מדינת ישראל נ' אברהם

ממצאי הכרעת הדין

1. הנאשם, לאחר שמיעת הראיות, זוכה מחמת הספק, מביצוע שתי עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); חמש עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין;

    

2. הנאשם הורשע בביצוע עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין; תקיפה סתם-בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין;

    

3. במועדים הרלוונטיים, היו הנאשם והגב' טהוניה רובל (להלן: "המתלוננת 1") בהליך גירושין ולהם ילדה משותפת, קטינה בת כשנתיים.

    

   הנאשם והגב' דולב סאלם (להלן: "מתלוננת 2") היו בני זוג לשעבר.

    

4. האישום הראשון- על פי ממצאי הכרעת הדין, ביום 8.5.22 בשעה 12:30 במסגרת ה"ט 4947-05-22, התקיים דיון בבית משפט השלום בראשון לציון במעמד המתלוננת 1 והנאשם (להלן: "צו הגנה במעמד הצדדים – מתלוננת 1").

    

   בתום הדיון, במסגרתו הורחק הנאשם מהמתלוננת 1 ומבתם המשותפת, תוך איסור יצירת קשר עמן, פנה הנאשם אל המתלוננת 1, איים עליה באומרו "את תשלמי על כך ביוקר" ויצא מן האולם כשהוא מחזיק בידו בכוס פלסטיק מלאה במיץ.

   מיד לאחר שיצא מאולם המשפטים, שפך את תכולת הכוס על המתלוננת 2 שעמדה מחוץ לאולם, וזרק את הכוס כך שפגעה בה. בתגובה למעשיו, עוכב על ידי משמר בית המשפט.

    

   בהמשך, באותו היום בשעה 13:29, בעוד המתלוננת 1 מוסרת את תלונתה בתחנת המשטרה, שלח לה הנאשם הודעה באמצעות הטלפון הסלולרי בה כתב "תריאי להם גם את ההודעה הזאת לקחת לי את הילדה ולפגוע לי בילדה אני מעדיף לא לחיות אלוהים ישלם לך אני אתפלל על זה כל יום וכל היום וזאת שלידך היא כבר אלוהים שילם לה. טהוניה אמרתי לך כבר אלף פעם הילדיה זה כל מה שיש לי ומי שיגע לי בילדה יקח אחריות מלאה על החיים שלו שהילדה תגדל היא תתבייש שיש לה אמא כמוך והיית מתה שאני אוותר עליה החלום שלך לא יתגשם גם אם תלכי עם השטן יד ביד כפרה על הילדה שלי.. ואני פה למטה במשטרה באתי לראות את הפרצוף שלך" [הטעויות במקור].

    

   בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בביצוע עבירות איומים והפרת צו שנועד להגן על אדם כלפי המתלוננת 1 ובעבירת תקיפה סתם-בת זוג כלפי המתלוננת 2 וזוכה מחמת הספק מביצוע עבירות איומים כנגד המתלוננת 2.

    

5. האישום השני- הנאשם זוכה מהמיוחס לו באישום זה, מביצוע עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם.

    

6. האישום השלישי- ביום 9.5.22, בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון במ"י 14336-05-22, שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, תוך שנאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננות 1 ו-2 ולהשתמש ברשתות החברתיות, למשך 30 ימים (להלן: "ההוראה החוקית 1").

   ביום 13.5.22 בשעה 21:00 לערך, פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם האישי, תוכן שאינו קשור למתלוננות, אך בניגוד לתנאי שחרורו.

   בגין כך, הורשע בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית.

    

7. האישום הרביעי- ביום 17.5.22 בשעה 10:30 לערך, שלח הנאשם חמש הודעות לגב' דפנה חרמון (להלן: "דפנה") באמצעות חשבון האינסטגרם שברשותו, כשהוא מניח כי מדובר במתלוננת 2 שעושה שימוש בחשבון אינסטגרם פיקטיבי.

   במסגרת ההודעות, כתב הנאשם בין היתר "כמה שאת עלובה מסכנה חסרת חיים בטח את עוד במיטה עם האייפד משחקת כמו ילדה בת 4 כל החיים את תישארי בלי חיים. ותכף להסתובב ברחוב את כבר לא תוכלי אנשים ירקו עלייך תזכרי את המילים שלי... דולב את עלובה.." [הטעויות במקור].

   דפנה העבירה את ההודעות למתלוננת 2, לאחר שאיתרה את שמה ברשתות החברתיות.

   בהמשך לאמור, ביום 18.5.22 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, שלח הנאשם הודעות אל חבריה הקרובים של המתלוננת 2, חיים פרל ושרית ליבזון, באמצעות חשבון האינסטגרם שברשותו, כשבהודעות הטיח במתלוננת 2 עלבונות והאשמות חמורים.

    

   בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית.

    

8. האישום החמישי- ביום 19.5.22 ניתנה כנגד הנאשם הוראה חוקית נוספת, במסגרת מ"י 41690-05-22 לפיה נאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת 2 למשך 30 ימים ונאסר עליו השימוש באינטרנט או בטלפונים סלולריים, למשך 7 ימים (להלן: "הוראה חוקית 2").

   ביום 29.5.22 עת התארח הנאשם בביתו של מר אוהד אלקסלסי (להלן: "אוהד") נטל את הטלפון הסלולרי השייך לאוהד ושלח באמצעותו הודעות למתלוננת 2, במסגרתן התחזה לאוהד וכתב בין היתר "מתוקה תהיי מוכנה החיים שלך לא הולכים להיות פשוטים. תמשיכי עם הרעש הוא כבר יביא לך את זה בשקל. את יודעת שהמדינה תזדעזע שהיא תדע את האמת אפילו לשקר את לא יודעת חחחח בדיחה שכמותך.."

   משהבינה המתלוננת 2 כי לא מדובר באוהד אלא בנאשם, השיבה בהודעה וביקשה שלא יתחזה לאוהד ושלא יסבך אותו. בתגובה לכך השיב הנאשם "מותק זה אוהד יניב לא צריך אותי יש לו מספיק ומה שהוא יצטרך אנחנו פה תבלעי את מה שבישלת... מה אני בכלל מתכתב איתך ימסכנה" [הטעויות במקור].

    

   בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית.

    

   רישום פלילי

9. לחובת הנאשם 7 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה, היזק לרכוש במזיד, תגרה, איומים, תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור וכן שתי הרשעות שהתיישנו בגין ביצוע עבירות של החזקת סמים.

   כנגד הנאשם עונש מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 3 חודשים, שנגזר עליו ביום 2.6.19, בת"פ 42590-12-17 שם הורשע בביצוע עבירת איומים.

    

   אציין במסגרת ת"פ 42590-12-17 נגזר על הנאשם כך:

   "א. עונש מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנית עבירת איומים מסוג עוון.

   ב. עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנית עבירת איומים מסוג פשע".

    

   ברי כי עבירת האיומים היא עבירה מסוג עוון ועל כן עונש המאסר המותנה החל בעניינו הוא לתקופה של 3 חודשים.

    

   הממונה על עבודות השירות

10. הנאשם הופנה אל הממונה על עבודות השירות לבחינת כשירותו לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, אך לא התייצב לבדיקה אליה הוזמן.

     

    טיעוני הצדדים לעונש

11. תמצית טיעוני המאשימה

    בטיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו ביניהם שלומן, ביטחונן ושלוות נפשן של המתלוננות. בתי המשפט עמדו רבות על הצורך בנקיטת ענישה מרתיעה בעבירות אלימות בין בנות זוג.

    עוד פגע הנאשם בערכי השמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי בכך שהפר החלטות שיפוטיות.

    הנאשם ביצע את העבירות בזו אחר זו, ללא חשש וכנגד שתי מתלוננות שונות. הנאשם הפר צווים והוראות שיפוטיות, פעם אחר פעם, מתוך רצון לפגוע במתלוננות. התנהלותו מלמדת על אובססיביות, קנאה ורצון להפחיד ולהקניט את המתלוננות. העבירות בוצעו תוך תכנון מוקדם, מחשבה ובחירה מודעת להפר את הצווים.

     

    המאשימה הגישה פסיקה, ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים.

     

    בהתייחס לנסיבות הנאשם עצמו ציינה כי הנאשם לא נטל אחריות למעשיו, לא הביע חרטה ולא חסך בזמן שיפוטי. עוד ביקשה לתת את הדעת להרשעותיו הקודמות של הנאשם ולעובדה כי ביצע את העבירות דכאן בעוד מרחף מעליו מאסר מותנה. נוכח כל האמור עתרה המאשימה לגזור על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלת עונש המאסר המותנה לתקופה של 3 חודשים במצטבר, כך שבסך עתרה לעונש מאסר לתקופה של 18 חודשים, זאת לצד מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי המתלוננות.

     

12. טיעוני ההגנה

    הנאשם טען לעונש בעצמו, התרעם על העוול שנגרם לו והוספת חטא על פשע כנגדו, בכך שהמאשימה שמה עצמה כפרשנית לענייני זוגיות ומגישה נגדו כתבי אישום. הנאשם טען כי טופל בעברו בבית לוינשטיין, אך לא הסביר בעקבות מה אושפז.

    הנאשם התייחס לעבירות בהן הורשע, טען כי הוא הקורבן האמיתי, כאשר המתלוננות ממשיכות להזיק לילדה, והביע רחמיו על המתלוננת 2.

    באשר לעברו בפלילים, טען שבתחילה לא ידע להתנהל בעולם המשפט ועל כן הגיע להליך דכאן.

    הנאשם נטל אחריות רק לכך ששפך את כוס המיץ, טען כי פעל באימפולסיביות וללא כוונה.

     

    הנאשם ביקש לדחות עתירת המאשימה לפיצוי המתלוננות שעה שבאפשרותן להגיש כנגדו תביעה אזרחית.

     

    הנאשם הוסיף, כי לא תכנן מראש לבצע את העבירות אלא ביקש להשיב לו את ביתו, כיום הוא עסוק בניהול דיונים כנגדו בבתי המשפט דבר המונע ממנו לעבוד באופן סדיר, ובכך לשיטתו, בא על עונשו.

    הנאשם שיתף בנסיבות חייו, סיפר כי בחר להתחתן מתוך רצון להתחזק בדת אך האישה שבחר שיקרה לו, הרתה ועל כן התחתן עימה.

     

    באשר לענישה בדרך של עבודות שירות, טען, שלא ימצא כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך זו והוא מעדיף לבצע שעות לתועלת הציבור.

     

    דיון והכרעה

13. הנאשם, במעשיו, פגע בערכים המוגנים וביניהם כבודן של המתלוננות, ביטחונן האישי, פרטיותן ושלוות נפשן.

    אינטרס החברה בעבירת האיומים הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. האיומים בהם נקט, אינם של מה בכך וכללו איום בפגיעה במתלוננת 1.

    עוד אציין את הפגיעה בסדרי שלטון ומשפט בכך שהנאשם הפר פעם אחר פעם צווים שהוטלו להגנה מפניו.

     

14. הנאשם תקף את המתלוננת 2 בבניין בית המשפט, מול אנשי המשמר ושלח את ההודעות המאיימות למתלוננת 1, לאחר הדיון ולאחר שניתן צו ההגנה מפניו. כך, שניכר כי אין בנאשם מורא מפני ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ולא מפני רשויות החוק.

     

    יתר על כן, הנאשם הפר את הצווים שהוטלו עליו, מיד לאחר הינתנם ולא שם ליבו להוראות השיפוטיות האוסרות עליו ליצור קשר עם המתלוננת או לעשות שימוש ברשתות החברתיות.

