסך של 1,880,000 ₪ במעוגל.
55.אשר לעזרת הזולת לעבר וכן לעתיד, עד הגיע י'.י' לגיל 21 שנים, יש להביא בחשבון כי עד היום סופקה העזרה לה הוא דרוש על ידי בני משפחתו. אני ערה לעזרה המוענקת על ידי ההורים לילוד, ואולם העזרה לי'.י' חורגת מגדרי עזרה זו ובמיוחד בשנה הראשונה לחייו כאמור לעיל. עוד יש להביא בחשבון את המסגרת החוץ בייתית בה שוהה י'.י' ובה ישהה בעתיד עד להגיעו לגיל 21 שנים ואת היקף שעות השהייה במסגרת זו. בשים לב לכל אלה, אעריך את הפיצוי עבור עזרת הזולת לתקופה זו בסכום גלובאלי בסך של 1,000,000 ₪.
הוצאות רפואיות ופרה רפואיות מעבר לסל הבריאות
56.כפי שכבר צוין, י'.י' זקוק למגוון טיפולים ומעקבים רפואיים בתחומים שונים. לפי חוות דעת פרופ' להט, יש צורך במעקב רפואי רב תחומי אצל רופא מומחה להתפתחות הילד ושיקומו או לחלופין מעקב במרפאה ייחודית לחולי תסמונת נונאן, מעקב קבוע אצל קרדיולוג ילדים, מומחה לגסטרואנטרולגיה לילדים, מומחה לאנדוקריונולוגיה לילדים, מרפאת שיניים לילדים. כמו כן קבע פרופ' להט כי י'.י' יזקק לטיפולי עזר בתחום ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפולי פיזיותרפיה, טיפול רגשי והדרכה ומעקב על ידי פסיכולוג ילדים. י'.י' עתר לפסיקת פיצוי עתידי (מגיל 21 ועד גיל 57.5 שנים) בגין טיפולים אלה בסך כולל של 500,000 ₪.
57.בחוות דעתו של פרופ' שטיינברג, המומחה מטעם הנתבעת, צוין כי במסגרת החינוך המיוחד על י'.י' לקבל טיפולים פארארפואיים, כולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת. כן צוין כי על י'.י' להיות במעקב רפואי במסגרת קופת חולים – קרדיולוגי, גסטרואנטרולוגי, נוירולוגי ואנדוקרינולוגי. הנתבעת טענה כי הטיפולים להם טוענים התובעים נכללים במסגרת סל הבריאות, כאשר התובעים לא יאלצו לשלם עבורם מכיסם. עוד טענה הנתבעת כי התובעים לא הציגו ראיות כלשהן בנוגע לטיפולים אותם י'.י' עבר. לטענת הנתבעת, בחוות דעתו של מר האס, הוסבר כי חולים כרוניים אינם מוגבלים במספר הטיפולים הניתנים בחינם על ידי קופת החולים באישור רופא מוסמך מהקופה, וחולים שאינם נחשבים לחולים כרוניים זכאיים לקבלת טיפולים רפואיים במסגרת ביטוחים משלימים בעלות סמלית לטיפול. לחלופין, הציעה הנתבעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין רכיב זה, בהתחשב בעלויות העודפות המפורטות בחוות דעתו של מר האס.
58.בהתחשב בצרכיו של י'.י' כפי שאלו באים לידי ביטוי בחוות הדעת מטעם כל אחד מן הצדדים; בטווח הערכת עלויות הטיפולים בחוות דעת הצדדים; בזכאותו של י'.י' לקבלת חלק מן הטיפולים מאת קופת החולים ומשרד הבריאות, ומתוך התחשבות בהוצאות שונות שעשויות להידרש, בהן עלויות טיפולי שיניים, במימון התובעים - אעריך את הפיצוי לעתיד עד הגיע י'.י' לגיל 57.5 שנה בסך כולל של 300,000 ₪.
