ת"צ 10563-02-15 תלחמי נ' רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים, להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

1. ביום 4.2.15 פנתה המבקשת בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרת הוראות תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה-1995 (להלן – התקנות). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, פרסמה המשיבה מבצע מחוץ לסניפיה, וסייגה את המבצע בתנאים. לטענת המבקשת, פרסום המבצע היה באותיות גדולות והסייג נרשם באותיות הקטנות מ-30% מגודל הפרסום. זאת בניגוד לנדרש בתקנות.

2. לאחר הגשת התובענה ובקשת האישור, ובטרם הגשת כתב תשובה, הגישה המבקשת בקשה מוסכמת להסתלקות מן התובענה הייצוגית. בבקשת ההסתלקות נאמר כי עקב טעות נקודתית, גודל האותיות בשלט פרסום שהוצב אך ורק מחוץ לחלק מסניפי המשיבה, חרג במעט מהגודל הנדרש בתקנות. מכל מקום, התנאי נרשם באותיות גדולות, ואף נאמר ללקוחות על ידי העובדים בסניפי המשיבה. למרות האמור, עקב הגשת הבקשה, הורדה הכרזה, והמשיבה התחייבה להמשיך לעמוד בתנאי התקנות, כפי שעשתה עד כה, ולרענן את הנהלים בעניין הן עם עובדיה והן עם המשרדים החיצוניים עימם היא עובדת, על מנת שתקלה זו לא תחזור בעתיד.

   התחייבות המשיבה גובתה בתצהיר של גב' ליאת יצחאיק, יועצת משפטית במשיבה, שהוגש לבית המשפט ביום 22.10.15. בתצהיר נאמר כי הכרזה האמורה בתובענה הוסרה מסניפי המשיבה, והוראות בדבר אופן הפרסום הועברו למשרד הפרסום של המשיבה ולאגף השיווק אצלה.

   ביום 25.11.15 הוגש לבית המשפט תצהיר נוסף מטעם הגב' ליאת יצחאיק. בתצהיר זה פרטה המשיבה כי ההוראות שהועברו למשרד הפרסום ולאגף השיווק תואמות את הוראות התקנות. יחד עם זאת, טענה המשיבה כי גודל האותיות בתנאי הכלול במידע אחר, נגזר מהאותיות הגדולות ביותר שבפרסום, אך לא מהספרות.

   ביום 11.2.16 התקיים דיון בו הובהר לצדדים פרשנות בית המשפט לפיה יש לפרש את התקנות, כולל סע' 2א' לתקנות, שספרות בכלל אותיות, ועל כן גודל האותיות בתנאי נגזר מהספרות ו/או האותיות הגדולות ביותר שבפרסום.

   ביום 15.3.16 הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לקבל עליה את פרשנות בית המשפט לפיה האותיות ו/או הספרות (להלן – האותיות) בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן יהיו לפחות 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר שבמידע. כן שומרת המשיבה לעצמה את הזכות לדבוק בפרשנותה השונה, כאמור לעיל, אם זו תתקבל בפסיקה אחרת.

3. לנוכח האמור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית-דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

   כן הוסכם בבקשת ההסתלקות, כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 1,000 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עורכי דינה בסך 14,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקשת ובאי כוחה, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.

   עוד הוסכם בין הצדדים, שלא יהא צורך בפרסום מודעה בדבר ההסתלקות מן התובענה.

   דיון

4. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות, בבקשת האישור ובתובענה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיף 16 לחוק, שכן המוסכם בה סביר והולם את נסיבות העניין. זאת כיוון שמבקשת ההסתלקות עולה, כי הפגם בשלטי המשיבה היה נקודתי, ושלטי המשיבה הפגומים הוסרו באופן מידי. עוד עולה כי המשיבה התחייבה לפעול לריענון הנהלים, והקפדה על ניסוח שלטי הפרסום מטעמה בעתיד בהתאם לתקנות, כך שהסייגים למבצע ירשמו באותיות ו/או ספרות הגדולות מ-2 מילימטרים ומ- 30% מגודל האותיות ו/או ספרות הגדולות ביותר בשלטי הפרסום. בהתחשב בהתחייבותה של המשיבה לפעול לניסוח שלטי פרסום בהם גודל, צבע וצורת האותיות בשלטי הפרסום יהיו בהתאם לתקנות, אשר נודעת לה תועלת לציבור הצרכנים, ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה, סבירה אף היא.