ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
3419-02-16
19/07/2016
|
בפני השופט:
ירון מינטקביץ
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל חגי פליישמן
עו"ד חגי פליישמן
|
נאשם:
אחמד אבו אל הווא וסים דכוור
עו"ד וסים דכוור
|
| גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של התפרצות לדירת מגורים.
על פי עובדות הכרעת הדין, ביום 30.1.16 בסמוך לשעה 19:00, נכנס הנאשם לבנין מגורים במרכז ירושלים. הנאשם עלה לקומה הרביעית ופתח דלת של דירה, אשר היתה סגורה אך לא נעולה. הנאשם נכנס אל הדירה, על מנת לגנוב מתוכה, אך חבר של אחת מהדיירות נתקל בנאשם והניס אותו מהדירה, בטרם גנב דבר.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה אותה עבר הנאשם, ולפגיעתה בערכים מוגנים, ובהם בטחונו של הציבור. לאור זאת ביקש לקבוע מתחם עונש הולם של מאסר בפועל, לתקופה שבין שנה לשנתיים. בנוסף הפנה ב"כ המאשימה לעברו המכביד של הנאשם וביקש להפעיל מאסר מותנה שלחובתו.
ב"כ הנאשם הפנה לכך שמדובר במעשה אשר בוצע ללא תחכום או ציוד וללא שימוש בכח, בנסיבות הקרובות לכניסה לדירה יותר מאשר להתפרצות שגרתית. כמו כן הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהן מצבם הרפואי של בני משפחתו. עוד הפנה לכך שניהול התיק היה ממוקד וענייני.
מתחם העונש
רבות נאמר על רעתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים ונזקיה. תחושתו הקשה של אדם אשר ביתו נפרץ ברורה ומובנת. מעבר לפגיעה הכלכלית, העבירה פוגעת בשלוות נפשו של קרבן העבירה ובתחושת הבטחון האישי שלו בביתו.
לא אחת עבירות אלו הדרדרו לעבירות אלימות, כאשר המתפרץ הופתע על ידי בעל הדירה, והיו מקרים אשר הסתיימו בתוצאה טרגית. ענין זה מחייב השתת עונשים מרתיעים בגין עבירות אלו. במקרה אשר שלפני, אחת הדיירות היתה בדירה בזמן שהנאשם התפרץ לתוכה. אמנם הנאשם עזב את המקום כאשר נתקל בחבר של אותה דיירת, אך הארוע היה יכול להסתיים גם אחרת.
ר' ע"פ 370/14 אלכס סלפיתי נ' מדינת ישראל, שם נפסק ביחס לעבירות התפרצות:
"מדובר בעבירות הפוגעות בערכים חברתיים בסיסיים של פרטיות וקניין ומערערות את תחושת הביטחון האישי...נוכח נסיבות ביצוען, העבירות בהן הורשע אינן ממוקמות ברף העליון של החומרה. אך, כאמור, אין בכך לאיין את החומרה הבסיסית הטמונה בעבירות שמטבען מפרות את תחושת הביטחון של הציבור."
מנגד, הנאשם ביצע את המעשים ללא תחכום או ציוד, ומעשיו לא גרמו נזק לרכוש וכאמור, עזב את הדירה מבלי להתעמת עם חברה של הדיירת.
לאור זאת, מתחם העונש ההולם את העבירה נמוך במעט מהמתחם ההולם התפרצות "שגרתית", אשר נע בין שנת מאסר לשלוש שנים (ר' עפ"ג 1369-02-14, חושיה נ' מדינת ישראל, עפ"ג 40839-04-14, אסרף נ' מדינת ישראל, מיום 19.6.14 ועפ"ג 61965-12-14, פכר נ' מדינת ישראל, 15.2.15). עומד על מאסר בפועל, לתקופה שבין שמונה חודשים ועד שנתיים. לטעמי ניתן היה לקבוע גם מתחם אשר הרף העליון שלו גבוה יותר, אך לא ראיתי להחמיר עם הנאשם מעבר לעמדתה של המאשימה.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם יליד 1988. לחובתו הרשעות קודמות רבות, במגוון תחומי הפשיעה, ובהם סמים, אלימות ורכוש. בין היתר, הנאשם נדון לעונשים הבאים:
בשנת 2009 נדון לעשרה חודשי מאסר בגין עבירת אלימות.
בשנת 2011 נדון ל- 14 חודשי מאסר בגין מספר עבירות סמים, רכוש והחזקת סכין.
בשנת 2011 נדון בנוסף לשלוש שנות מאסר בגין עבירות רכוש.