ת"פ
בית משפט השלום רחובות
|
27474-02-14
10/12/2014
|
בפני שופטת :
סג"נ עינת רון
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מיקי ברגר
|
נאשם:
דוד נחמני
עו"ד ירון פורר
|
| גזר דין |
פתח דבר
הנאשם הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
נסיבות ביצוע העבירה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולהלן יובאו בתמצית:
ביום 06.02.2014 בשעה 22:03 לערך, ניסה ולרי פרוסמן (להלן: "המתלונן") לפרוץ למסגרייה המצויה ברחוב מרבד הקסמים 41 ברחובות ואשר בבעלות הנאשם (להלן: "המסגרייה").
המתלונן עזב את המסגרייה בשעה 22:14, שב אליה לאחר מכן בשעה 22:37.
אז, ולאחר שהבחין בו במצלמו האבטחה, ירד הנאשם מביתו אשר מצוי מעל המסגרייה ואסף בדרכו קרש. הנאשם תקף את המתלונן בכך שבעט בצדן השמאלי של צלעותיו והכה אותו בראשו באמצעות הקרש. לאחר מכן, דקר אותו באמצעות חפץ חד כחמש פעמים בחלק האחורי של רגלו הימנית ופעם אחת בחלק האחורי של רגלו השמאלית.
בעוד המתלונן ביקש מן הנאשם כי יחדל ממעשיו, בעט הנאשם ברגלו השמאלית של המתלונן וזה האחרון נפל ארצה. אז, שב הנאשם לביתו.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חבלות בדמות חתכים ברגליו, דימום בראשו ונפיחות מצחית המטומית. הוא נזקק לטיפול רפואי ולתפירת החתכים.
טיעוני המאשימה
ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש חומרת מעשיו של הנאשם ומידת הפגיעה בערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות בהן הורשע הנאשם.
מידת הפגיעה בערך ההגנה על שלום הגוף הינה משמעותית וזאת, בשים לב, למהות הכלים בהם עשה הנאשם שימוש, כמות הדקירות על גופו של המתלונן ומיקומן.
ב"כ המאשימה הדגישה הצורך בלחימה בנגע האלימות בחברה ולצורך כי מבית המשפט יצא מסר ברור וחד משמעי לפיו עבריינים המבצעים עבירות אלימות שפוגעות בשלמות גופם של אחרים, יתנו על כך את הדין.
ב"כ המאשימה ציינה כי בית המשפט קבע כי לנאשם לא עומדת ההגנה המצוייה ב"חוק דרומי". הנאשם בחר, במקום לדווח למשטרה כי אדם מנסה לפרוץ לעסקו, לרדת מדירתו, לתקוף את המתלונן ולדקור אותו.
לחובת הנאשם 23 הרשעות קודמות במגוון עבירות ובין היתר, בעבירות אלימות, רכוש וסמים. הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה מיום 14.01.14 בעבירת הצתת רכב במזיד. בגינה, נדון לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים. הנאשם ביקש כי עונשו יעוכב לצורך הגשת ערעור וכן, בשל חגיגת בר המצווה של בנו. ב"כ המאשימה ציינה כי עיכוב הביצוע ניתן על ידי בית המשפט ביום 04.02.14 ויומיים לאחר מכן, הנאשם כבר ביצע את העבירות בהן הורשע.
לדידה של המאשימה, מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 9 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.