מדינת ישראל נ' א'

האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 26.1.15 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, ברחוב ארנון שבירושלים (להלן: "המקום" ) ניסה הנאשם למכור לשוטר ארז (להלן: "השוטר"), סם מסוג קנבוס שהוא סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים במשקל 1.03 גרם, וזאת מבלי שהדבר הותר לו בפקודה או בתקנות לפיה וללא רישיון מאת המנהל. כמו כן, הכשיל הנאשם את השוטרים מלמלא תפקידם כדין. באותן נסיבות, הנאשם הגיע למקום לאחר תיאום באינטרנט ובטלפון שנעשה בינו לבין השוטרים אלון חמדני וורד אוזן (להלן: "השוטרים"). התיאום כלל מכירה של 50 גרם מסוג קנבוס בתמורה ל- 4,100 ₪. הנאשם ירד מהרכב וניגש אל השוטר ומסר לידו את הסם. השוטר אמר לנאשם כי הכמות שבידיו זו לא הכמות עליה סיכמו. הנאשם השיב לו כי יתר הסם נמצא ברכב ודרש את מלוא התשלום מראש. השוטר החזיר לנאשם את הסם, ומשהבחין הנאשם בשאר השוטרים, החל לברוח ונתפס על ידי השוטרים מרחק קצר לאחר מכן. בנסיבות העניין, הפריע הנאשם לשוטרים במהלך מילוי תפקידם כחוק.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם, בן 23, נשוי ואב לילד בן שנה וחצי. בנוסף מגדל יחד עם אשתו את שני ילדיה הקטינים. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לא סיים 12 שנות לימוד על רקע בעיות משמעת והתנהגות, ולימים שירת בחיל החימוש.

הנאשם הינו הצעיר במשפחתו, ובהיותו נער צעיר איבד את אביו בעקבות אירוע דום לב שעבר. לצד זה, מתואר קשר מכיל ותומך מול האם, שעובדת כאחות בבית חולים שיקומי.

הנאשם נישא לפני כשלוש שנים, ויחד עם אשתו, כאמור, מגדל את ילדם המשותף וכן את ילדיה של זו מנישואיה הקודמים. מתסקיר שירות המבחן עולה כי בין השניים קיימת מערכת יחסים המבוססת על כבוד ותמיכה הדדיים.

כמו כן עולה, כי לאורך השנים צבר הנאשם חובות כספיים לרשויות ולגורמים "בשוק האפור". יש לציין כי בעניין אחר, שהה הנאשם בתנאי מעצר בית, דבר שהכביד על הנאשם להצליח לכלכל עצמו באופן עצמאי ואמו ומשפחת אשתו תמכו בו כלכלית.

אשר לתפקודו התעסוקתי, עולה כי לאחר שחרורו מצה"ל עבד במפעל ייצור ועזב את מקום עבודתו בשל נסיבות כלכליות ולאחר מכן החל הנאשם לעבוד במסעדה בנתניה. נדמה כי הרקע לביצוע העבירות הנידונות הינו מצבו הכלכלי של הנאשם, כאשר העבירות נתנו מענה, כביכול, לבעיותיו הכלכליות להשגת "כסף קל".

הנאשם זומן לביצוע 2 בדיקות שתן לאיתור שרידי סם. תוצאת בדיקת השתן הראשונה העידה על ממצא שלילי להימצאות שרידי סם. אולם לבדיקה השנייה לא הופיע הנאשם בשל מצבו הרפואי ולא המציא אישור רפואי על כך.

לעניין העבירה נשוא דיון זה, לקח הנאשם אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה על התנהלותו. הנאשם מבין את החומרה שבמעשיו כשבחר להתמודד עם מצוקה כלכלית משמעותית בהתנהלות פלילית.

שירות המבחן התרשם משיתוף הפעולה של הנאשם, גורם המעיד על נכונותו של הנאשם להיעזר בגורמי תמיכה וטיפול, לצד סיכון משמעותי להישנות עבירות וחריגה מגבולות החוק, כאשר שילובו בהליך טיפולי עשוי לסייע בהפחתת סיכון זה. לפיכך, מומלץ להימנע מהטלת ענישה מכבידה שתרוצה בין כותלי בית הסוהר ותספח את הנאשם לסביבה שלילית. לדעת שירות המבחן, יש לשקול ענישה משולבת שתיתן אפיק שיקומי מחד, והיבט עונשי מאידך. על כן, ממליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישתלב הנאשם בטיפול על מנת לסייע בביסוס יכולתו להתמודד עם מצבי סיכון ובהפחתת נטייתו לתגובות אימפולסיביות. בנוסף, צו המבחן יהיה משולב בבדיקות שתן מעקביות, ובמידת הצורך, באם תחול נסיגה במצבו, תישקל הפניה לטיפול ייעודי. באשר להיבט העונשי, המלצת שירות המבחן היא להטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות.

