ת"א 9631-08-14 חריטונסקי נ' פרץ

1.ראשיתו של הליך זה כתביעה לקבלת סעד בדמות צו עשה קבוע, צו מניעה קבוע וכן לפיצוי כספי בסך 20,000 ₪ בגין נזקי נזילת מים לדירת התובעת, שמקורה לטענתה בדירת הנתבעת הגרה בקומה מעליה בבית דירות. בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה דחופה למתן צווים זמניים במעמד צד אחד.

2.טענות התובעת בתביעתה ובבקשה הנן, כי מזה שמונה חודשים קיימת נזילת מים אשר נמצאת בתקרה מעלה המקלחת ומתפשטת אט אט לחדרים נוספים. הנזילה החלה כטפטוף שלאחר מכן הפך לכתם לבן שהשחיר קטע רחב מהתקרה בדירת התובעת וגם לעובש בדירתה. הרטיבות והעובש גרמו לקילוף הצבע אשר גורם להרס הטיח בתקרה אשר החל להתפורר, וכאשר קיים חשש כי ייגרם נזק לחוטי חשמל ולפגיעות בנפש. משלא נענתה פנייתה לנתבעת הוגשה התביעה דכאן בעילת הסגת גבול וגרימת מטרד ליחיד על פי פקודת הנזיקין. כן נטען להפרת חובות חקוקות ולחובתה של הנתבעת לפעול לביצוע התיקון מכוחו של סעיף 3(ב) לתקנות המצוי בתוספת לחוק המקרקעין, תשכ"ד-1969. הפיצוי המבוקש הנו בגין הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לתובעת.

3.בהחלטת כב' השופטת בנר מיום 10.8.2014 נקבע כי בנסיבות העניין אין מקום ליתן צו במעמד צד אחד. התיק נקבע לדיון בפני שופט תורן. הבקשה למתן צווים זמניים הועברה לתגובה.

4.הנתבעת בתגובה הודתה כי לפני מספר חודשים נתגלתה נזילה בדירתה, אך לטענתה מיד עם היוודע לה הדבר הגיעה במיידית עם איש מקצוע מטעמה בעל ידע בתחום האיטום ובפועל כל שנדרש תוקן בנוכחותה. הנתבעת מציינת כי חדר האמבטיה של התובעת במצב קשה מאוד, הוזנח ולא טופל שנים. אין כל אוורור ובשל המגע התמידי עם המים קיים עובש במקומות אחרים לגמרי. בדיעבד הסתבר כי נדרש תיקון נוסף וזה בוצע בשנית על ידי אותו בעל מקצוע מטעמה (מר משלי מרדכי). הנתבעת בדקה עם דיירי דירתה שאישרו שאין תלונות נוספות להמשך נזילה. ניסיון הנתבעת לבקר בבית התובעת לא צלח, כאשר לטענתה התובעת לא אפשרה לה להיכנס לביתה. לטענת הנתבעת גם משגילתה נכונות להשלים את התיקון ולצבוע במקום הנזילה דרשה התובעת באופן שאינו מתקבל על הדעת כי תפעיל את הביטוח שלה ותטפל בכל חדר האמבטיה, עניין שלא הסכימה לו הנתבעת. מאותו רגע סירבה התובעת ליצור עמה כל קשר. לטענת הנתבעת הנזילה טופלה מזמן ואין כל מקום למתן צו.

5.במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי הנתבעת תביא מומחה מטעמה, או תפנה לחברת הביטוח שלה שתתקן את הדרוש תיקון אצלה ואת הדרוש תיקון בתקרה מהצד של התובעת. ניתנה החלטה המורה לצדדים לפעול על פי המוסכם ולמבקשת לאפשר כניסתו של בעל המקצוע. נקבע מועד לישיבת תזכורת. בישיבה זו טען ב"כ התובעת כי בוצע התיקון, וכי "נכון לעכשיו אין נזילה אצל הנתבעת". הנתבעת טענה כי בעל המקצוע מחברת הביטוח מצא שאין נזילה מלפני הרבה חודשים, כלומר מאז שתוקנה הנזילה. הוצג דו"ח לבית המשפט. בקשר לנזקים בביתה של התובעת הנציג אמר כי יהיה המשך תיקון לאחר שיתייבש לגמרי.