    הנאשם פעל ועשה כל אשר עולה על רוחו ומבלי להתחשב בפגיעות שהסב לסובבים אותו.

     

15. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

     

    • רע"פ 5608/23 דדון נ' מ"י (27.7.23) המבקש הורשע בשני כתבי אישום, בביצוע עבירות איומים כנגד גרושתו. בית משפט השלום קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מכתבי האישום. בכתב האישום הכולל עבירת איומים אחת נקבע מתחם עונש הולם המתחיל במספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות עד ל-12 חודשי מאסר, ובגין כתב האישום בו הורשע המבקש בשתי עבירות איומים, נקבע מתחם ענישה המתחיל במספר חודשי מאסר ועד ל-15 חודשים. בסופו של יום, בשים לב לארבע הרשעותיו הקודמות של המבקש בפלילים, היעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן והיעדר קבלת האחריות באופן מלא, גזר עליו בית המשפט 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, נדחו.

    • ברע"פ 5080/20 ‏אביגל בן דוד נ' מ"י (27.7.20) נדחתה בקשת רשות ערעור בגין עונש בן ארבעה חודשי עבודות שירות שהוטל על המבקש שאיים על בת זוגו שיפגע בה והביע תמיכה באירוע רצח במשפחה שארע בעבר. כן תקף את בת זוגו בכך שאחז את ידה ורצה להוציאה אל מחוץ לדלת.

    • רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מ"י (25.06.2008) נדון עניינו של המבקש אשר הורשע בביצוע עבירת איומים. המבקש הגיע לבית בת זוגו, החיה בנפרד ממנו, בכדי להחזיר את בתם הקטנה לרשותה על פי הסדרי ראיה. בעקבות ויכוח בין המבקש לבת הזוג-המתלוננת על הטיפול בבתם, איים המבקש בפגיעה שלא כדין בגופה ובחרותה של המתלוננת. בגין מעשיו, נדון לשנת מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור שהוגשה, נדחתה.

    • עפ"ג (מחוזי ירושלים) 48832-10-15‏ ‏פלוני נ' מ"י (9.8.16) שם הדף המערער את בת זוגו בכתפה בשתי ידיו ושלח לה מסרון מאיים. לאחר שמיעת ראיות, הורשע המערער ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעור על חומרת העונש, נדחה.

    • בעפ"ג (מחוזי מרכז) 54262-10-15 פלוני נ' מ"י (29.12.2015) המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות איומים והפרת הוראה חוקית. במהלך הליכי המעצר, אסר ביהמ"ש על המערער ליצור קשר עם המתלוננת. על אף זאת, התקשר המערער לגרושתו ואמר לה, כשהוא מתייחס לאביה, כי "הוא שרמוטה בדיוק כמוך. הוא בן זונה" ובהמשך אמר "הוא זונה ומי שיזיין אותו זה רק אני. רק שתדעי. זה ענין של זמן. זה שהוא יוצא מהבית אני אזיין את אמא שלו וזה שהוא לא יוצא מהבית זה בזכותי"; עוד אמר "זה שאני אזיין אותו אני אזיין אותו בתחת". ביהמ"ש השית על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, נדחה.

    • ת"פ (ראשל"צ) 14912-04-20 מ"י נ' עזאמי (21.6.21) הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות איומים ושתי עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין 10 חודשי מאסר ל-24 חודשים , וגזר על הנאשם בשים לב להודאתו, לגילו, ולהיותו נתון בתנאים מגבילים, 12 חודשי מאסר בפועל.

    • ת"פ (נתניה) 60429-03-19 מ"י נ' פיצחזדה (15.3.21) הנאשם הורשע בביצוע עבירת תקיפה סתם-בת זוג בכך שדחף את המתלוננת וירק עליה. שם, קבעתי את מתחם הענישה ההולם בין מספר חודשי מאסר ועד לשנת מאסר וגזרתי על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל. זאת בשים לב לעברו הפלילי והיעדר נזקקות טיפולית מחד, ונסיבות חייו המורכבות מאידך.

    • תפ (רמ') 16219-05-19 מ"י נ' בלדנוב (17.11.20) הנאשם הורשע בארבעה אישומים בביצוע עבירות איומים, עבירה של פגיעה בפרטיות ועבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם, לצד כל אישום בעבירת האיומים, נע בין חודש מאסר לבין 15 חודשי מאסר, ובסופו של דבר גזר על הנאשם, בשים לב לעברו הפלילי ולהיעדר המלצה שיקומית על אף קיומה של נזקקות טיפולית, 9 חודשי מאסר בעבודות שירות.

    • ת"פ (נת') 5121-07-20 מ"י נ' לב (10.11.20) הנאשם הורשע בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם-בת זוג, בכך שדחף את המתלוננת והיא נפלה. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין 8 חודשי מאסר ל-18 חודשים, ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם והתנהלותו האלימה, גזר 13 חודשי מאסר.

       

16. מצאתי, בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" שפותח בפסיקה, כי כלל המעשים המיוחסים לנאשם מהווים מסכת עובדתית אחת (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)). זאת בין היתר, בשים לב לסמיכות האירועים והדמיון בין המעשים. על כן, אקבע מתחם עונש הולם אחד תוך התחשבות במספר העבירות.

     

17. לאור האמור, בנסיבות ההליך שלפניי, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

     

     

     

     

    עונשו של הנאשם

18. ראשית אציין כי הגם שהנאשם לא זכאי להקלה הניתנת למי אשר מודה במיוחס לו, לא ניתן לזקוף שמיעת הראיות לחובתו.

     

    שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם והעובדה כי לחובתו עבירות אלימות, תגרה, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, סמים ועבירות איומים.

    כמו כן שקלתי את העובדה כי לחובת הנאשם עונש המאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים. עונש שלא הרתיע אותו מלבצע עבירות אף בתוך בניין בית המשפט אל מול אנשי המשמר. כך שניכר כי אין בנאשם מורא מפני ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ואין לו מורא מפני החוק וגורמי אכיפתו ונדמה כי הוא סבור כי יזכה לרחמי בית המשפט פעם אחר פעם.

     

19. אף במסגרת הטיעונים לעונש ועל אף שהודה בתקיפת המתלוננת 2 בכך ששפך לעברה כוס מיץ, הנאשם לא נטל אחריות למעשיו האחרים, טען כי הוא הקורבן והדגיש את העוול שנגרם לו.

     

20. סיכומם של דברים, בבחינת מהות מעשיו של הנאשם מחד ונסיבותיו האישיות מאידך ובהן עברו הפלילי, עונש המאסר העומד כנגדו, כמו גם ההתרשמות כי אין בהליך הפלילי כשלעצמו כדי להרתיעו, יש להעמיד את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה. ויוזכר כי הנאשם לא התייצב לפני הממונה על עבודות השירות ולא הסכים לבצע עבודות שירות.

     

21. באשר לעונש המאסר המותנה העומד כנגד הנאשם, הרי שלא מצאתי כל טעם המצדיק לחפוף בין תקופות המאסר.

     

     

    סוף דבר

22. לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    • מאסר לתקופה של 6 חודשים.

       

    • מורה על הפעלת המאסר המותנה לתקופה של 3 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 42590-12-17. עונש המאסר יופעל במצטבר לעונש שנגזר על הנאשם.

       

      סה"כ ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר.

       

    • מאסר למשך 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים.

       

    • פיצוי למתלוננות (ע"ת/1 וע"ת 2) בסך של 1500 ₪ לכל אחת. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלוננות עפ"י הפרטים שתמסור המאשימה בתוך 10 ימים.

       

    • קנס בסך של 1500 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הפיצוי ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועד, תעמוד היתרה לפירעון מידי ותועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות.

       

    • הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר, יתווספו למאסרו 14 יום.

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום מהיום.

       

       

      ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ד, 22 ספטמבר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ המאשימה.