1.לפניי חמש בקשות מוסכמות להסתלקות המבקשים מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המשיבות.
2.המבקשים הגישו תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבות, שעניינה בטענה שהמשיבות מפרות את הוראות הדין – הוראת ס' 3.9 לתקן ישראלי 1145 שעניינו "סימון מזון ארוז מראש" והוראת ס' 5 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג-1993. על פי הוראות אלה, מוטלת חובה על יצרן, יבואן, או משווק "מזון ארוז מראש", כהגדרתו בדין, לסמן על גבי אריזת המוצר את רשימת רכיבי המוצר ואת הערכים התזונתיים באותיות וספרות שגודלן המינימאלי הוא (בזיקה למשקל/נפח המוצר). נטען בבקשה שאופן סימון מוצרי המשיבות, באותיות קטנות מן הנדרש בדין, אינו מאפשר לצרכן לקרוא את רשימת הרכיבים ואת טבלת הערכים התזונתיים, ומונע מרצונן של המשיבות להעלים מן הצרכן את הרכיבים והערכים התזונתיים "הבעייתיים". עוד נטען כי הפרה זו מקימה למבקשים עילת תביעה של הפרת חובה חקוקה והטעיה צרכנית, ומזכה אותם בסעד של צו המורה על תיקון האריזות וכן בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
3.ביום 15.12.15 הגיש ב"כ המבקשים לבית המשפט בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת בתובענה דומה שהוגשה נגד משיבה אחרת. בבקשה הוסכם כי המשיבה תפעל לתיקון אריזת המוצרים באופן שיתאם את הוראות הדין, והומלץ על אישור גמול למבקש ושכ"ט עו"ד למייצגו. בקשת ההסתלקות, על ההמלצה לגמול ושכר טרחה, אכן אושרה (ת"צ 29792-11-15 מוסקוביץ נ' אחים גטניו בע"מ, פסק דין מיום 28.12.15).
4.לאחר אישור בקשת ההסתלקות האמורה הוגשו חמש בקשות הסתלקות נוספות, הן הבקשות שלפניי. או אז התברר כי תלויות ועומדות בפני בית המשפט כ-60 בקשות לאישור שעניינן זהה, שהוגשו, בין היתר, ע"י המבקשים, כולן באמצעות עו"ד י' גבע (בינתיים נמחקו מספר בקשות לאישור, לבקשת ב"כ המבקשים, בהעדר המצאה).
5.בקשות ההסתלקות נקבעו לדיון. עד הגיע הדיון הוגשו עוד כעשר בקשות הסתלקות, כולן בתובענות שעניינן דומה, ואלה תלויות ועומדות לפני בית המשפט.
6.בדיון שנתקיים ביום 14.3.16 בבקשות ההסתלקות שלפניי, נשמעו טענות הצדדים במספר סוגיות שהועלו ע"י בית המשפט, לרבות השלכתן של סוגיות אלה על אישור הגמול ושכ"ט עו"ד המומלצים ע"י הצדדים: האחת, אי יידוע בית המשפט, בכל תובענה ותובענה, אודות תובענות נוספות שהוגשו באותו ענין ע"י המבקשים ובא כוחם; השניה, אופן ניסוחן ה"סדרתי" של בקשות האישור ובקשות ההסתלקות, מבלי שננקבו בהן שמות המוצרים מושא הבקשות; והשלישית, סוגיית ההימנעות מפנייה מוקדמת.
דיון והכרעה
7.לאחר שבחנתי את התובענות ואת בקשות ההסתלקות, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לאשר את הסתלקות המבקשים מבקשות האישור, זאת תוך הפחתה מסוימת של הגמול למבקשים ושכ"ט בא כוחם.
8.בבקשות ההסתלקות התחייבו המשיבות לתקן את אריזת המוצרים באופן שגודל האותיות ברשימת הרכיבים וברשימת הרכיבים התזונתיים יתאם את הוראות הדין (בענין עדין ניתנה ההתחייבות רק בהתייחס למוצר אחד, בעוד שבאשר למוצר נוסף נטען שסימונו עומד בהוראות הדין). עוד המליצו הצדדים כי המשיבות ישלמו למבקשים גמול בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד לבא כוחם בסכום הנע בין 13,000 ל-20,000 ₪ בצירוף מע"מ.
