ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
9741-11-08
29/03/2015
|
בפני השופטת:
אסתר שטמר
|
| - נגד - |
התובעים:
1. פלוני
2. פלונית
עו"ד עמוס גבעון
|
הנתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה רוזן זינגר
עו"ד דקלה אלוני
|
| פסק דין |
תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה שגרמה לתובע 1 שיתוק ע"ש "ארב" (Erb's Palsy) בזרוע ימין. למרבה הצער נותרה בתובע נכות, שהוערכה ב– 50% על ידי מומחה מטעמו וב– 40% על ידי מומחה הנתבעת. השאלות העיקריות שלדיון הן האם במהלך הלידה חולץ התובע בחזקה, באופן שגרם לנזק הנ"ל, והאם יש להעביר את נטל הראיה אל הנתבעת, בעיקר בשל דלות הרישומים הרפואיים.
רקע
- התובע 1 ("התובע") נולד ביום 25.9.91 בבית החולים עאליה שבחברון ("בית החולים"). במועד הלידה היתה התובעת 2 ("האם") כבת 37 ואם לשישה ילדים לדבריה (נכתבו נתונים שונים במסמכים שונים, אך אין לכך משמעות לעניננו). הלידה היתה במועד (שבוע 39+5 לפחות, לפי חוו"ד ד"ר הורנשטיין).
האם לא היתה במעקב הריון במהלך הריון זה.
- ביום 25.9.91 בשעה 10:00 התקבלה האם לחדר לידה בבית החולים.
בהתאם לרישום האחות (נ/2) בבדיקה אובחנו, בין היתר, ירידת מים, פתיחה של 3 אצבעות ועובר במצג ראש.
על פי הרישום, האם נבדקה בשעה 10:20 על ידי ד"ר סעיד זעטרי; התובע נולד בלידה רגילה במשקל 3,700 גרם בשעה 11:00; כי הראש נתקע; וכי חולץ על ידי ד"ר זעטרי. לאחר מכן מופיע הסימון "+", ולאחריו מופיעה מילה שאינה ברורה ושפורשה על ידי הנתבעת כ"מיילדת" (סעיף 48 בסיכומי הנתבעת).
במכתב השחרור מבית החולים מצוין:Shoulder dystocia; Rt Side Erb's palsy (כליאת כתפיים; שיתוק על שם ארב מצד ימין) (נ/8, "מכתב השחרור"), וכי יולד על ידי ד"ר זעטרי.
- בבדיקה נוירו-פיזיולוגית מיום 26.10.2006 שנערכה בבית החולים הדסה – הר הצופים נמצא שהשיתוק מתאים לשיתוק ע"ש קלומפקה (KLUMPKE), הפרעה עצבית של השורשים המרוחקים של המקלעת הברכיאלית (עמ' 2 בחוות דעת ד"ר לנגר; עמ' 2 בחוות דעת ד"ר הורנשטיין).
- לכתחילה הוגשה התביעה נגד מדינת ישראל בהיותה בעלת השליטה בבית החולים במועד הלידה. כידוע, בשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו שקבעו העברת סמכויות ממדינת ישראל לרשות הפלסטינית, לרבות בענייני בריאות.
המדינה הגישה כתב הגנה והודעה לצד שלישי נגד הרשות הפלסטינית בהתבסס על הסכם הביניים הישראלי – פלסטיני, בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה בין ישראל לבין אש"פ, מיום 28.9.95 ("הסכם הביניים"), שלשיטתה מטיל על הרשות אחריות למעשים ומחדלים בתחומים שהועברו לסמכותה, גם אם קדמו להסכם הביניים. משום כך טענה כי הרשות אחראית לטיפול הרפואי שניתן בבית חולים המצוי בשטחה.
המדינה טענה גם כי במועד האירוע לא היו התובעים "ישראלים" כאמור בחוק להארכת תקפן של תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשל"ח- 1977 ("תקנות שעת חירום").
לנוכח האמור הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, שכלל את הרשות הפלסטינית כנתבעת נוספת.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת