1.זו בקשה להכרה בתביעה כספית כתובענה ייצוגית. התביעה עוסקת בשיגור דברי פרסומת אסורים לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 (להלן: חוק התקשורת) באמצעות מערכת חיוג אוטומטי המעבירה מסר קולי מוקלט למספר רב של נמענים. פורט בבקשה, כי המבקש 1 קיבל הודעות מוקלטות למכירת "איזי לייף", שהוא מוצר דיאטה והרזיה, והודעות מוקלטות למכירת "רטלקס" שנאמר שהוא תחליף טבעי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אמנם, נטען בבקשה שגם המבקשות 2 ו- 3 קיבלו הודעות מוקלטות, אך תצהיריהן נמחקו משלא התייצבו לדיון בבקשה. המבקשים תבעו בתביעתם את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק, 1,000 ₪ לכל הודעה.
2. המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה, ובה טענו להעדר אחריות המשיב 2 כמפרסם לפי החוק. כמו כן טענו, שפיצוי סטטוטורי לפי חוק זה אינו בר תביעה בתביעה ייצוגית. כפי שנטען, "בראש ובראשונה עצם הגשת התובענה כנגד המשיבים בטעות עובדתית יסודה. זאת, משום שהמשיבה עוסקת רק במוצר רטלקס ומשווקת אך ורק מוצר זה לספקים שונים ובאמצעות אתר האינטרנט שלה. היא אינה מבצעת פעילות שיווקית באתרי תקשורת, אינה מגיעה ללקוחות פרטיים ואינה נעזרת בפרסום כלשהוא ואין לה צורך בכך". נטען, שאין למשיבה כל קשר למוצרים אחרים כגון דיאטות כאלה ואחרות ושרבוב שמה הוא טעות. מספרי הטלפון המופיעים בתביעה אינם מוכרים לה והיא לא עשתה בהם שימוש. היה על המבקשים לבדוק זאת לפני שהזדרזו להגיש תובענה ולקבוע שהמשיבה עומדת מאחורי קמפיין בלתי חוקי למכירת מוצרי רטלקס כפי שהיא עושה לגבי מוצרי איזילייף. מדובר, לטענת המשיבים, ב"תשתית דמיונית". נטען, כי המבקש 1 אינו תובע מייצג הולם, מכיוון שהוא תובע סיטונאי ותביעה קודמת שלו נדחתה. נטען, שחוסר תום ליבו עולה מתוך הגשת התובענה בחופזה, בלי לדקדק עם העובדות ובלי לבצע בדיקות הכרחיות.
3. המבקשים הגישו תשובה לתגובה, ובה טענו לחזקה חלוטה בדבר ידיעת המשיבה 1, והתייחסו לטענות העובדתיות. אשר לטענה בדבר פיצוי סטטוטורי, טענו המבקשים, כי הפיצוי הנתבע הוא פיצוי על נזק לא ממוני, שניתן לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית.
4.כאמור, לגבי המוצר איזילייף, היתה עמדת המשיבים הכחשה מוחלטת של הקשר עם מוצר זה, למרות הראיות הנוגדות שצורפו לבקשה. בעת שמיעת הבקשה, פניתי למשיב 2 ושאלתי אם הוא קשור למוצר איזילייף, ותשובתו היתה "אני קשור למוצר איזילייף" (עמ' 3 שורה 23). שאלתי מי משווק את המוצר הזה, והתשובה היתה "חברה שבבעלותי "אור הקסם", משמע המשיבה 1. לשאלה איך היא משווקת, ענה "באמצעות טלפנים, מוקד טלמרקטינג בשיווק ישיר". הסבתי את תשומת ליבו לכך שבתשובה שהגיש לא ניתנה גירסה כזו באשר למוצר איזילייף, ונאמר שהמשיבה משווקת רק רטלקס, ולא כל מוצר דיאטה. המשיב 2 נעמד ליד עורך דינו, התייעץ איתו ולא ענה. לבסוף, לאחר שעיין ארוכות במסמכים ענה "לא יודע". לאחר מכן ניתנה הפסקה שבה התייעץ עם בא כוחו. כשנחקר לאחר ההפסקה בחקירה נגדית, ונשאל אם הם משווקים את המוצר איזילייף, ענה "לא" (עמ' 8 שורה 31). כשנשאל לסתירה בין אמירה זו למה שאמר כמה רגעים קודם לכן, ענה שלא בא מוכן, וכששאלו אותו את השאלה לא כל כך הבין. לדבריו, המוצר איזילייף לא קשור אליו. הוצג בפניו אישור איגוד האינטרנט הישראלי, שהבעלים של האתר e-life.co.il הוא אור הקסם, דהיינו המשיבה 1, ותשובתו היתה שצריך לבדוק את זה, והוא כנראה פיספס את המסמך שצורף לבקשה. לדבריו, יש למשיבה 1 אלפי לקוחות, והוא לא יודע אם לא עשרות אלפי לקוחות. כשנשאל אם כוונתו לאלפי לקוחות שקנו מאור הקסם רטלקס או איזילייף, ענה שאינו יודע לתת תשובה מדויקת וצריך לבדוק את זה.
5.לאחר ששמעתי את דברי המשיב 2 ואת חקירתו בפני, אני קובע שהמשיבה 1 עוסקת לא רק בשיווק המוצר רטלקס, אלא גם בשיווק המוצר איזילייף. כך אמר המשיב, כמשיח לפי תומו, לפני שהתייעץ עם בא כוחו. אני דוחה את טענתו של המשיב 2 שבא לא מוכן ולא הבין את השאלה. המשיב בא לדיון בבקשה, שנקבע זמן רב מראש. השאלה היתה ברורה ופשוטה, ועסקה בנושא שעלה במפורש בבקשה ובתגובה. אתר האינטרנט e-life.co.il שבאמצעותו משווק המוצר איזילייף, כעולה מנספח 3 לבקשה, שייך לפי נספח 2 לחברת magic light ltd. שהוא שמה של המשיבה 1 באנגלית לפי רישומי רשם החברות. תשובתו של המשיב 2 שצריך לבדוק את זה והדבר נשמט ממנו היא תשובה מתחמקת ובלתי אמינה. המשיב 2 לא אמר את האמת כשהכחיש את הקשר של המשיבה 1 למוצר איזילייף. המשיבה 1 קשורה למוצר זה, ומשווקת אותו.
6. אשר לדרך השיווק על ידי המשיבה 1, הוכח בפני בצורה מספקת, שהמשיבה 1 מפרסמת מוצר זה באמצעות הודעות מוקלטות, ובאמצעות מוקד טלפוני שממנו חוזרים למי שהשאיר את פרטיו. ביום 4.12.13 קיבל המבקש 1 שיחה ממספר חסוי על שאלון טלפוני בנושא בריאות, מודעות לדיאטה והורדה במשקל, כביכול כחבר קופת חולים כללית, הזכאי להטבות ברכישת מוצר דיאטה, בה התבקש להשאיר את מספר הטלפון שלו. כשהשאיר את מספר הטלפון שלו, פנו אליו נציגי המשיבה ואמרו לו שהמוצר שבו מדובר הוא איזילייף, אותו משווקת המשיבה. בשיחה נוספת למספר הטלפון המופיע באתר האינטרנט של איזילייף, אושר למבקש 1, שהמוצר נמכר על ידי המשיבה. ביום 25.12.13, התקשר המבקש 1 למשרדי המשיבה, לפי אתר האינטרנט שלה, ואושר לו בשיחה הטלפונית, שמי שפנה אליו בשיחה הראשונה (שהוקלטה על ידו) היא המשיבה, לשיווק המוצר איזילייף. לאחר מכן, קיבל המבקש 1 פניות נוספות במהלך ינואר 2014 באותו שיטה. שוב אושר על ידי מי שחזר אליו בעקבות השארת מספר הטלפון, שמדובר במוצר איזילייף, והחברה המשווקת היא המשיבה.
7.הוכח על ידי המבקש, כי המשיבה משגרת לתפוצה רחבה של לקוחות פוטנציאליים דבר פרסומת המכונה על ידה "סקר" מטלפון חסוי, כשהסקר כולל רק שאלה בדבר קופת החולים לה משתייך הנמען, שבעקבותיה הבטחה להטבה לחברי אותה קופת חולים, בלי לציין את פרטי המפרסם ושאכן מדובר בפרסומת למוצר איזילייף. בגירסה אחרת פונה המשיבה בהודעה מוקלטת ממספר לא מזוהה בה היא מבטיחה לנמענים הרזייה ללא מאמץ. הוכח, על פי דברי נציג המשיבה בטלפון, שאין למשיבה כל קשר עם קופת חולים כלשהיא, ואין מדובר כלל בסקר.
8. ב- 9.1.14, קיבל המבקש 1 הודעה מוקלטת למכירת המוצר רטלקס, שבה התבקש להשאיר את פרטי הטלפון שלו, וכך גם ב- 14.1.14, 20.1.14, 31.1.14 ו- 1.2.14. כאמור, המשיבה הודתה בקשר שלה למוצר זה.
9. לגבי שני מוצרים אלה, משגרת המשיבה, למי שלא נתנו הסכמתם לכך, הודעות קוליות מטלפון שאין אפשרות להורות לו על מחיקה מרשימת תפוצה. המשיבים טענו שהמשיבה משווקת את המוצר שהודתה בו רק לספקים ובאמצעות אתר האינטרנט, אך ההקלטות מוכיחות שלא כך הוא, והמשיבה משתמשת גם בהודעות קוליות לשיווק מוצר זה. אשר לטענה שהקווים מהם חוייגו המספרים המופעים בבקשה אינם שייכים למשיבה, הרי שבבקשה לא צויינו מספרים מהם בוצעו שיחות, למעט מספר ממנו שוגרה הודעה למבקשת 3, שאיני עוסק בתצהירה. בזאת, הפרה המשיבה את הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, לפיהם "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת" אין מדובר בפנייה חד פעמית. גם לא מתקיימים החריגים בחוק, שכן הנמען לא מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם לא הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו; המפרסם לא נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים; המפרסם לא ציין בדבר בפרסומת באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות, את היותו דבר פרסומת, כשהמילה "פרסומת” מופיעה בתחילת דבר הפרסומת, שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו, וזכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב, ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין.