ת"צ 13774-09-13 סולומונוב נ' תמנון טקסטיל בע"מ ואח'

בקשה לאישור הסדר פשרה בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") לפי סעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

עניינה של התובענה בטענה כי המשיבה, תמנון טקסטיל בע"מ (להלן: "תמנון"), שיגרה "הודעות מסר קצר" (מסרונים) הכוללים דברי פרסומת, באופן המנוגד להוראות סעיף 30א (ה)(ג)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת") בכך שלא ציינה בהודעות את דרכי יצירת הקשר עמה לצורך מתן הודעת סירוב. כן נטען, כי המשיבה נמנעה מלאפשר לנמענים, אליהן שוגרו אותן "הודעות מסר קצר", להסיר את עצמם מרשימות התפוצה של ההודעות באותו אופן שבו שוגר אליהם דבר הפרסומת, באופן המנוגד להוראות סעיף 30א(ד) לחוק התקשורת. עוד נטען, כי המשיבה המשיכה ושיגרה לחברי הקבוצה דברי פרסומת גם לאחר שקיבלה מהם הודעות סירוב כדין.

ביסוד התובענה עומד המקרה הפרטי של המבקש, אשר החל לטענתו לקבל מאת המשיבה "הודעות מסר קצר" הכוללות דברי פרסומת בתדירות ממוצעת של אחת לשבוע. המבקש ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה של ההודעות אך גילה כי המשיבה לא כללה בהודעות את פרטיה לצורך משלוח הודעות סירוב, כנדרש מהוראות סעיף 30א(ה)(ג)(2) לחוק התקשורת. משלא פסקו ההודעות, ובהתאם להוראת סעיף 30א(ד) לחוק התקשורת, המבקש שלח מסרון למספר הטלפון ממנו נתקבלו דברי הפרסומת למכשירו מאת המשיבה, לפיו הוא מבקש להפסיק לשלוח לו הודעות. אף על פי כן, כבר ליום המחרת נתקבלה במכשירו הודעה נוספת מטעם המשיבה ואף נתקבלו אצלו הודעות נוספות, באותה תדירות שנשלחו אליו קודם לכן. המבקש התקשר למספר הטלפון ממנו נתקבלו ההודעות ונתקל בהודעה קולית אשר על פי האמור בה השאיר את פרטיו לצורך הסרתו מרשימת התפוצה של ההודעות. דא עקא, על אף הודעת הסירוב הטלפונית המשיך המשיב לקבל הודעות פרסום מאת המשיבה, באותה תדירות ממוצעת של אחת לשבוע.

המבקש ביקש לבדוק האם מדובר במנהג שיטתי אצל המשיבה. לפיכך, ביקש לטענתו מאחיו שירשם כחבר מועדון אצל המשיבה. עוד באותו היום ועם קבלת ההודעה הראשונה במכשיר, שלח אחיו של המבקש הודעת סירוב למשיבה באמצעות מסרון חוזר למספר הטלפון ממנו נשלחה הודעת הפרסומת. למרות זאת, מספר ימים לאחר מכן נתקבלה אצלו הודעת פרסומת נוספת מאת המשיבה. מיד לאחר מכן התקשר המבקש, בשם אחיו, והקליט הודעה בה ביקש להסרת מספר הטלפון מרשימת התפוצה של ההודעות. משעשה כן, חדלה המשיבה ממשלוח מסרונים למכשיר הנייד של אח המבקש.

המבקש טען בבקשתו כי לאור מעשיה ומחדליה של המשיבה נגרמו לו נזקים בלתי ממוניים: בגין ראשי נזק של הפגיעה בפרטיות, הפגיעה באוטונומיה והרגשות השליליים שחווה כתוצאה מכך הוא מעריך את נזקו בסך 250 ₪; בגין ראשי הנזק של הפגיעה בנוחות ובזבוז הזמן הוא מעריך את נזקו בסך 250 ₪ נוספים; בסה"כ הנזק שנגרם לו אישית עומד על סך 500 ₪.

חברי הקבוצה לגביהם נתבקשה בקשת האישור הינה:

"כלל ציבור הנמענים אליהם נשלחו "הודעות מסר קצר" מאת המשיבה החל מיום 1.12.08 ועד למועד אישור הבקשה. "

חברי תת הקבוצה לגביהם נתבקשה בקשת האישור כללה את:

"כלל הנמענים אשר שלחו למשיבה, הודעת סירוב כדין, לפיה ביקשו להסיר עצמם מרשימת התפוצה של המסרונים, הכוללים דברי פרסומת, ואף על פי כן המשיכו לקבל הודעות מסר קצר מאת המשיבה." 

המשיבה, בתגובתה לבקשת האישור, התנגדה לאישור התובענה כייצוגית.

המשיבה טענה כי הליך הסרת נמנעים מרשימת התפוצה של המשיבה מתבצע כיום באמצעות משלוח מסרון חוזר ואפשרות זו מוצגת בתוכן מסרון אשר נשלח לנמען. לטענתה, הדבר תוקן וסודר עוד טרם הגשת הבקשה לאישור.