דיור (עלות תוספת חדר למטפל)
59. י'.י' טען כי על פי חוות דעתו של פרופ' להט, כדי לאפשר מגורי מטפל, יהיה מקום להקצות חדר נוסף עבור מגורי מטפל. התובעים העמידו את הפיצוי בגין הצורך בהקצאת חדר נוסף למטפל על סך של 350,000 ₪. מנגד, הנתבעת טענה כי י'.י' לא יזדקק למטפל הגר עמו בביתו. לטענת הנתבעת, הגב' שלוסברג שערכה את חוות הדעת מטעם התובעים לא טרחה לערוך ביקור בית אצל התובעים והתובעים לא הניחו בפני בית המשפט תשתית אמתית כלשהי ממנה ניתן ללמוד, מה הם בדיוק סדרי המגורים של י'.י' והוריו והאם בכלל יש צורך בהוספת חדר למטפל.
60.כאמור, בשל נכותו, י'.י' זקוק ויזקק לעזרה, ליווי והשגחה של מטפל צמוד. מכאן, י'.י' זקוק לחדר נוסף בו יוכל להתגורר המטפל הצמוד. ויודגש, בראש נזק זה של דיור י'.י' זקוק אך לחדר נוסף עבור המטפל הזר, ולא נטען וממילא לא הוכח, כי הלה ייזקק להתאמת דיור הכוללת כפי שקורה לא אחת אצל ניזוקים קשים התאמה של חדרי אמבטיה ושירותים והתאמת מפתחים בדירה. בשים לב לצורכו של י'.י' אעריך את הפיצוי בראש נזק זה בסך של 150,000 ₪.
ניידות
61.לטענת התובעים, יש לפסוק פיצוי בגין הוצאות ניידות על בסיס הרציונל של פסק הדין בת"א (י-ם) 51311-08-15 פלונית נ' בית החולים רמב"ם (11/03/24) אשר קבע פיצוי בשיעור של 250,000 ₪ בראש נזק זה, וכי בהתחשב בפער הגילאים בין שני התובעים, הפיצוי המגיע בענייננו בגין ראש נזק זה הינו בסך 400,000 ₪.
62.מנגד, הנתבעת טענה כי איש לא קבע, כי י'.י' אינו יכול ו/או לא יוכל בעתיד להתנייד באמצעות תחבורה ציבורית, י'.י' אינו זקוק להשגחה, הליכתו תקינה, ורמת פגיעתו הקוגניטיבית גבולית, שלא מונעת ממנו נסיעה בתחבורה ציבורית. לכן אין לפצות את י'.י' בגין נזקים שלא נגרמו לו ולא ייגרמו.
63.אומנם י'.י' לא הגיש ראיות המלמדות על הוצאות בתחום הניידות, נוכח נכותו הקרדיולוגית והנוירולוגית המשמעותית המגבילה את ניידותו, יש להניח כי י'.י' יזקק להוצאות כאלה ואחרות בתחום הניידות. משכך סבורני כי יש לפסוק לתובעים פיצוי גלובאלי בגין הוצאות נסיעה מוגברות, לעבר ולעתיד, בסך של 200,000 ₪ .
אפוטרופסות
64.התובעים עתרו לפיצוי בסך 290,731 ₪, על בסיס פיצוי של 1,455 ₪ לחודש. הנתבעת טענה מנגד כי, רמת תפקודו הקוגניטיבי של י'.י' הינה גבולית (שתי סטיות מתחת לנורמה בלבד) וכי בשום מקום לא הוסכם שיש למנות אפוטרופוס שיטפל בענייני י'.י'. לטענת הנתבעת, י'.י' בעל יכולת למידה, וכישורים שפתיים טובים וכי הינו מסוגל לנהל את ענייניו. לחלופין, הציעה הנתבעת לשלם לתובעים בגין ראש נזק זה סכום גלובאלי של כ- 100,000 ₪.
