מימון נ' מטנויה בע"מ ואח'

לפניי התנגדויות שהגישו המבקשים לביצוע שטר חוב בסך 73,244 ₪ בהוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל מספר 500498-06-19. שטר החוב הוא לפקודת יוסף מימון (להלן: "המשיב"), עושה השטר היא חברת מטנויה בע"מ (להלן: "מטנויה") והערבים לשטר החוב הם, בין היתר, מיכאל שחר רזניק ו-לנה גולוב.

מיכאל שחר רזניק ומטנויה הגישו התנגדות שהועברה לבית המשפט ונפתח בגינה הליך ת"ט 15511-07-19. תצהיר ההתנגדות נחתם ע"י מיכאל שחר רזניק, בשמו ובשם מטנויה.

לנה גולוב הגישה התנגדות נפרדת שהועברה לבית המשפט ונפתח בגינה הליך ת"ט 9367-07-19. הדיון בהתנגדויות אוחד עפ"י החלטת בית המשפט מיום 22.9.19.

מיכאל שחר רזניק לא התייצב לדיון בהתנגדות. בהעדר התייצבות – אני דוחה את ההתנגדות של מטנויה ושל מיכאל שחר רזניק ומורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 500498-06-19 - נגדם.

לנה גולוב (להלן: "המבקשת") התייצבה לדיון ונחקרה על תצהירה. טענות המבקשת בבקשת ההתנגדות הן כדלהלן:

לטענת המבקשת, היא אינה בעלים או נושאת משרה, או בעלת תפקיד, או בעלת קשר או זיקה לעושה השטר, מטנויה. לטענתה, במהלך שנת 2017 פנתה גב' ליליה רזניק אל המבקשת וביקשה את עזרת המבקשת במתן ערבות למטנויה בסכום של 40,000 ₪ לטובת המשיב. עוד נתבקשה המבקשת להעביר פרטיה האישיים (שם, כתובת ותעודת זהות) ולהגיע לפגישה במשרדי מטנויה לשם גם הגיע המשיב עצמו.

לטענת המבקשת, שטר החוב הוא חסר תוקף משפטי, פסול ובלתי חוקי, בטל כלפיה, אינו יכול להקים עילת תביעה נגדה, ומהווה ניסיון לסחוט ממנה כספים. המבקשת טוענת כי נפלו בשטר החוב פגמים מהותיים, בכך שבעת שנדרשה המבקשת לחתום עליו, לא נרשם בו סכום. הסכום מולא רק בדיעבד מבלי שקיים היתר למשיב בשטר החוב, או במסמך אחר, להשלים נתונים, פרטים וסכומים על גבי שטר החוב. הסכם חדש, שנחתם בין המשיב לבין חב' מטנויה לגבי הלוואה נוספת, נחתם ללא ידיעתה וללא הסכמתה של המבקשת.

המבקשת טוענת כי בהתנהגות המשיב נפלו פגמים וכשלים מהותיים, הקשורים במועד שבו נדרשה המבקשת לחתום על ערבות לשטר החוב, בכך שלא גילה לה פרטים מהותיים על ההלוואה, ולא מסר לה עותקים מהסכם ההלוואה וממסמכי ההלוואה.

לטענת המבקשת, לא נמסר לה עותק מהסכם ההלוואה שנטלה חב' מטנויה. למבקשת לא הוסברו תנאי ההלוואה. לא הוסבר לה אופן החזר ההלוואה. לא הוסבר לה אם קיימות ריביות על ההלוואה הנטענת, או גובהם. למבקשת לא הוסבר מעמדה כערבה יחידה. לא ניתן למבקשת עותק משטר החוב שעליו חתמה, ולא ניתן למבקשת הסבר לגבי שטר החוב.

למבקשת הוצג על ידי המשיב רק שטר חוב ריק (בלנקו), שעליו נדרשה לחתום כערבה. בעת שהוצג שטר החוב למבקשת לא הופיעו הפרטים והנתונים, שמופיעים עליו כיום בכתב יד. לטענת המבקשת, היא לא ידעה על קיומם של שינויים ושל תוספות המופיעות על גבי שטר החוב, ולא הסכימה לתוספות ולשינויים אלה.

אין בידי המבקשת את מסמכי ההלוואה. לטענת המבקשת, היא ביקשה לקבל מהמשיב את מסמכי ההלוואה אך המשיב התעלם מבקשתה והוא ממשיך לסרב לדרישתה לשלוח לה עותקים ממסמכי ההלוואה. בהיעדר מסמכי ההלוואה המבקשת אינה יכולה לדעת ולהבין מה תוכן הסכם ההלוואה, אם היא נדרשה לחתום, או חתמה, על מסמכים נוספים הקשורים בהלוואה מלבד ערבות לשטר החוב, ומדוע פנה אליה המשיב. סירוב המשיב פוגע בהגנת המבקשת, גורם לה נזק ראייתי ומצדיק לתת לה רשות להתגונן.

לטענת המבקשת, מאז חתימת שטר החוב הנטען, משנת 2017 ועד מרץ 2019, לא פנה המשיב אל המבקשת בדרישה כלשהי בעניין שטר החוב, לא שלח למבקשת מכתב התראה כלשהו על קיומו של חוב נטען הקשור בחב' מטנויה, לא הודיע למבקשת שביצע פעולות נגד חב' מטנויה כדי לגבות את החוב הנטען, ולא הציג למבקשת נתונים כלשהם לגבי החוב הנטען ולגבי פירעונו. המשיב לא עדכן את המבקשת כי קיימת הסכמה חדשה בינו לבין חב' מטנויה. המבקשת הסתמכה הסתמכות מלאה ולגיטימית כך שאין ושלא יכולה להיות טענה למשיב כלפי המבקשת בנוגע לשטר החוב הנטען, או טענה אחרת.

רק בחודש אפריל 2019 שלח המשיב לראשונה למבקשת הודעת מסרון כאילו המבקשת ערבה בסכום בלתי מוגבל לחוב של חב' מטנויה.

כשקיבלה המבקשת כתב אזהרה ומסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל, נדהמה לגלות כי לשטר החוב הנטען צורף הסכם חדש מיום 18.11.19, שנחתם בין המשיב לבין חב' מטנויה ואשר כולל הלוואה נוספת. הסכם חדש זה אינו קשור ואינו יכול להיות קשור לשטר החוב הנטען, והמשיב מערבב במכוון בין שטר החוב לבין ההסכם החדש. ההסכם החדש לא הוצג בפני המבקשת, לא נאמר למבקשת על ידי המשיב כי בכוונתו לחתום על הסכם חדש, המבקשת לא ידעה על קיומו, ולא נתנה את הסכמתה להיות ערבה לו, ולא נדרשה לחתום ערבות בגינו. המשיב החליט בצורה חד צדדית ופסולה לגרור את ערבות המבקשת הנטענת משטר החוב הנטען אל ההסכם החדש, ולהפוך את המבקשת, ללא ידיעתה, ללא הסכמתה, ובצורה מלאכותית, לערבה להסכם החדש.

המבקשת טוענת כי לשיטת המשיב, כעולה מתכתובותיו, הערבות הנטענת היא בלתי מוגבלת, ולפי סעיף 21(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, אין תוקף לערבות שאינה מוגבלת בסכום. הודיית המשיב כי ערבות המבקשת היא בלתי מוגבלת אף סותרת את שטר החוב הנטען.

לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ושמעתי את הצדדים בדיון, מצאתי לנכון לקבל את ההתנגדות בחלקה.

המבקשת מודה כי היא הסכימה לערוב להלוואה שנתן המשיב למטנויה ע"ס 40,000 ₪. גם אם אקבל את טענת המבקשת כי לא נמסר לה, ולא נאמר לה, ואין היא יודעת, מה תנאי הריבית ויתר תנאי ההלוואה, אין בכך כדי לפתור את המבקשת לשלם למשיב למצער את קרן ההלוואה שאין עליה כל מחלוקת, בסך 40,000 ₪.

העובדה שהמשיב הוא שמלא את הסכום בשטר, היא כשלעצמה איננה פוגמת את השטר, שכן המבקשת מודה כי היא חתמה על השטר מבלי שסכומו מולא. משחתמה המבקשת, ביודעין, על שטר החוב ללא סכום ומסרה אותו למשיב, הרי שבהתנהגותה היא נתנה למשיב הרשאה למלא את השטר. המבקשת כאמור איננה מתכחשת לערבותה להלוואה ע"ס 40,000 ₪.

המבקשת טוענת כי היא לא חתמה על כל הסכם או הלוואה, נוסף על ההלוואה בסך 40,000 ₪. לטענתה, המשיב גם לא יידע אותה על ההלוואה הנוספת ועל ההסכם לפריסת חוב עליו חתמו המשיב ומטנויה. טענותיה של המבקשת, בכל הנוגע לחוב כלפי המשיב מעבר לסך של 40,000 ₪, מגלות הגנה לכאורה ויש לקבל את ההתנגדות בענין זה. ברם, לא כך הדבר ביחס לחוב ע"ס 40,000 ₪ קרן. העובדה שהמשיב לא מסר למבקשת, כך לטענתה, פרטים על אודות ההלוואה ולא מסר לה עותק מהסכם ההלוואה – אין בה כדי לאיין את חובה של המבקשת בו היא מודה בסך 40,000 ₪. העובדה שהמבקשת פנתה למשיב כדי לקבל עותק מסמכי ההלוואה, והעובדה שהמשיב לא פנה למבקשת במשך שנתיים ימים, מהווה טענת הגנה למבקשת בגין כל חוב שהצטבר מעבר לסכום הקרן בסך 40,000 ₪, ואיננה מהווה טענת הגנה ביחס לסכום הקרן עצמו שאינו שנוי במחלוקת.

טוענת המבקשת כי המשיב לא עמד בדרישות סעיף 21, 22 ו-26 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967. אינני מקבל טענה זו שכן סעיפים אלו מצויים בפרק ב' לחוק ובמקרה דנא אין תחולה לפרק ב' שכן פרק זה חל על נושה שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל. המבקשת כלל איננה טוענת כי המשיב עוסק במתן הלוואות.

טוענת המבקשת כי המשיב לא הודיע לה כי הוא ביצע פעולות נגד מטנויה כדי להביא לפירעון החוב. אינני סבור כי יש בטענה זו כדי למנוע מהמשיב לדרוש מהמבקשת את תשלום חובה או כדי לפטור את המבקשת מתשלום. המבקשת איננה מבארת מה המקור החוקי לטענתה זו. החובה לנקוט הליכים משפטיים נגד החייב העיקרי ולמצות אותם, חלה רק בערב מוגן (סעיף 27 לחוק) כאשר כפי שקבעתי, הוראות פרק ב' לחוק, ובכללן סעיף 27, לא חלות במקרה דנא. ככל שכוונת המבקשת היתה לתחולתו של סעיף 8 לחוק, המצוי בפרק א' בו, הרי שבערב רגיל אין צורך לנקוט בהליכים משפטיים נגד החייב העיקרי בטרם נקיטת הליכים נגד הערב. סעיף 8 אמנם קובע כי הנושה אינו רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו. ברם, הפסיקה פירשה דרישה זו בצמצום. ראו רע"א 1873/05 יצחק דואק נ' בנק הפועלים בע"מ (21.7.13). מאחר שהמשיב פתח את תיק ההוצאה לפועל גם נגד החייבת העיקרית – מטנויה – אזי יש בפעולה זו כדי לענות על הדרישה המצומצמת הקבועה בסעיף 8 לחוק, בדבר פניה לחייב העיקרי.

ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי ב"כ המשיב נמנע מלחקור את המבקשת על חלק מטענותיה המהותיות ולו מטעם זה יש לקבל את ההתנגדות. אין ממש בטענה זו. טענות משפטיות שהעלתה המבקשת אינן מושא לחקירה. השאלה אם שטר החוב בטל אם לאו, היא שאלה משפטית ולא עובדתית. גם תחולת הסעיפים שבפרק ב' לחוק הערבות, היא ענין משפטי.

טענותיה העובדתיות והמשפטיות של המבקשת מקימות הגנה לכאורה לדרישת החוב של המשיב, למעט קרן החוב הנומינלי בסך 40,000 ₪ שהמבקשת כאמור מודה שהיא ערבה לתשלומו.

על כן מצאתי לנכון לדחות את ההתנגדות של המבקשת בגין הסכום של 40,000 ₪ בכפוף לאמור להלן, ולקבל את ההתנגדות בענין יתרת החוב.

מטענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת ששולם למשיב ע"ח החוב סך של 14,800 ₪. מבלי לקבוע מסמרות עבור איזה חוב יש לזקוף תשלום זה, שכן הדברים לא פורטו, אצא בשלב זה מנקודת הנחה לטובת המבקשת, כי הסכום שולם ע"ח ההלוואה ע"ס 40,000 ₪ לו ערבה המבקשת ועל כן יש להפחית את הסכום ששולם בסך 14,800 ₪, מסכום הערבות בסך 40,000 ₪.

לאור האמור, ההתנגדות של המבקשת בסכום של 25,200 ₪ נדחית. המשיב רשאי לנקוט בהליכים נגד המבקשת לגביית סכום זה.

אשר ליתרת החוב – ההתנגדות מתקבלת כאמור, וניתנות הוראות להמשך כדלהלן:

התצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.

התביעה תנוהל בסדר דין מהיר.

המשיב – התובע – יגיש עד ליום 5.1.20 תצהיר ובו תפורט עסקת היסוד מושא שטר החוב וכן התייחסות ראשונית לטענות המבקשת בבקשת ההתנגדות. עוד יגיש התובע, תוך המועד האמור, רשימת מסמכים ועותק המסמכים שברשימה (תקנה 214ח לתקסד"א).

המבקשת - הנתבעת – תגיש רשימת מסמכים ועותק המסמכים שברשימה עד ליום 26.1.20.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית (לפי הצורך) עד ליום 26.2.20.

משנדחתה ההתנגדות של המבקשים 1 ו-2, אני מורה על סגירת תיק ת"ט 15511-07-19.

תז"פ – 6.1.20.

ניתנה היום, ז' כסלו תש"פ, 05 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.