חוות דעת הממונה

בחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 11.6.17 הנאשם הביע הסכמתו לריצוי מאסר בעבודות שירות. לנאשם נערכה בדיקה רפואית ולאור תוצאותיה, נמצא הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות ללא מגבלה.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה בראש ובראשונה את החומרה שבעבירות הסחר בסמים. בנוסף לחומרה זו, ציינה כי ישנן נסיבות רבות ונוספות בהן הנאשם תיאם מול שוטר באמצעות הטלפון שימכור לו סם בכמות של 50 גרם עליהן יש לתת את הדעת לעניין הענישה. בנוסף, עסקת הסחר לא התבצעה מכיוון שהנאשם הבחין בשוטרים, והמשטרה פעלה לסיכול העבירה מבעוד מועד.

כמו כן, טענה ב"כ המאשימה כי ככל שתעלה הטענה לפיה אין מדובר בעבירה מוגמרת, תטען כי עבירת הניסיון היא עבירה נגזרת, כך שניסיון לסחר בסמים, כמוהו כעבירת הסחר.

ב"כ המאשימה מפנה לתסקיר שירות המבחן ולקביעה לפיה קיימת לנאשם נטייה לפתור מצוקותיו באמצעות השגת "כסף קל", נטייה המשקפת קושי בהתמודדות עם פיתויים, נטילת סיכונים ונטייה לפריצת גבולות. כמו כן, התנהלות זו מלמדת על העדפת תועלתו הכלכלית של הנאשם על פני האינטרס הציבורי.

לאור חומרת העבירה, הרי שבמסגרת המלחמה בנגע הסמים, יש להעדיף את האינטרס הציבורי מפני הנסיבות האישיות של הנאשם. מתחם הענישה הכולל ניסיון סחר והפרעה לשוטר נע בין 6 חודשים ל-12 חודשים של מאסר בפועל. ב"כ המאשימה טוענת למיקום הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה והשתה של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי. נוסף על כך, מפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 7996/12 שם קובע בית המשפט העליון כי אף אם כמויות הסמים נושאי העבירה קטנות, אין בכך כדי להפחית מחומרת העבירות ומצביע על הצורך למגרם באמצעות עונש בעל היבט הרתעתי. כמו כן, הפנתה המאשימה לרע"פ 677/07 בו נגזר עונש מחמיר בנוסף לקנס בסך 8,000 ₪.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ציין תחילה כי לפני ביהמ"ש עומד נאשם נטול עבר פלילי, וכי זו הפעם הראשונה בה סרח. כמו כן, התיק לא הגיע לידי עבירה מוגמרת, והנאשם שוחרר אחרי 3 ימים במעצר, דבר המעיד שגם היחידה החוקרת לא התייחסה לתיק בחומרה כפי שב"כ המאשימה טוענת.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, עוד בשלב חקירתו, לקח אחריות מלאה והביע חרטה גם בפני בית המשפט. התנהגות זו מלמדת על הבנת הפסול במעשיו.

מתסקיר שירות המבחן, עולה תמונה המציגה מסכת חיים קשה של הנאשם, שאיבד את אביו בגיל צעיר ובאופן פתאומי, גדל ללא דמות אב ומתמודד עם קשיים כלכליים יום- יום. שירות המבחן מצביע על קיומם של גורמי סיכון בחייו של הנאשם, כאשר שילובו של הנאשם בטיפול עשוי להפחית גורמים אלו. ב"כ הנאשם מבקש לאמץ המלצה זו. ענישה מכבידה שתרוצה בין כותלי בית הסוהר עלולה להוביל לתוצאה הפוכה. מעבר לפגיעה בשיקום, תהיה פגיעה ישירה ובלתי מידתית בילדיו ובאשתו של הנאשם.

בנוסף על כך, מפנה ב"כ הנאשם למספר פסקי דין בעניין מכירת סם מסוכן.

בת"פ 35804-11-16 שם מדובר באירוע חמור של סחר בסמים, אך מן הרף התחתון ביותר, הן מבחינת הכמות והן מבחינת נסיבותיו. הוחלט לסטות לקולא ממתחם הענישה ולאמץ ענישה שיקומית, כפי שהמליץ שירות המבחן, וההרשעה בוטלה.

