ת"ט 69303-03-16 שמאלי נ' א.א. אדואן הובלות בע"מ, ת"ט 65028-06-16

1.החלטה זו עניינה התנגדויות לביצוע שטר שהגישה המבקשת במסגרת שני תיקים:

בתיק ת"ט 69303-03-16 הוגשה לביצוע המחאה מס' 953 ע"ס 70,000 שקלים שזמן פרעונה 28.2.16 ובתיק ת"ט 65028-06-16 הוגשה לביצוע המחאה מס' 954 ע"ס 70,000 שקלים שזמן פרעונה 30.3.16. (להלן: "התיק הראשון", "התיק השני" – בהתאמה).

אין חולק כי ההמחאות נמשכו ע"י המבקשת וכי המשיב הינו הנפרע בהן.

2.המבקשת הגישה התנגדויותיה בלווית תצהירו של מנהלה – מר אלעוברה אדואן ונוכח עניינן המשותף נתקיים ביום 12.7.16 דיון לשם ברורן במאוחד וזאת לאחר שהמשיב הביע התנגדותו לקבלת ההתנגדות שהוגשה בתיק הראשון הנ"ל, תוך שהוא טוען הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי. לאחר קיומה של חקירה, סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

3.ע"פ הנטען בתיק הראשון, המשיב הינו תושב עזה שעסק בסחר וקיבל מהמבקשת שירותי הובלה בהיקף העולה על מליון שקלים. מחמת מניעה בטחונית, לא יכול היה עוד המשיב להיכנס לתחומי ישראל והחליט לפיכך להימנע מתשלום חובו למבקשת ובכלל זאת – המחאה ע"ס 436,600 שקלים שזמן פרעונה 20.2.16 שסורבה (להלן: "המחאת המשיב" - סומנה כמוצג ת/4)) וחוב "פתוח" ע"ס 340,000 שקלים. משעה שכך, נאלצה המבקשת לבטל את ההמחאה על מנת להציל את כספה.

4.ע"פ הנטען בתיק השני, ההמחאה ניתנה למשיב תמורת סחורה – ברזל שהיה על המשיב לספק, אלא שזה לא סיפק את הסחורה כלל. אי לכך ובהיותו של המשיב תושב עזה, אשר מנוע היה מכניסה לתחום ישראל, נאלצה המבקשת לבטל את ההמחאה.

המבקשת מציינת כי היה לה אמון במשיב שעבד עימה במליוני שקלים.

5.בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3)141 מסכם בית המשפט את ההלכה הפסוקה הנוגעת למבחן קבלתה של בקשת רשות להתגונן (המקבילה להתנגדות לביצוע שטר) ובאלו הדברים:

                   "מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו, בין היתר, ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1), 390, 400; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בורסי, מהדורה שביעית, (תשנ"ה) 675, (להלן – "זוסמן")). לעניין זה, די לו למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" זוסמן בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו".

עוד נפסק, כי אין מקום לבדוק, במעמד זה, את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של המבקש לעומקן. ראה ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613; ע"א 316/64 ארגון הפועלים ע"ש בן עמי בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד יח (4) 356.

אשר לאופן עריכתה של בקשת הרשות להתגונן, הרי שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין חובתו של המבקש להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ולא להסתפק בטענות כלליות וסתמיות. ראה בש"א 216/89 אברהמי ובניו בע"מ נ. הבנק המזרחי המאוחד, פ"ד מג(2) 172; ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות נ. בנק צפון אמריקה, פ"ג מג(4) 613.