65. בחוות דעתו של פרופ' להט נקבע כי עם הגיעו של י'.י' לגיל 18 שנים, הוא יזקק למנוי אפוטרופוס, שכן להערכתו, י'.י' לא יוכל לדאוג למכלול צרכיו בצורה מושכלת. בחוות דעתו הנגדית של פרופ' שטיינברג, לא ניתנה התייחסות לקביעה זו של פרופ' להט. אומנם לא הוכח שי'.י' יהא זקוק לאפוטרופוס, אני סבורה שיש לפסוק לי'.י' סכום אשר יאפשר לו להיעזר באדם לשם ניהול ענייניו. בשלב זה י'.י' גר עם הוריו והם אלה שעוזרים לו, אך גם בגין עזרה זו יש לפסוק פיצוי כספי. לפיכך, אני פוסקת סכום גלובלי עבור עזרה בניהול ענייניו, בסך כולל של 130,000 ₪.
נזק לא ממוני – כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה
66.התובעים עותרים לפיצוי בגין כאב וסבל ובגין הפגיעה באוטונומיה בסך של 1,200,000 ₪ כאשר הם מפנים לפסק דין פלונית בו נפסק סך של 1,000,000 ₪ בגין ראש נזק זה. התובעים טענו כי נוכח העובדה שבענייננו מדובר בנכות "מקצרת תוחלת חיים" של התובע, להבדל מפסק הדין פלונית, יש לפסוק לכל הורה 600,000 ₪. מנגד הנתבעת טענה כי בפסק דין פלונית, נידון מצב קשה באופן מהותי ומשמעותי ממצבו של י'.י' וכי בכל מקרה, הנתבעת מציעה לפצות את התובעים בסך 750,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
67.כאמור, מצבו של י'.י' מורכב מאוד, כאשר בשל נכותו המשולבת - הקרדיולוגית הנוירולוגית – המשמעותית י'.י', נידון לבלות את חייו בין מעקבים וטיפולים רפואיים, עם סיכוי למעבר ניתוחים להם יזקק בהמשך חייו ואף חשוף לקיצור תוחלת חיים ניכר. י'.י' זקוק להשגחה וליווי של מטפל צמוד ותלוי בעזרת הזולת. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, מידת ההפרעה לניהול אורח חייו, גילו, נכותו ואי כושרו של י'.י', ובשים לב לסכומים המקובלים בפסיקה, אני מעריכה את הפיצוי בראש נזק זה לשני התובעים בסך של 900,000 ₪.
סיכום ראשי הנזק
68.הפסד השתכרות לעתיד – 2,150,000 ₪
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים - 270,000 ₪
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - 2,880,000 ₪
הוצאות רפואיות - 300,000 ₪
הוצאות דיור - 150,000 ₪
הוצאות ניידות לעבר ולעתיד - 200,000 ₪
הוצאות אפוטרופסות – 130,000 ₪
נזק לא ממוני - 900,000 ₪
סך הנזק כתוצאה מרשלנות הנתבעת לפני הניכויים עומד על סכום של 6,980,000 ₪.
ניכויים
69.אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בדבר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי. הנתבעת צרפה לסיכומיה חוות דעת אקטואריות עדכניות שנערכו ביום 12/11/24 על ידי האקטואר מר וליד דבור. לפי חוות הדעת העדכניות ולפי הנטען בסכומי הנתבעת, סכום הקצבאות כולן (קצבת ילד נכה, קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים), עומד על סך כולל של 1,902,000 ₪ במעוגל.
70.בנסיבות אלה, יש לנכות מסכום הנזק הכולל את גמלאות המוסד לביטוח לאומי על פי חוות הדעת האקטואריות העדכניות ובסך של 1,902,000 ₪.
סוף דבר
71.סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 5,078,000 ₪.
72.לסכום האמור תוסיף הנתבעת תשלום שכר טרחת בא כוח התובעים בשיעור 20% מן הסכום שנפסק (כולל מע"מ) וכן הוצאות חוות דעת רפואיות משוערכות בכפוף להצגת קבלות לנתבעת.
73.ככל שהסכומים שנפסקו לא ישולמו תוך 30 ימים מהיום, יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
74.ב"כ התובעים יגיש תכנית להשקעת הכספים לאישור בית משפט.
75.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ו' שבט תשפ"ה, 04 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