בת"פ 38934-06-12 במקרה זה, טען בית המשפט כי כאשר עסקינן בצעירים המבצעים עבירות סמים בנסיבות חברתיות ועל רקע מצוקה אישית ואי בשלות נפשית, ובפרט כאשר מדובר בכמויות זעירות, הרף נוטה לעבר התמודדות מרובדת שתחילתה מניעתית, בהמשך הפניה לטיפול ושיקום, ובעת הצורך ובנסיבות המתאימות, סופה יכול שיהא גם מאחורי סורג ובריח. במקרה זה בוטלה ההרשעה, והוטל על הנאשם של"צ בהיקף של 250 שעות.

ב"כ הנאשם טוען שבמידה ובית המשפט יסבור שיש מקום לגזור מאסר בעבודות שירות, שלא יהא זה ברף של 6 חודשים, בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ובשל תפקידו הבלעדי לפרנס את משפחתו.

הנאשם בדבריו האחרונים, ציין כי "נפל" ומאז התקדם. יש לו 3 ילדים ואישה לגדל ולפרנס, וכי היום הוא עובד ולוקח אחריות מלאה על מעשיו ומכיר בטעותו.

מתחם העונש ההולם

בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא ההלימה, היינו יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

הערך החברתי שנפגע במקרה שלפנינו, הוא פגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, שכן להפצת הסם השלכות חברתיות וכלכליות, המגבירות פשיעה ויוצרות מעגלי עבריינות בתחום הרכוש, הסמים והאלימות.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי:

"כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסם. הסחר בסמים מסוכנים הינו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים, אלא את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח".

בהתאם לסעיף 40ג' לחוק נקבע כי בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב גם בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בענייננו, מדובר בשתי עבירות, האחת ניסיון להספקה במשקל כולל של 1.03 גרם, והשנייה הפרעת שוטר. העבירות נעשו בסמיכות זו לזו וניתן להתייחס אליהן כאל אירוע אחד. בנסיבות העניין נראה כי יש להתחשב בסוג ובכמות הלא גדולה של הסם אותה ניסה לספק הנאשם לשוטר ובכך שהעבירה לא הושלמה עד לכדי עבירה מוגמרת.

אשר למתחם הענישה, קיימת פסיקה ענפה לכאן ולכאן. אני סבור כי בשל סמיכות האירועים המפורטים בכתב האישום, יש לראות בכולם אירוע אחד, ועל כן מתחם הענישה בגין שתי העבירות, נע בין 6 חודשים ל12 חודשי מאסר. באשר לעבירת הפרעת שוטר, המתחם נע בין מאסר על תנאי לבין חודשיים מעצר בנסיבות העניין.

חריגה ממתחם העונש ההולם

בסעיף 40ד' לחוק נקבע, כי במקרה בו מעשה העבירה ומידת אשמתו של הנאשם הם בעלי חומרה יתירה, הרי שאם הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם, ובנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, יכול בית המשפט לקבוע כי העונש שיוטל על הנאשם יחרוג ממתחם העונש ההולם.

הסניגור המלומד בטיעוניו טען, כי הנאשם כיום מבין את השלכות מעשיו ועומד על טעותו. כמו כן, שירות המבחן מצביע על אפיק שיקומי עבור הנאשם, המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

אני ער לחומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ולפסיקה הנוהגת בעבירות של סחר בסם מסוכן. עם זאת, נתתי דעתי למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, בהיותו מפרנס עיקרי ולעובדה שהשתת מאסר בפועל עלולה לפגוע בנאשם במובן הכלכלי ולהשפיע לרעה על אשתו וילדיו.

נוכח כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים לקולא ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר למשך 3 חודשים אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות במסגרת "חברת קדישא" בכתובת: רוטשילד 19, חדרה.

   משחלף המועד לביצוע עבודות השירות, מתבקש לקבוע מועד חדש ללא צורך בקיום דיון נוסף. לבקשת הסנגור מתבקש לקבוע תחילת ביצוע לעוד מספר חודשים.

    

2. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, וכן עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין-התשל"ז 1977.

    

3. ניתן צו מבחן למשך שנה אחת. הנאשם מצווה להיות בקשר עם שירות המבחן ככל שיידרש. הובהר לנאשם כי אם לא ימלא אחר הוראות השירות, תהא המאשימה רשאית לגזור על הנאשם עונש אחר.

    

4. קנס כספי בסך 2,000 ₪ או מאסר של 30 יום תחתיו הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים החל מ- 1.2.18 ובכל ראשון לחודש שאחריו.

    

5. אני מורה על השמדת הסם.

    

   זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

    

   ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד נעמה ישראל ועו"ד אלעד לוריא, הנאשם וב"כ עו"ד סיבוני.