מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' פלדמן

פתח דבר

כמצוות הוראת סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 אני מודיעה בפתח הכרעת הדין כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מביצוע עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 397 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

רקע ועובדות כתב האישום:

1. על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.3.2015 נעצר המתלונן על ידי הנאשם ושוטרים נוספים בעקבות אירוע מוקד הפגנה והפרת סדר (להלן: "ההפגנה") והובל לתחנת המשטרה מרחב דן תל אביב. בהגיעו לתחנה, הוכנס המתלונן על ידי הנאשם לחדר צדדי, שם ערך הנאשם חיפוש על גופו של המתלונן בעודו אזוק. במהלך החיפוש נמצא טלפון נייד בחליפתו של המתלונן. הנאשם שאל את המתלונן מדוע הצהיר קודם לכן שאין ברשותו טלפון נייד נוסף, הורה למתלונן להוריד את משקפיו וסטר לו בלחיו השמאלית. בכך תקף הנאשם את המתלונן שלא כדין.

    

2. במענה לכתב האישום אשר ניתן ביום 19.2.17 אישר ב"כ הנאשם את המפורט בסעיפים 1-3 לכתב האישום לפיהם נעצר המתלונן במסגרת ההפגנה והובל לתחנת מרחב דן. כן אישר כי נערך חיפוש על גופו של המתלונן בעודו אזוק. עוד אישר כי במהלך החיפוש נמצא בחליפתו של המתלונן טלפון נייד וכי הנאשם שאל את המתלונן מדוע הצהיר שאין ברשותו טלפון נייד. ב"כ הנאשם אף אישר כי הנאשם הורה למתלונן להסיר את משקפי הראיה שעל עיניו. ב"כ הנאשם כפר בשם הנאשם במתן הסטירה למתלונן ובכך בתקיפתו.

    

   ראיות המאשימה:

3. מטעם המאשימה העיד המתלונן והוגשו בהסכמה המוצגים אשר סומנו ת/1 – ת/3. בעדותו העיד המתלונן כי היה ברחוב בבני ברק בזמן ההפגנה כשהבחין בהתקהלות וניגש "לראות מה קורה" (עמ' 5 ש' 11-12). לדבריו הגיע לקו הראשון של המפגינים והבחין בשוטר מתנהג באלימות כלפי המפגינים. בנסיבות אלה אמר לשוטר ש"הוא יכול לבקש לזוז ולא צריך לדחוף". לטענת המתלונן, השוטר המשיך לדחוף ולהתפרע ולכן הוא הדף אותו. באותה העת סימן השוטר לכיוון המתלונן לכמה בלשים, ביניהם הנאשם, אשר תפסו אותו בידיו וברגליו, עצרו אותו וסחבו אותו (עמ' 5 ש' 18). המתלונן ציין כי המדובר במעצר אלים, והדגיש כי במהלכו נפלו מראשו הכובע והכיפה. כשביקש מהשוטרים להרימם – אלה לא התייחסו אליו והוסיף שהייתה המולה כתוצאה מהמעצר (עמ' 5 ש' 26). עוד פירט כי נאזק בידיו כשהוכנס לניידת והובא לתחנת המשטרה, שם נאזק גם ברגליו והובא לחדר הבילוש.

    

4. בחקירתו הראשית פירט כי "ייבשו אותו" בחדר הבילוש משך שעתיים (עמ' 5 ש' 29) עד שהוכנס לחדר צדדי לביצוע החיפוש על ידי הנאשם. בעת חקירתו הנגדית מסר כי עבר פרק זמן של חצי שעה עד ביצוע החיפוש על ידי הנאשם (עמ' 12 ש' 23). עוד ציין כי במהלך הבדיקה "הוא (הנאשם – ד.א.) ביקש ממני להוריד נעליים וכו'" (עמ' 5 ש' 31). לדבריו נשאל על ידי הנאשם האם יש לו מכשיר טלפון נוסף ולאחר שהשיב בשלילה בדק הנאשם בכיסי חליפתו ומצא מכשיר טלפון נוסף. עוד הוסיף כי אז נשאל על ידי הנאשם מדוע אמר שאין לו פלאפון. ופירט: "אמרתי לו שהחלפתי פלאפונים בדיוק באותה התקופה ואת הפלאפון הישן שמתי בכיס של החליפה שיהיה לי שם ולא זכרתי" (עמ' 6 ש' 3). לגרסתו, בעקבות כך ביקש ממנו הנאשם להוריד את משקפיו ונתן לו סטירה "ממש חזקה" בלחיו השמאלית כשבאותה העת היה אזוק בידיו וברגליו. לדבריו "הייתי בהלם, איך זה יכול להיות" ואז שאל את הנאשם לפשר התנהגותו והנאשם השיב לו "דמיינת, אתה שקרן" (עמ' 6 ש' 5) והכחיש את ההאשמה. עוד טען כי כאשר הגיעו שוטרים נוספים למקום, הטיח בפניהם את ההאשמות ואמר להם שחברם סטר לו. הנאשם הכחיש את האירוע בפניהם והם צידדו בנאשם.