מדינת ישראל נ' מיקרוטופטק מחשבים ודפוס דיגיטלי בע"מ ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של אי הגשת 8 דו"חות תקופתיים, בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, תשל"ו-1975 בקשר לסעיף 67 לחוק ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976. על פי העובדות הנאשמת היא חברה העוסקת בדפוס דיגיטלי ורשומה כעוסק מורשה לחוק מע"מ. הנאשם הוא מנהל פעיל של הנאשמת. הנאשמים טרם הגישו 8 דו"חות תקופתיים שהיה עליהם להגיש במועד, וזאת ביחס לחודשים אוגוסט-דצמבר 2010 ופברואר-אוקטובר 2011, כאשר קרן המס עומדת על 110,255 ₪ (לא הוגשו דו"חות כלל ועל כן לא ניתן לנכות תשומות).

2.ב"כ המאשימה ביקש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 3 ל-7 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי שלא יפחת מ-10,000 ₪. לדבריו, חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, הרי שלא שולם על חשבון החוב ולו שקל אחד, ועל כן הסיכוי שהחוב – או חלקו – ישולמו למדינה הוא אפסי. התובע הדגיש את חומרת העבירות ואת הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו שעניינם הפגיעה בשוויון בנשיאה בנטל המס וההשלכה על המשק הכלכלי בכללותו. לדבריו, יש להשית ענישה מוחשית למען יראו וייראו. ב"כ המאשימה הגיש פסיקה התומכת בעמדתו העונשית.

3.ב"כ הנאשמים ביקש לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. לדבריו, הנאשמים הודו בביצוע העבירות, כאשר מדובר בעבירות ישנות מאוד, שבוצעו על ידי הנאשם על רקע תקפה כאובה מאוד שגרמה לו לאובדן כל. הנאשם, כבן 33, אדם נורמטיבי ואינו עבריין מס מתוחכם, אב לשתי בנות קטינות, שלא הצליח בעסק שפתח וקרס מבחינה כלכלית. הנאשם ניסה בכל כוחו להסיר המחדל אך לא הצליח לגייס את סכום הכסף הנדרש. ב"כ הנאשמים טען שהנאשם זכאי, לכאורה, להחזר מס משלטונות מס הכנסה מן השנים 2012 עד 2016, החזר שינסה להעבירו על חשבון החוב במע"מ, אך עדיין לא התברר המצב המשפטי בנדון. כיום, הנאשם עובד חברת החשמל וקרוב כפסע מקבלת קביעות בעבודה. במצב דברים זה, ועל מנת שלא להשיב את הנאשם למעגל האבטלה, יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. הנאשם נמצא בהליך של פשיטת רגל וניתן צו כינוס בעניינו ועל כן, על הקנס להיות מידתי ולהתחשב ביכולתו הכלכלית המוגבלת של הנאשם. הוגשה פסיקה.

דיון והכרעה

4.עבירות המס פוגעות בקופה הציבורית, בעקרון השוויון לפני החוק, אשר עניינו תשלום מס אמת על ידי כלל הנישומים ונשיאה שווה בנטל המס, ובחיי הכלכלה התקינים במדינה. פסיקת בית המשפט העליון הדנה בחומרתן של עבירות כלכליות קובעת שאלה מבוצעות בדרך כלל על ידי אנשים נורמטיבים ונקבע כי הענישה בגין עבירות מס, ובכלל זה עבירות על חוק מס ערך מוסף, אמורה להביע את הפסול שבמעשה ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע כלפי הנאשמים וכלפי הציבור בכללותו:

"למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה" (רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (31.5.04)); וראה גם רע"פ 3434/09 הרפז נ' מדינת ישראל (30.4.09)).

5.בענייננו, מדובר בנאשם אשר לא הגיש 8 דו"חות תקופתיים לשלטונות מס ערך מוסף וסכום המס על העסקאות עומד על כ-110,000 ₪, כאשר מאחר וכלל לא הוגשו דו"חות לא ניתן היה לנכות את מס התשומות. העבירות בוצעו בשנים 2010 ו-2011, דהיינו לפני כ-7 שנים, וחרף חלוף הזמן לא הועבר על ידי הנאשם כל סכום על חשבון החוב. מדובר בסכום מס שאינו נמוך.

6.בנסיבות אלה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה לריצוי בעבודות שרות לבין 7 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

מתחם העונש ההולם נקבע על ידי בשים לב, בין היתר, לפסיקה הנוהגת ולפסיקה אליה הופניתי על ידי ב"כ הצדדים. לענין זה ראה סקירת הפסיקה שהובאה בגזר הדין בת"פ (שלום פתח-תקוה) 32519-03-13 מע"מ פ"ת נ' א.ח. נירים בע"מ ואח' (1.9.14).

עוד ראה רע"פ 977/13 משה אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13) שם דובר במבקש שהורשע על פי הודאתו בביצוע 15 עבירות של אי העברת מס אשר נוכה, במועד; 5 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד; ו-4 עבירות של אי הגשת דו"חות אישיים במועד. בעקבות כתב האישום הסיר המבקש את המחדלים הנוגעים לחובת הדיווח. המבקש מצוי בפשיטת רגל, עברו הפלילי נקי, ביצוע העבירות בא על רקע העובדה שעסקיו נקלעו לקשיים בגין גל הפיגועים שפקד את עירו אותה עת והוא סובל מבעיות בריאותיות המקשות עליו לפרנס את משפחתו. על המבקש נגזרו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות לצד קנס בסך 25,000 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי מרכז נדחה. בדחותו את בקשת רשות הערעור, קבע בית המשפט העליון כדלקמן –

"בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה – בקופה הציבורית, והעקיפה – בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס... לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן בכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם... עוד נקבע, כי בגין עבירות אלו, אין להסתפק, ככלל, בהשתת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שרות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל, המלווה בקנס כספי...".