התובע מבקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף טענה כי המדינה התרשלה כלפיו כשהזמינה אותו לבדיקת שחפת משום שהוא לא היה חשוף לעובד חולה בשחפת פעילה.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
להלן, בקיצור, השתלשלות האירועים הקודמים:
ביום 15.3.10 הגיש התובע תביעה נגד המעביד (נתבעת 1) בת"א 25098-03-10 (להלן: "התביעה הראשונה"), בה טען כי ביום 14.2.08 השתנו חייו לבלי הכר, עת קיבל הודעה כי: "בתחקיר שבוצע בלשכת הבריאות התברר כי נחשפת לאדם חולה בשחפת, נבקשך לפנות לצורך בירור לבדיקה במרפאת ריאות ...". ב- 28.2.08 פנה התובע לבי"ח ברזילי באשקלון ובבדיקה אובחנה חשיפה לשחפת פעילה והומלץ על טיפול מונע (סעיף 4 לתביעה הראשונה). עילת התביעה נגד המעביד הייתה שהוא חשף את התובע לעובד אחר חולה בשחפת ו- "עקב ובגין החשיפה לשחפת, נגרם לתובע נזק הן במישור הפיסי והן במישור הנפשי. ... בנוסף, עקב ובגין ההודעה על החשיפה והחשש כי נדבק במחלה מסוכנת זו, הידרדר מצבו הנפשי של התובע ..." (סעיף 20 לתביעה הראשונה).
בכתב הגנתו טען המעביד כי: "מיד כאשר נודע לנתבעת כי אחד מעובדיה חלה במחלה, הופסקה עבודתו מיד ... אין בפי התובע כל טענה של מומחה רפואי ולפיה ההדבקה נעשתה כאשר המחלה של המדביק הינה פעילה וגלויה לעין. היפוכם של דברים נכון, כאשר מדובר בשלב הדגירה ו/או בשלב של מחלה רדומה- אין ולא ניתן לדעת מי מהעובדים עלול להדביק אחרים" (סעיף 23.ב' לכתב ההגנה בתביעה הראשונה).
התובע החליף ייצוג וב- 14.3.13 הודיע התובע, באמצעות בא-כוחו הנוכחי, כי: "... לאחר בדיקה מעמיקה (משפטית ועובדתית) בכוונת התובע לתקן את כתב תביעתו ...". ביום 22.4.13 ביקש התובע לתקן את כתב התביעה הראשון וטען: "ע"פ כתב התביעה הנוכחי, התיעוד הרפואי ותצהיר התשובות לשאלון מטעם הנתבעת, עולות העובדות הבאות והטענות הבאות: עקב רשלנותה של הנתבעת היה התובע חשוף במהלך עבודתו אצלה לעובד אחר של הנתבעת שהיה חולה בשחפת פעילה, כתוצאה מכך נבדק התובע בביה"ח "ברזילי" ונאמר לו שם, כי נדבק בשחפת, ..." (לא איתרתי את תצהיר התשובות לשאלון של המעביד עליו הסתמך התובע בבקשה לתיקון התביעה הראשונה).
ב- 25.4.13 דחיתי את הבקשה לתיקון כתב תביעה ובין השאר קבעתי: "כל האינפורמציה להגשת כתב התביעה, כפי כתב התביעה המתוקן, הייתה קיימת עוד קודם להגשת כתב התביעה המקורי. הטענה העיקרית של התובע היא שהתביעה לא הוגשה נכון, עקב מחדלים נטענים של בא כוחו הקודם. מבלי להתייחס למחדלים הנטענים או לשינוי בטענות העובדתיות (בכתב התביעה המקורי נטען שהומלץ לתובע על "טיפול מונע" ואילו בכתב התביעה המתוקן נטען שנאמר לתובע שנדבק בשחפת) ומבלי להביע דעה בעניין, מחדל של עורך דין אינו מהווה הצדקה לעיכובים בניהול תיק ובוודאי שלא לצורך להתחיל הליך מלכתחילה".
ביום 29.4.13, לבקשת התובע, נמחקה התביעה הראשונה.
ב- 6.5.2013 הוגשה התביעה בתיק הנוכחי, נגד המעביד ובי"ח ברזילי. נגד המעביד נטען שהוא התרשל בכך שחשף את התובע לעובד אחר חולה במחלת השחפת. נגד ברזילי נטען שהוא טעה באבחון התובע וכי בניגוד לנאמר לתובע, הוא לא נדבק בשחפת.
לאחר שהתקיים קדם משפט בתיק ב- 1.5.14, הגיעו המעביד והתובע להסכמה לדחיית התביעה נגד המעביד.
לאחר האמור לעיל, ב- 29.9.14, הגיש התובע את הבקשה הנוכחית- לתקן את כתב התביעה, תוך שהוא מסתמך על תצהיר תשובות לשאלון שקיבל מהמעביד, שתאריכו מוקדם למועד קדם המשפט, בו נטען (על ידי המעביד): "... משרד הבריאות הורה לנו ... ושאסור לנו לפטר את העובד שלטענתו חלה בשחפת שכן נשיאת הגן אינה מחלה ואינה מסכנת איש".
נוכח זאת, מבקש התובע להוסיף עילת תביעה כי לא היה על משרד הבריאות להודיע מלכתחילה לתובע אודות היחשפותו למחלה, שכן העובד נשא את החיידק בלבד ומשום שהתובע לא נחשף כלל לעובד השני ברמה אשר הצריכה הפנייה לבדיקה בבית חולים ברזילי.
התובע לא צירף תצהיר לבקשתו ועל כן, לא ברור איך בבדיקה המעמיקה שנערכה בטרם הגשת כתב התביעה שבתיק זה, לא עלתה הטענה של המעביד שהעובד הנוסף לא היה חולה בשחפת פעילה והטענה שהתובע לא נחשף לאותו עובד. בנוסף, לא ברור מדוע התעלם התובע מהעובדה שההליך מול המעביד מתנהל כבר מ- 2010 ולא הסביר מתי לראשונה טען המעביד שהעובד השני לא יכול היה להדביק את התובע, כיוון שלא היה חולה בשחפת פעילה וכי התובע לא נחשף לאותו עובד (ומשום מה, לא צורפו תשובות המעביד לשאלון, עליהן הסתמך התובע בבקשה לתיקון התביעה הראשונה).
בנוסף, לא תמך התובע כדין את טענתו הרפואית ששלב המחלה של העובד השני לא היה מדבק ולא הצריך לשלוח את התובע לבדיקה.
נוכח האמור לעיל, הבקשה כפי שהוגשה נדחית.
למרות האמור לעיל, התובע רשאי להגיש בקשה מתוקנת עד ליום 1.2.15 (אולם, מוצע לתובע לשקול אם הוא עומד על בקשתו).
לבקשה המתוקנת יצורפו תצהירים אשר יתמכו בכל העובדות החדשות הנטענות בכתב התביעה המתוקן (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984) ויפורט מתי נודע לתובע כי העובד השני לא היה איתו במגע וכי הוא לא היה חולה בשחפת פעילה (בין השאר יצורפו התשובות לשאלון של המעביד בתביעה הראשונה ותנתן התייחסות לכתב ההגנה של המעביד בתביעה הראשונה, כולל סעיף 23ב' המצוטט לעיל).
בשלב זה, לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.