ת"פ 19274-07-15 מדינת ישראל נ' גול(עציר)

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור (להלן: "הפקודה").

2. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא תושב מדינת ישראל ורשום במרשם האוכלוסין שלה. ביום 30.1.1986 הכריזה ממשלת ישראל כי ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" הוא ארגון טרוריסטי (להלן: "הארגון").

   על פי סעיף 6 לפקודה, ביום 12.7.09 ניתן צו סגירה של מפכ"ל המשטרה, למרכז "נידאל" בשל היותו מקום פעולה של הארגון. צו הסגירה הוארך עד ליום 11.9.12. בשל סגירת המרכז, החל הארגון לפעול במסווה באמצעות עמותת "איחוד ועדות הבריאות- ירושלים" או "אתחאד לג'אן אלעמל אלצחי" (להלן: "העמותה"). ביום 9.6.15 הכריז שר הביטחון כי העמותה היא התאחדות בלתי מותרת על פי תקנה 81(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

   במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר לשנת 2006, החליט הנאשם להצטרף לארגון ולפעול בו יחד עם אחרים, ומאז ועד היום הוא חבר בו. כחלק מפעילותו בארגון עבד הנאשם בתפקידים ניהוליים במרכז "נידאל" ובעמותה. הנאשם ארגן שנה אחר שנה בשם הארגון, בין היתר, טיולים, חוגים, סיורים וקייטנות קיץ לצעירים כשחלקן קרויות על שם מחבלים שפעלו בארגון, וזאת במטרה לקרב את הציבור הפלסטיני אל הארגון ולהרחיב את מעגל התומכים בו. כמו כן, ארגן הנאשם משלחות לביקור משפחות חללי ואסירי הארגון בכדי לתמוך במשפחותיהם בשם התנועה. במעשיו המתוארים, היה הנאשם חבר בארגון טרוריסטי.

3. יוער כי בדיון שהתקיים לפני ביום 8.10.15, כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות. לאחר שנשמעה עדותה של הגב' דאליה חאלק, נכרת בין הצדדים הסדר הטיעון בגדרו הוסכם כי כתב האישום יתוקן, הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע. הצדדים לא הסכימו לעניין העונש אולם הגיעו להסדר טווח לפיו יעתרו לעונש שבין 12 ל-24 חודשי מאסר.

   טיעוני הצדדים לעונש

4. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ואת הערכים החברתיים שנפגעו בגינה. ב"כ המאשימה ציין כי הערך החברתי המוגן בעבירה בה הורשע הנאשם הוא שמירה על בטחון המדינה ותושביה. לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בארגון טרור אשר המניע שעמד בבסיס ההצטרפות של הנאשם אליו הוא אידיאולוגי, גם אם הוא לא עסק בפעילות טרור מובהקת, עצם חברותו בארגון ובניית התשתית של הארגון מאפשרת ביצוע של פעולות הפוגעות בביטחון המדינה. המאשימה ציינה כי קיימת זיקה בין המישור הצבאי לבין המישור האזרחי, וכי לא ניתן להפריד ביניהם שכן גם כאשר מדובר בפעילות "אזרחית" ולא בפעילות טרור מובהקת עדיין נגרמת פגיעה משמעותית, מאחר שפעילות זו יוצרת את התשתית הארגונית וכוח אדם המוכן להתייצב כאשר יידרש לעשות כן. כמו כן, הפנה בא-כוח המאשימה לאסמכתאות מן הפסיקה לעניין הענישה הנוהגת.