ברון נ' רכבת ישראל בע"מ

בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הנגשת תחנות הרכבת ברחבי הארץ לאנשים עם עיוורון או בעלי לקות ראייה. אין מחלוקת בין הצדדים שעל המשיבה ("הרכבת") לפעול להנגשת תחנות הרכבת לפי הדינים החלים עליה. הכל מסכימים כי "אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי" כאמור בסעיף 19ב בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ("חוק השוויון"), שכן "הזכות לנגישות – עקרון יסוד" (כותרת אותו סעיף). השאלה היא אם בפועל נעשתה הנגשה כדין. המחלוקת נובעת מטענות הצדדים בדבר הדינים החלים, וטענות נוספות שתפורטנה להלן.

לא למותר להתחיל דיון בבקשה מעין זו בציטוט סעיף המטרה בחוק השוויון (סעיף 2):

"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."

רקע

המבקש טען כי הרכבת אינה עומדת בדרישות הדין להנגשת תחנות הרכבת. לבקשתו צירף דו"חות בדיקה שערכו עבורו מורשי נגישות מוסמכים, המלמדים על הליקויים הנטענים. עילות התביעה שמנה בבקשה הן: הפרת חוק השוויון ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003 ("תקנות תחבורה ציבורית"), ועל כן גם חבות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ברשלנות או הפרת חובה חקוקה. המבקש טען כי נגרמו לקבוצה נזקים כלכליים מאי שימוש ברכבת בשל מגבלת הניידות, וכן נזקים שאינם נזק ממון שחווה בגין חוסר ביטחון, חוסר אונים, חוסר נוחות, פגיעה בכבוד חברי הקבוצה, עגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון.

לפי הסכמת הצדדים, עוד לפני הגשת תשובת הרכבת מונתה מומחית בית המשפט, גב' שגית חקלאי, אדריכלית ומורשית נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) ושירות. הגב' חקלאי הגישה חוות דעת מקיפה, שקבעה בתמצית כי הרכבת ביצעה 71% מדרישות הנגישות היחודיות לבעלי מוגבלויות ראיה.

תשובת הרכבת לוותה בחוות דעת אדריכל דניאל שקד, יועץ נגישות ומורשה נגישות מבנים ותשתית. לטענת הרכבת, נעשה מאמץ ממשי לעמוד בדרישות הדין, ואכן 91% מן הדרישות הייחודיות מולאו. הרכבת הוסיפה וטענה כי ערכה סקר שביעות רצון, שממנו עלה כי כ- 96% מלקויי הראיה המחזיקים בכרטיס קבוע לנסיעה חינם ברכבת מרוצים מן השירות או מרוצים מאוד ממנו. זאת לעומת שביעות הרצון הכללית באוכלוסיה העומדת על כ- 75%.

הרכבת הוסיפה כי הנגשת התחנות היתה מהירה יותר מכפי שנקבע בדין; וכי פעולותיה מפוקחות על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הרכבת הוסיפה וטענה כי היא נותנת שירות מיוחד לאנשים עם מוגבלויות, וכי היא פועלת בדרכים נוספות על אלו שבדין להנגשת התחנות: ניתן שירות ליווי צמוד ללקויי הראיה, נשמר עבורם מקום ישיבה ככל שהודיעו מראש על הנסיעה, וניתן להם כרטיס נסיעה חפשי ובחינם, כדי שלא ייאלצו לפנות בכל פעם לרכישת כרטיס בקופה. כמו-כן מתוכננות הקלות נוספות בעתיד.