ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
426-09
30/03/2015
|
בפני השופטים:
1. כבוד השופט יעקב צבן סגן נשיא
2. כבוד השופט משה סובל
3. כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אורי קורב
עו"ד יעל שניידר
עו"ד שמוליק ברזילי
עו"ד סיגל בלום
|
הנאשם:
אהוד אולמרט
עו"ד אלי זֹהר
עו"ד איל רוזובסקי
עו"ד אמירה אמרה
עו"ד ליאת ארזי
עו"ד איילת בך
עו"ד בת חן ליפסקי
|
| הכרעת דין |
השופט יעקב צבן:
1.בכתב האישום שהוגש ביום 30.8.2009 נכללו ארבעה אישומים.
פרקים א-ה לאישום השני עוסקים ב"פרשת טלנסקי", ונטען בהם כי הנאשם, אהוד אולמרט, קיבל מטלנסקי טובות הנאה כספיות אסורות וכי פעל למען טלנסקי בניגוד עניינים חריף. עוד נטען, כי כספים שקיבל מטלנסקי וכספים נוספים החזיק במזומן בהסתר אצל עו"ד אורי מסר והשמיט כספים אלה מהדוחות וההצהרות למבקר המדינה. על כן יוחסו לנאשם עבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
2.בהכרעת הדין מיום 10.7.2012 נקבע כי מאז 1993 ועד 2002 טלנסקי תרם והעביר לאהוד אולמרט סכומי כסף בסך של כ-600,000 דולר (חלק קטן מבני משפחת טלנסקי). כמו כן נקבע כי בתקופה בה שימש שר התעשייה והמסחר העביר טלנסקי לנאשם כספים במזומן לשתי מטרות, "האחת, סכומי כסף קטנים יחסית, כמה מאות או אלפי דולרים, כדמי כיס וסיוע בשדרוג נסיעות לארה"ב עבור ארגונים; השנייה, תרומות שנמסרו לנאשמת [ש. זקן] והועברו לקופה אצל אורי מסר. לא ניתן לקבוע בוודאות סכומי התרומות" (סעיף 935).
כמו כן נקבע כי טלנסקי מימן עבור הנאשם שהייה במלון בוושינגטון בתאריך 14.10.2005 בסך כ-4,700 דולר וביום 23.11.2005 נתן לו מזומן בסך 15,000 דולר במלון בניו-יורק (סעיפים 944-940 להכרעת הדין). עוד נקבע כי "מחמת הספק, לא ניתן לקבוע כי ביום 24.12.03 מסר טלנסקי עבור הנאשם סך מזומן של 72,500 דולר" כפי שטענה המאשימה (סעיף 939 להכרעת הדין).
בשנים 2005-2004 פנה הנאשם לשלושה אנשי עסקים בעניין עסקי הקשור לטלנסקי. בהכרעת הדין נקבעו ממצאים עובדתיים מפורטים, משמעותם המשפטית וכן נותחו יסודות עבירת הפרת האמונים.
עוד נקבע בהכרעת הדין, כי בתקופה בה שימש הנאשם כשר תמ"ת, החזיק עבורו אורי מסר מעל 300,000 דולר במזומן. החזקת קופה זו הייתה ידועה רק לנאשם, שולה זקן ואורי מסר וכי בתקופת התמ"ת נכנסו ויצאו מהקופה סכומי כסף בסדרי גודל של עשרות אלפי דולרים, אך אין ראיה ברורה על מקור הכסף ועוד נקבע שם: "אין לפנינו ראיה בכתב כי נעשה שימוש פוליטי בכספים אלה. ישנן ראיות על הוצאות מינוריות לפעולות פוליטיות שלא ניתן לקשרן ישירות לכספים שבחזקת מסר. עם זאת, גם אין לפנינו ראיה כי נעשה שימוש פרטי בכספים אלה. במצב דברים זה, ובהיות נטל הוכחת האישום רובץ על כתפי המאשימה, לא נוכל לקבל את טענתה ולקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי מדובר בכספים פרטיים של הנאשם, להבדיל מכספים שהוגבלו על ידי תורמיהם לשימושים פוליטיים בלבד" (סעיף 966 להכרעת הדין).
בתחילת שנת 2006 נטל אורי מסר את שארית הקופה בסך 150,000 דולר במזומן ונתן הסכום לשולה זקן, עוזרתו הנאמנה של הנאשם. הנאשם הרחיק עצמו מהכסף הזה, לא נתן הסבר להעלמות הסכום, אף כי כבעל השליטה בכסף ידע והבין כי החזקתו וניהולו כך הם נושא בעייתי ומורכב (שם, 967). הנאשם, שר בממשלת ישראל, הגיש דו"חות למבקר המדינה ולא כלל בהם הכספים בקופה.
בהכרעת הדין – על סמך נתונים עובדתיים שנקבעו – נותחו בהרחבה העבירות שיוחסו לנאשם בפרשת טלנסקי והוא זוכה מהן מחמת הספק.
3.החלטת בית המשפט העליון
המאשימה הגישה ערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי (וגם בפרשת ראשונטורס) וכן לגבי העונש שנגזר עליו בפרשת "מרכז ההשקעות". לאחר שהסתיימו הדיונים בערעור, אך טרם הכרעה בו, הושג הסכם עד מדינה עם שולה זקן ובעקבותיו הגישה המאשימה לבית המשפט העליון ביום 27.5.2014 בקשה לגביית ראיות לפי סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בהחלטה מיום 6.8.2014 נאמר: "אנו קובעים כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם שמיעת עדותה של זקן בקשר להגשת הקלטות (באשר לקטעים ספציפיים מהם בלבד, כפי שיוסבר להלן) ובקשר להגשת היומנים, בלבד. זקן תוכל להישאל על ידי המדינה בחקירה ראשית באשר לעניינים הקשורים לקבילות ראיות אלו. כן תוכל זקן להישאל בחקירה ראשית לגבי תוכן היומנים וקטעים אלו בקלטות, ובלבד שמדובר בעניינים הקשורים קשר הדוק לחומרים אלו" (סעיף 20(א) להחלטה). הודגש כי יוגשו אך ורק הקלטות ותמלילים של הקטעים המפורטים בנספח להחלטה. בהחלטה נוספת מיום 14.8.2014 הבהיר בית המשפט העליון "כי ככל שמדובר ביומנים שהמערערת מעוניינת להציגם כראיה, הרי ניתן יהיה להציגם אך ככל שמדובר בכספים הנזכרים בהם".
עוד נקבע בהחלטת בית המשפט העליון, כי אולמרט רשאי להעלות כל טענת הגנה לרבות אי קבילות הקלטות או היומנים וכי לאחר עדות שולה זקן תינתן לאולמרט "הזדמנות להתגונן כראוי מפני הראיות החדשות" ולהביא ראיות נוספות על מנת להפריך את הטענות החדשות של התביעה (סעיף 20(ד) להחלטה).
בסעיף 20(ה) להחלטה נאמר: "לאחר אלו, על בית המשפט המחוזי לשוב ולשקול את הכרעתו באשר ל'פרשת טלנסקי' (ופרשה זו בלבד) וליתן פסק דין משלים בעניין".
4.העדים והראיות בהליך המשלים
מטעם המאשימה העידו שלושה: שולה זקן, אשר התייחסה ליומנים, להקלטות ולתוכן שבהם; רפ"ק שרונה כהן, מומחית קול של המשטרה (הגישה חוות דעת); רפ"ק קובי פורלייטר, איש מחשבים במשטרה.