תמצית בקשת האישור – המשיבה פועלת בהתאם לרישיון שניתן לה ביום 30.4.02 על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982. עיסוקה של המשיבה הוא בין היתר אספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית למנוייה, בפריסה ארצית. בחודש אפריל 2008, הצטרף המבקש לשירותי טלוויזיה רב ערוצית שמספקת המשיבה למנוייה, במסגרת מבצע לקבלת תכני טלוויזיה ואינטרנט בחבילה אחת שמחירה 245 ש"ח לחודש, בכפוף להתחייבות לתקופה של 36 חודשים. בהתאם לסעיף 20 בנספח למבצע ובהתאם להוראות המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין, הפסקת שידורי ערוץ אשר הוזמן על ידי מנוי, מזכה אותו להתנתק משירותי המשיבה, ללא קנס וללא התחייבות.
בעקבות פרסומים לקראת סוף חודש דצמבר 2009, בדבר כוונת המשיבה להוריד מלוח השידורים את ערוץ הולמרק, פנה המבקש אל המשיבה ביום 27.12.09 בבקשה לניתוק המנוי. למרות פנייתו לא נותק. ביום 29.12.09 נמסר למבקש מנציגי המשיבה כי החל מאותו מועד הוא מנותק משירותי המשיבה, כי לא יחויב בתשלום כלשהו ממועד זה וכי יתאמו עימו את איסוף הציוד. רק לאחר פניות רבות אספה המשיבה את הציוד מהמבקש ביום 25.2.10.
למרות שהמבקש הודיע על הביטול עוד ביום 29.12.09, המשיבה חייבה אותו באותו יום בסכום של 269.90 ₪ בגין חודש ינואר 2010, וביום 28.1.10 חויב בתשלום בגין חודש פברואר 2010. גם לאחר איסוף הציוד מהמבקש המשיכה המשיבה לחייבו בגין חודש מרץ 2010.
המשיבה אינה רשאית לגבות מלקוחותיה דמי מנוי לאחר שהודיעו על ביטול המנוי וזאת בהתאם לרישיון, לחוק הגנת הצרכן ולהסכמים עם הלקוחות.
העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן: הפרת תנאי הרישיון של המשיבה (שבפרק 42 ברישיון); הפרת הרישיון מהווה הפרת החוזה בין המשיבה ללקוחותיה; הפרת סעיף 13ד בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") (שהתווסף לחוק במסגרת תיקון 23 לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף ביום 10.10.08 (להלן: "תיקון 23"); הפרת חובת תום הלב שבסעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; השבה מכוח סעיף 1 בעשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; עוולת הרשלנות על פי סעיף 35 בפקודת הנזיקין [נוסח מקורי] (להלן: "פקודת הנזיקין"); עוולת הגזל לפי סעיף 52 בפקודת הנזיקין והשגת גבול במיטלטלין.
הקבוצה המוגדרת בבקשת האישור היא "כל לקוחות המשיבה, בהווה ובשבע השנים אשר קדמו להגשת הבקשה, אשר ביקשו להתנתק משירותיה, אך המשיבה לא ניתקה אותם משירותיה ו/או המשיכה בחיובם, גם בחלוף המועדים הקבועים להפסקת שירותיה והגבייה, בחוק, ברשיון המשיבה ובהסכמים בין המשיבה לבין לקוחותיה".
הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: סעד כספי של השבת הכספים שנגבו ביתר מחברי הקבוצה בצירוף ריבית חריגה על פי ההסכם והצמדה, ופיצוי כספי בגין נזק שאינו ממוני בשל עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה.
סכום התביעה המשוער - הנזק שנגרם למבקש בשל גבייה שלא כדין הוא בסך 826.61 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לא ניתן להעריך את הסכומים שגבתה המשיבה שלא כדין מכלל חברי הקבוצה (שהוערכה בכ-105,000 חברים). עם זאת הוכח כי התנהלות המשיבה אינה מיוחדת לעניינו של המבקש וכי יש להניח שכך התנהלה גם עם יתר לקוחותיה. משכך - ניתן לשער שעסקינן בכמה מיליוני ש"ח. בנוסף, סכום הנזק שאינו ממוני שהועמד על 1,000 ש"ח לכל חבר קבוצה הינו בסך הכל 105,000,000 ש"ח לכלל חברי הקבוצה.