|
תאריך פרסום : 23/02/2015
| גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
24532-10-14
19/01/2015
|
בפני השופטת:
מיכל נד"ב
|
- נגד - |
המבקשת:
עמי חן חסון יזמות בניה והשקעות בע"מ
|
המשיבות:
1. עיריית נס ציונה 2. הועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה
|
פסק דין חלקי |
-
לפניי הודעה על חדילה חלקית מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
רקע והשתלשלות העניינים
-
ביום 19.10.14 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד משיבה 1 להשבת כספים שנגבו ביתר בהתאם לפרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור", "המשיבה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה). משיבה 2 צורפה לבקשת האישור כמשיבה נוגעת בדבר בהתאם לתקנה 18 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 ולא התבקש סעד בהתייחס אליה.
-
תמצית בקשת האישור – בקשת האישור הוגשה בגין שתי עילות. העילה הראשונה - תשלום ביתר של אגרת בנייה למשיבה (להלן: "אגרת בניה"). לפי סעיף 1.00.2 בתוספת השלישית בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות בקשה להיתר") שטח הבניין לצורך חיוב באגרת בניה הוא השטח המחושב לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות חישוב שטחים"). לפי התיקון לתקנות חישוב שטחים (ר' תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) (תיקון), התשס"ח-2008 ותקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) (תיקון) (תיקון), התשע"א-2011 (להלן: "התיקון לתקנות חישוב שטחים")) - החל משנת 2008, גזוזטרה, מקורה או שאינה מקורה, ששטחה עד 14 מ"ר לא תבוא במניין השטחים המותרים לבניה ובלבד ששטחן הכולל של הגזוזטרות בבניין לא יעלה על מכפלה של 12 מ"ר במספר הדירות בבניין. החידוש בתיקון משנת 2008 הוא שרק השטח העודף על השטח הפטור יבוא במניין השטח העיקרי המותר לבנייה. עוד קובעות תקנות חישוב שטחים כי מרפסת גג אינה נחשבת כמרפסת לצורך חישוב שטחים. למרות קביעות אלו, המשיבה חייבה את המבקשת באגרת בניה בגין שטח של 243.6 מ"ר שהם שטחי גזוזטרות (ששטחן 59 מ"ר ל-6 דירות ושטח כל אחת מהן אינו עולה על 14 מ"ר) ומרפסות גג (להלן: "העילה הראשונה").
העילה השנייה – עם הגשת הבקשה להיתר הפקידה המבקשת פיקדון. החיוב באגרת בניה שנעשה במועד מאוחר קוזז מסכום הפיקדון בערכו הנומינלי מבלי שנוספו לפיקדון הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיקדון (11.7.11) ועד ליום תשלום אגרת הבניה (10.10.12) (להלן: "העילה השנייה").
הקבוצה הראשונה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם למשיבה 1 אגרת בניה בגין שטח בניה אשר אינו נכלל בשטח הבניה המחושב לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992... בתקופה בתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו" (סעיף 1.2.1 בבקשת האישור).
הקבוצה השנייה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם למשיבה 1 אגרת בניה ואשר המשיבה קיזזה מסכום אגרת הבניה לתשלום את הסכום ששולם לה כפיקדון בהתאם להוראת סעיף 1.00.14(א) לתוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר... בערכו הנומינלי וללא הפרשי הצמדה למדד בתקופת התובענה" (סעיף 1.2.2 בבקשת האישור).
-
ביום 15.1.15 הגישו הצדדים הודעת חדילה מוסכמת בהתייחס לעילה הראשונה (להלן: "הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר שולם גלזר, מנהל מחלקת רישוי ופיקוח על הבנייה אצל המשיבות (להלן: "גלזר"), אשר הצהיר כי המשיבות חדלו מלגבות אגרת בניה מכוח תקנות בקשה להיתר "בגין שטחי בניה שאינם כלולים ב'שטח שהותר לבניה', המחושב בהתאם ל... [תקנות חישוב שטחים] ובהתאם ל.. [התיקון לתקנות חישוב שטחים]" וכי "אין במערכת 'חובות קיימים' שעליהם יש להחיל את הודעת החדילה". עוד הצהיר גלזר כי "המשיבות שומרות על זכותם לפעול בהתאם לתיקון לתקנות חישוב שטחים הקובע לעניין 'גזוזטרה' – כהגדרתה בתיקון לתקנות חישוב שטחים – שככל שנקבעה בתכנית הוראה מיוחדת בעניין חישוב שטחה של גזוזטרה, יחולו הוראות אותה תכנית".
דיון
-
סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:
"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).
(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|