כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים, נזק וחבלה של ממש, בגין אי מתן זכות קדימה לרכב ממול בעת פניה שמאלה בצומת, עבירה על תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה-בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה וכן בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא תעודת ביטוח תקפה.
בפתח הדברים אודיע, כי אני מזכה את הנאשם מאחריותו לגרם התאונה שבנדון ומרשיעה אותו בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף, בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
על פי כתב האישום, הרי שביום 13.8.20, בשעה 15:15, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב מעפילי אגוז, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב מוצא, פנה שמאלה מבלי לתת זכות קדימה לרוכב קטנוע שנסע מולו והיה קרוב לצומת, חסם דרכו וכלי הרכב התנגשו.
כתוצאה מהתאונה, נחבל בגופו הרוכב חבלה של ממש-שבר ביד שמאל וניזוקו כלי הרכב המעורבים.
באותן הנסיבות, נהג הנאשם ללא תעודת ביטוח תקפה וללא רישיון רכב תקף.
הנאשם כפר באחריותו לגרם התאונה ותוצאותיה, אך הודה כי נהג ללא רישיונות תקפים, כמפורט לעיל וביום 8.12.21, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.
מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:
עד תביעה מספר 1- פלוני, רוכב הקטנוע המעורב
עד תביעה מספר 2- רס"ל מורן כרמון, בוחן תאונות דרכים, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:
ת/2- הודעת נאשם, ת/3- מזכר מיום 13.9.20, ת/4 – לוח תצלומים, ת/5 – מזכר מיום 2.11.20, ת/6-דו"ח תובנות מצלמת גוף, ת/7- דיסק תמונות, ת/8- חוו"ד בוחן, ת/9- תרשים, ת/10- סקיצה.
כמו כן, הוגשה תעודה רפואית בעניינו של העד, שסומנה ת/1.
מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.
להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:
הנאשם נהג ברכב כמפורט לעיל וגרם לתאונה במהלך הפניה שמאלה.
עד תביעה מספר 1 העיד כי נסע לכיוון ביתו, רכב שנסע מולו עצר ואז הגיע הנאשם, פנה שמאלה וחסם את דרכו.
כתוצאה מהתאונה והשבר ביד שנגרם לו, לא יכול היה העד, לגרסתו, לעבוד במשך תקופת זמן והאופנוע שלו הושבת.
העד נחקר והשיב כי הנאשם הגיע מאחורי הרכב שעצר לפני הצומת ואז פנה, בניגוד לכיוון הנסיעה המותר.
העד נשאל אם הוא זוכר כי רכב שנסע בכיוון נסיעתו עצר ואפשר לנאשם לפנות שמאלה והשיב כי לא היה דבר כזה.
העד נשאל והשיב כי נסע במהירות של 30 קמ"ש וכי רכבו הושבת כמעט לחלוטין.
העד אישר כי פנה אל הנאשם וביקש ממנו סכום של 65 אלף ₪ כדי "לסגור את העניין".
עד תביעה מספר 3 הגיע לזירת התאונה, ערך את ת/11 וצילם את ת/12.
ב-ת/11, ציין העד כי פגש את הנאשם והנפגע בתאונה וכי לגרסת המעורב, הוא נסע ישר וכאשר הגיע לצומת, הנאשם פנה שמאלה וחסם את דרכו וכך מסר גם הנאשם.
ב-ת/12, ניתן לראות את המפורט בעמוד 11 לפרוטוקול, שורות 12 עד 16.
העד נחקר ואישר כי למקום הגיעו חברים של המעורב, אך אינו יודע אם אחד מהם איים על הנאשם.
העד לא ידע להשיב מה היה הנזק לרכב הנאשם ואם האופנוע של המעורב היה משודרג.
עד תביעה מספר 2 הגיע למקום התאונה ביום 25.8.20 צילם תמונות וערך את המסמכים שהוגשו מטעמו, כפי שפורט לעיל.
ב-ת/8, קבע העד כי הנאשם אחראי לתאונה, כיוון שפנה שמאלה, מבלי שהיה לו שדה ראיה וחסם את דרכו של הרוכב המעורב, שעקף רכב שעצר לפניו.
העד נחקר והשיב כי אינו זוכר שאמר לנאשם כי התיק זה "הולך לפח" או שלא יהיה לו המשך.
העד נשאל לגבי עוצמת הפגיעה של האופנוע ברכב, על פי הנזק שנגרם לרכב הנאשם והשיב כי אינו יכול לקבוע אם מדובר בנזק כתוצאה מהתאונה או נזק ישן שהוחמר כתוצאה מפגיעת האופנוע.