6.בדיון הנוסף (מיום 25.11.2014), שנקבע לצורך מעקב אחר השלמת התיקון והשלמת טיעוני הצדדים חזר ב"כ התובעת על כך כי "התיקון בוצע ואין נזילה" והמשך הטיעון נסב על שאלת ההוצאות שהתובעת עותרת להן בסך 10,000 ₪ (הסכם שכ"ט וקבלות הוגשו וסומנו ת/1). במסגרת זו נטען כי נעשתה פניה לנתבעת במכתב התראה מיום 19.6.14, לאחר יצירת קשר ישיר בין התובעת לנתבעת שביקשה ממנה לתקן את הנזק, וכאשר לא נותרה ברירה אלא להגיש את התביעה.

7.לטענת הנתבעת, בעת שהוגשה התביעה לא הייתה נזילה ומעולם לא הייתה עילה להגשת התביעה. לראיה הציגה אישור מחברת הביטוח (סומן נ/1). כל מה שנעשה אחרי התביעה ממילא נתכוונה הנתבעת לבצע מול התובעת, רק שהיה צורך בזמן כמו שגם קבע הביטוח כי צריך לתת לחומר להתייבש כדי לבצע את התיקון. הנתבעת טענה כי מעולם לא טענה בפני התובעת שאינה רוצה לתקן אלא שזו ביקשה לשפץ לה את כל המקלחת מאחר שחשבה שיש לה נזילה בצינורות ובעוד שהביטוח קבע כי אין כל נזילה בצינורות ולא הייתה קיימת באותו זמן נזילה. הנתבעת טענה כי מוכנה לשלם את חלקה ברגע שיידרש אך התובעת לא נענתה לבקשה והחליטה מסיבותיה להגיש תביעה ולא ממניעים נקיי כפיים. הנתבעת הגישה את התיעוד שכל מה ששילמה (טיעוניה בכתב הוגשו וסומנו נ/2). ב"כ התובעת הוסיף לאחר עיין בנ/2 כי בכל המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת, היא מודה שהנזילה הייתה כבר בחודש פברואר והיה לה די זמן לסיים עם העניין.

8.עיינתי בטענות הצדדים ההדדיות ונחה דעתי כי אין מקום לפסיקת הוצאות בגין הגשת תביעה זו. עיון בדו"ח ביצוע שהונפק על ידי שרברב מטעם חברת הביטוח (נ/1) מעלה, כי "לאחר בדיקת שעון.. ישנה רטיבות אצל השכן מהקומה התחתונה. בבדיקה נמצא בבית הלקוח איטום לקוח של הרשת. בחדר האמבטיה בוצע איטום על ידי רובה והגברת הרשת. אין נזילה בקיר של השכן מלמטה. המשך טיפול לשכן לאחר התייבשות הקיר תקרה על ידי חברת שחר" (הדגשה לא במקור). עוד נרשם כי "בוצע איטום רשת חצר אמבטיה עם רובה". בסופו של יום לא הוכח כי התיקון שבוצע על ידי השרברב מטעם חברת הביטוח לא בוצע קודם לכן על ידי התובעת עצמה. להפך, הגם שנקבע כי ישנה רטיבות אצל השכן בקומה התחתונה נקבע כי אין נזילה בקיר של השכן מלמטה. כמו כן עולה כי בוצע איטום על ידי רובה והגברת הרשת, אותה פעולה שבוצעה על ידי השרברב מטעם חברת הביטוח.

9.לעניין זה וגם אם נכונה טענת התובעת, כי היה לנתבעת די זמן להשלים את התיקון לאחר התייבשות (החל מחודש פברואר) לא נסתרו טענות הנתבעת כי התובעת לא נתנה לה הזדמנות כנה לעשות כן; לא נסתרה טענתה בדבר סירובה של התובעת לפתוח את דלת ביתה וכן התחמקויותיה ממתן הזדמנות נאותה לתובעת להשלים ביצוע התיקון. כל זאת כאשר אין מחלוקת כי הנתבעת הביאה בעל מקצוע מטעמה לפחות פעמיים קודם לכן לצורך ביצוע תיקון וטיפול בנזילה (מפנה לסעיף 7 לתצהיר התובעת המצורף לבקשה לסעדים זמניים).