ת"פ 4710-10-15 מדינת ישראל נ' מנגינות גן ארועים (2012) בע"מ ואח'

בעניין טענות מקדמיות מטעם הנאשמים –

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה (יוער כי הנאשמים ויתרו על זכות התשובה, ולפיכך החלטה זו מבוססת על הבקשה והתגובה לה בלבד); ואלה טעמי.

2. הנאשמים מבססים בקשתם לביטול כתב האישום על שלושה: זיכוי קודם בגין אותו מעשה לפי סעיף 149 (5) לחסד"פ; התיישנות מכוח סעיף 149 (8); והגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10) לחסד"פ.

3. תחילה סבורני כי היה מקום כי הנאשמים יצרפו לבקשתם את כתבי האישום על בסיסם טענו את הטענה המקדמית בעניין זיכוי קודם. יחד עם זאת, משלא הוגשה תשובה לתשובת המאשימה, יש להניח כי הנטען בתשובת המאשימה נכון הוא, למצער בשלב זה ומשטרם הובאו הראיות.

4. אכן, כעולה מתשובת המאשימה, הוגשו כתבי אישום קודמים בשנת 1999 ובשנת 2002. דא עקא, אלה הוגשו בגין תקופות שונות, וכנגד נאשמים שונים, בנסיבות בהן, אין בהם כדי להביא לביטולו של כתב האישום דנן. ודוק.

5. כפי שטוענת המאשימה עסקינן בעבירת שימוש אשר היא עבירה נמשכת. כתב האישום דנן מייחס לנאשמים שימוש אסור בתקופה שמיום 25.6.2008 ואילך, ולפיכך כתבי אישום ביחס לשנים קודמות אין בכוחם למנוע את הגשתו של כתב האישום הנוכחי בגין תקופה מאוחרת יותר, בה נטען כי מתבצעות עבירות, בחלקן אף על ידי נאשמים שונים; די בכך לשלב המקדמי בו אנו מצויים.