ת"פ 37838-12-13 מדינת ישראל נ' גרינשפן ואח'

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של יבוא סם מסוכן לפי סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סע' 7(א) לפקודת הסמים וקשירת קשר לביצוע פשע של יבוא סם מסוכן לפי סע' 499 (א)(1) לחוק העונשין.

ביום 4.12.13 נשלחה מפנמה חבילה שהכילה 200 ג' סם מסוכן מסוג קוקאין באמצעות חב' שליחויות לכתובתו של הנאשם 1.

ביום 6.12.13 נתפסה החבילה ע"י הסוכנות לפשיעה בין לאומית בלונדון והועברה בתיאום עם משטרת ישראל בטיסה לארץ.

ביום 10.12.13 הגיעה החבילה, והועברה למשטרה, תוכנה של החבילה רוקן, והוכנסו לשם מתוך תוכנה ששה ג' של סם קוקאין. החבילה הגיעה ביום 12.12.13 לביתו של נאשם 1 באמצעות שליח של דואר שליחים, כאשר שוטר התחזה לשליח, הנאשם 2 הגיע למקום, וקיבל את חבילת הסם מידי השליח, והסמים נתפסו.

שני הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום, וכל אחד מהם הטיל את האשמה על רעהו.

הנאשם 1 טען שנאשם 2 ביקש ממנו כי חבילה מחו"ל תגיע לכתובתו וכי יקבל אותה, מאחר שלטענת הנאשם 1, הנאשם 2 אמר לו שהוא מסוכסך עם הוריו ובחבילה יש מכתבים שהוא מבקש שלא יגיעו לכתובתו, לכן ביקש כי הנאשם 1 יקבלם עבורו.

הנאשם 2 טוען כי כלל לא ידע שחבילה אמורה להגיע לכתובת של נאשם 1, הוא הגיע למקום כדי לתקן אינטרנט ונאשם 1 יצא מביתו לרופא, וביקש מהשליח כי ימסור את החבילה לנאשם 2, והוא אכן קיבלה.

לאחר שמיעת הראיות קבעתי כי שני הנאשמים גם יחד קשרו ביניהם קשר ליבא מפנמה סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל, החבילה נשלחה מפנמה כשבתוכה 200.8 ג' ברוטו של קוקאין, והיתה ממוענת לכתובתו של נאשם 1, הנאשם 1 יצא מביתו, ונאשם 2 שהגיע למקום חצי שעה קודם לכן, קיבל לידיו את החבילה.

קבעתי כי שני הנאשמים קשרו ביניהם קשר ליבא ביחד את החבילה, ושניהם אחראים ליבוא הסם.

מתסקיר שרות המבחן שהוגש ביחס לנאשם 1 עולה כי מדובר ברווק בן 41 שנה שמתגורר לבדו בביתו, לא עבד לאורך השנים, התקיים מקצבת נכות של המל"ל, ומוכר ע"י משרד הבטחון כיתום צה"ל. מגיל צעיר סבל ממחלות שונות, היה מאושפז בבי"ח, בהיותו בן 6 התגרשו הוריו ובמלחמת שלום הגליל נפצע אביו ונותר עם נכות קשה שכללה כריתת גפיים.

הנאשם הושפע מארועים אלה וסבל כבר בגיל הגן מחוסר בטחון בולט, והופנה לטיפול בשרות הפסיכולוגי.

בגיל מאוחר יותר עבר הנאשם להתגורר עם אביו, האב התמכר למשככי כאבים עקב מצבו הגופני לאחר פציעתו הקשה, בגיל 19 התגייס הנאשם לצבא אך שוחרר לאחר שנה מסיבות רפואיות.

אביו של הנאשם נפטר כשהנאשם היה בן 25 שנה, ולפני מותו מינה לו אפוטרופוס שיהיה אחראי על כספיו והאפוטרופוס רכש עבור הנאשם דירה שם הוא מתגורר, וכן מקציב לו סכום מסויים למחיה כל חודש, בשל קשיים של הנאשם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.

הנאשם התמכר לשימוש בסמים וטופל בקהילה הטיפולית רטורנו, וציין כי נהג לשתות משקאות אלכוהולים יחד עם נאשם 2, והשניים היו חברים קרובים עד כדי כך שהנאשם 1 העדיף את קרבתו של נאשם 2 על פני חברתו.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם הוא בעל כוחות אישיות דלים, מושפע בקלות, החל להשתמש בסמים מגיל 14, וכן התמכר לשתיית אלכוהול, הוא פנה לטיפול בקהילת "הדרך" אך עזב כעבור מספר חודשים, ב- 09/13 פנה לקהילת רטורנו שם השתלב בטיפול.