ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
|
48104-11-14
22/11/2015
|
בפני הרשם:
איתי רגב
|
- נגד - |
מבקש:
חיים רוזוליו
|
משיבה:
קליר כימיקלים בע"מ
|
החלטה |
בפני בקשה להתיר למבקש להתנגד לביצועו של שטר חוב שהגישה המשיבה לביצוע.
בדיון שהתקיים בפני ביום 29.10.15 נחקר המבקש על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.
ב"כ המבקש חזר על הטענה כי המבקש לא חתם על שטר החוב והבהיר כי השטר כולו מוכחש – ולכן לא היה על המבקש לפרט סכומים. כן נטען כי בנסיבותיו של המבקש, אשר הינו אדם מבוגר ולא בריא הנתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, התניית מתן הרשות להתגונן כמוה כדחייתה.
ב"כ המשיבה טען, מנגד, כי מדובר בהתנגדות "מבולבלת" וכי במהלך החקירה שינה גרסתו ולא נתן הסבר הגיוני לטענות עמן עומת. לטענת ב"כ המשיבה, טומן המבקש ראשו בחול ואינו מסביר את טענת הזיוף שהעלה.
דיון
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית. אמנם, יתכן וניתן להצביע על סתירות, לכאורה, בין חלקים בגרסתו של המבקש ומוטב היה לו היתה גרסתו מפורטת במידה רבה יותר – אולם, כאמור, אין בית המשפט בוחן בשלב זה את מהימנות הגרסאות וכיצד תוכחנה.