ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
4446-08-11
28/06/2015
|
בפני השופט:
רון סולקין
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל – פמ"ד
עו"ד ראמי אלמכאוי
|
הנאשמים:
1. עוני בן נמר קרקש
2. אלונה בת יוסף יוספוב
3. אלי בן יעקב כהן
עו"ד תומר אורינוב
עו"ד נורית שני
עו"ד אילן אזולאי
|
| גזר דין |
כתב האישום והשתלשלות הדיון
הנאשמים שלפני נותנים את הדין בגין העבירות כדלקמן:
א.נאשם 1 - סרסרות למעשה זנות בניגוד לסעיף 199 (א) (1) ו – (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977;קשירת קשר לפשע בניגוד לסעיף 499 לאותו חוק; מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לאותו חוק; שיבוש הליכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לאותו חוק; סיוע לשוחד, בניגוד לסעיף 291 ביחד עם סעיף 31 לאותו חוק;
ב.נאשמת 2 - סרסרות למעשה זנות בניגוד לסעיף 199 (א) (1) ו – (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977; קשירת קשר לפשע בניגוד לסעיף 499 לאותו חוק; מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לאותו חוק; שיבוש הליכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לאותו חוק;
ג.נאשם 3 - סרסרות למעשה זנות בניגוד לסעיף 199 (א) (1) ו – (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977; מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לאותו חוק; שיבוש הליכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לאותו חוק.
על פי עובדות כתב האישום, בהן הודו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום (חדשים יוני – יולי 2011), ניהלו הנאשמים 1 ו-2 עסק לאספקת שירותי מין, בדרך של שיגור נשים העוסקות לכך לבתי מלון ולדירות בהתאם לדרישת הלקוחות. שירותי המין פורסמו באמצעות עלונים שהופצו ברחבי העיר. הנאשמים 1 ו- 2 תיאמו את המפגשים בין הנשים שעסקו בכך לבין הלקוחות, וקיבלו את התמורה שנגבתה בגין שירותי המין או חלק ממנה.
בתאריך 02.06.2011, פנה הנאשם 1 אל אדם שהיה מכר משותף שלו ושל שוטר המשמש כראש צוות בילוש במשטרת אילת, ואשר היה מוכר לנאשמים 1 ו- 2 מתוך פעילות משטרתית לאכיפת החוק בתחום עיסוקם בעבר. הנאשמים 1 ו- 2 קבעו מפגש עם השוטר בעיר אילת. באותו מפגש, שהתקיים ביום 05.11.2011, הציעו הנאשמים 1 ו- 2 לשוטר לספק לו מידע ואף אתנן כספי, בתמורה לכך שיוכלו להפעיל את עסקם בשקט, ללא הפרעה מצדה של המשטרה.
השוטר עדכן את הממונים עליו ונתקבלה החלטה להפוך אותו לסוכן סמוי. בהמשך, בתאריך 07.06.2011, נפגש השוטר עם הנאשם 1, אשר שילם לשוטר סך בן 1,000 דולר ארה"ב ובתמורה הודיע השוטר, כי הוא נענה להצעת הנאשמים. בהמשך אותו היום, נפגשו הנאשמים עם השוטר ומסרו לו סך נוסף בן 3,000 ₪, כשהנאשמת 2 הבטיחה להמשיך ולשלם לו סכום דומה נוסף בכל שבוע, בתמורה לכך שיוכלו להמשיך לעבוד ללא הפרעות. בתאריך 09.06.2011 התקימה פגישה נוספת במסגרתה נמסר לשוטר סך בן 2,000 ₪ תוך שנתבקש לוודא כי לא תהיה הפרעה לפעילות העסק של הנאשמים 1 ו- 2 בעת שהותם בחופשה בחו"ל אליה מתעתדים לצאת בקרוב. באותו מעמד, הציעה נאשמת 2 לשוטר סך בן 5,000 ₪ בתמורה לכך שידאג למבצע אכיפה כנגד עסק מתחרה הפועל גם הוא בעיר אילת.
בפגישה נוספת שהתקימה ביום 12.06.2011 חזרה נאשמת 2 על הצעתה ואף הציעה סך נוסף בן 2,000 ₪ בתמורה למבצע אכיפה כנגד עסק מתחרה נוסף. במהלכה של אותה פגישה, בהנחית ממוניו, סיפר השוטר לנאשמת 2 על מבצע אכיפה המתוכנן כנגד העסק, במסגרתו תוזמן אחת הנשים המועסקות על ידי הנאשמים לחדר במלון בעיר אילת, ואף הנחה אותה כיצד למנוע מעצרה של אתה אשה, באמצעות כך שתמסור למזמין, כי מעניקה שירותי עיסוי בלבד. אותו מבצע מדומה בוצע בתאריך 14.06.2011, שלוחתם של הנאשמים 1 – 2 פעלה כפי שהוסבר, ולא נעצרה. במהלך אותו היום, נערך גם מבצע אכיפה כנגד אחד העסקים המתחרים, ובעלי העסק נעצר.
בהמשך לאמור, בתאריך 15.06.2014, נפגשה נאשמת 2 עם השוטר ומסרה לו סך בן 5,000 ₪.