בהודעתו במשטרה, ת/2, מסר הנאשם כי נהג ברכב ברחוב מעפילי אגוז, הגיע לצומת עם רחוב מוצא, כאשר בכוונתו לפנות שמאלה והחל בגלישה לעבר הפניה. בשלב זה, רכב שנסע מאחוריו, עקף אותו מימין והמשיך ישר ואז הגיע רכב מולו, שעצר על מנת לאפשר לו לפנות. הנאשם החל בפניה, הגיע עם חזית הרכב לרחוב מוצא ואז הגיע המעורב, במהירות גבוהה, עקף מימין את הרכב שעצר, שכן לא יכול היה לעקוף משמאל, בגלל הרכב שנסע לפני רכב הנאשם והמשיך ישר ופגע בדלת אחורית ימנית של רכב הנאשם.
הנאשם אישר כי לא הבחין במעורב עובר לפגיעה, אך טען כי זה הגיע רק כאשר היה כבר בסוף הפניה, על מעבר החצייה שברחוב מוצא, כל זאת, כשהוא נוהג במהירות של כ-10 קמ"ש.
לטענת הנאשם, נוכח הנזק הרב שנגרם לרכבו, הרי שהמעורב נסע במהירות גבוהה יותר מ-30 קמ"ש, כפי שטען ונראה היה כי אינו שולט באופנוע.
להלן גרסת ההגנה, כעולה מעדות הנאשם בבית המשפט:
הנאשם נהג ברכב, כמפורט לעיל, כאשר עמו שני ילידו הקטנים. בהגיעו לצומת, גלש חצי מטר- מטר שמאלה וכאשר רכב שנסע מולו עצר ואפשר לו לפנות, החל בנסיעה, הגיע עד מעבר החצייה שברחוב מוצא ואז הבחין בזווית העין, כי משהו עומד לפגוע בו. בחלוף כחצי שניה, יש רעש "הזוי" ורכב הנאשם זז כחצי מטר, נעצר ונכבה.
הנאשם עמד על כך שכאשר החל בפניה שמאלה, הצומת היה ריק והוא לא מיהר.
הנאשם נחקר והשיב כי נכון שהיו כלי רכב- הרכב שעקף אותו מימין והרכב שעצר על מנת לאפשר לו לפנות, אבל החלק של הכביש מולו היה פנוי.
הנאשם נשאל והשיב כי לא ציפה שמישהו יעקוף את הרכב שעצר מולו מימין ובמהירות "של טיל".
הנאשם נשאל והשיב כי עצר את הרכב לפני הפניה שמאלה והגלישה אליה התייחס, ארעה כ-30 מטרים מהצומת.
לשאלות בית המשפט, השיב הנאשם כי הנהגת מולו אפשרה לו להשלים את הפניה שמאלה וכי האופנוע לא היה בצומת, כאשר החל בפניה.
דיון והכרעה
מדובר בשתי גרסאות סותרות באשר לאופן קרות התאונה ובית המשפט לא יוכל להכריע ביניהן ללא כל ממצא אובייקטיבי – בין אם עד ראיה לאירוע או ממצא חפצי כלשהו מזירת התאונה.
ממצא שכזה לא הובא בפני במסגרת פרשת התביעה, שנסמכה כולה על עדותו של המעורב וגרסתו לאופן קרות התאונה, ובהעדרו, אין כל סיבה להעדיף גרסת המאשימה על פני גרסת הנאשם.
מחד, טוענת המאשימה כי הנאשם לא נתן זכות קדימה לרוכב המעורב שנסע מולו, במהלך פניה שמאלה בצומת שבנדון ומאידך, טוען הנאשם, כי רכב שנסע מולו עצר ואפשר לו לפנות שמאלה ואילו המעורב עקף מימין את הרכב שבנדון, תוך שהוא נוסע במהירות גבוהה ופגע ברכבו, לאחר שכמעט סיים את הפניה והגיע למעבר החצייה שברחוב מוצא. ככל שתתקבל גרסת הנאשם וכאמור, לא מצאתי כל טעם שלא לקבלה, הרי שאחריותו של המעורב לגרם התאונה זהה או אולי עולה על זו של הנאשם.
אדגיש כי ע"ת 2, ציין בסעיף 1 ל-ת/8 :"...כתוצאה מכך נחסמה דרכו של האופנוע שעקף את הרכב הפרטי שנעצר לפניו וזו הסיבה לתאונה".
תמוה בעיני כיצד זה לא התייחס העד לתרומתו המשמעותית של המעורב לגרם התאונה, תרומה שיש בה כדי לאיין את אחריותו של הנאשם, בכך שעבר עבירה של עקיפה בתחום צומת ואין זה משנה אם עקף משמאל או עקף מימין, שזו עבירה נוספת.
הנאשם עשה רושם אמין בבית המשפט וגרסתו הייתה סדורה והגיונית, לא פחות מזו של המאשימה.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על זיכויו של הנאשם מאחריות לגרם התאונה המתוארת בכתב האישום ומרשיעה אותו בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא תעודת ביטוח תקפה..
ניתן היום, ז' שבט תשפ"ב, 09 ינואר 2022, במעמד הצדדים.