9.המבקשים בחרו שלא למצות את הדיון בתובענות שהגישו, וכמקובל, לא ראיתי מקום לכפות עליהם לעשות כן. לפיכך אני מאשרת את הסתלקותם מן הבקשות לאישור, זאת מבלי לנקוט עמדה לגוף טענות הצדדים. אף לא מצאתי בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות לפעול לאיתור מבקש חלופי.
10.הסוגיה העומדת לדיון היא סוגיית הגמול ושכר טרחת עו"ד. סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 מורה, כי הסתלקות מהליך ייצוגי, וקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא תיעשה אלא באישור בית המשפט. לעניין פסיקת גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור, קובע סעיף 22(ג)(1) לחוק, כי מקום שבו "לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה", רשאי בית המשפט לפסוק גמול למבקש "במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (ור' ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, 29.9.13). המחוקק הוסיף והורה, כי בקביעת הגמול על בית המשפט להתחשב בשיקולים המנויים בסעיף 22(ב) לחוק, ובין היתר בטרחה שטרח המבקש, בסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי יש הצדקה לתגמל את המבקש המסתלק כאשר הגשת התובענה הביאה לשינוי התנהגותו של הנתבע ולפיצוי הנפגעים (ראו: אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים, מא 5, 87-88 (2011)).
11.בענייננו, ניתן עקרונית לאשר גמול למבקשים ושכ"ט עו"ד למייצגם. הסדר ההסתלקות כולל התחייבות של המשיבות לתקן את סימון רכיבי המוצר והערכים התזונתיים באופן שגודל האותיות יתאם להוראות הדין. חלק מן המשיבות הצהירו כי בעקבות בקשת האישור כבר תיקנו את הסימון. תיקון הסימון באופן המאפשר קריאתו ע"י הצרכן הוא תיקון שיש עמו תועלת לחברי הקבוצה, זאת במיוחד לנוכח המודעות הגוברת לתזונה נכונה. לפיכך, מדובר בבקשות הסתלקות שיש בהן כדי לקדם את אינטרס הקבוצה ואינטרס הציבור, ואף כדי לתרום לאכיפת הוראות הדין.
12.ואולם, הבקשות בענייננו מעלות מספר קשיים. הקושי העיקרי הוא אי יידוע בית המשפט, בכל אחת מן התובענות, כי הוגשו עוד עשרות תובענות דומות ע"י ב"כ המבקשים. כבר נפסק כי על מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ליידע את בית המשפט על הגשת תובענות דומות נוספות על מנת שניתן יהיה לטפל בהן כראוי על פי הדין, וכי מדובר "בבחינת פשיטא בגדרי הגינות ותום לב". בשל אי יידוע בית המשפט כאמור, ראה בית המשפט העליון להורות על הפחתת שיעור שכ"ט עו"ד שהומלץ ע"י הצדדים (ע"א 3352/13 גמליאל נ' טבע סנטר, 16.7.14, ולסילוק תובענה על הסף בשל העדר היידוע ר' ת"צ 36086-07-11 (מחוזי מרכז) חרסט נ' ידיעות אינטרנט, 19.9.12). ב"כ המבקשים, שלדבריו היה מודע להלכה זו, לא פעל כמתחייב ובחר בציון סתמי ולקוני, בס' 98 לבקשה לאישור, כי "לבד מבקשת האישור דנן... מוגשות בקשות אישור נוספות, כנגד משיבות מפרות אחרות". משפט זה, לרבות מיקומו, מסתיר יותר משהוא מגלה.
13.קושי נוסף נעוץ באופן ניסוח בקשות האישור ובקשות ההסתלקות. ב"כ המבקשים בחר לנסח את התובענות באופן סדרתי באורח שיתאם ברובו את עניינן של כל המשיבות. בשל כך בחר שלא לנקוב בתובענות בשמות המוצרים בהם עוסקת התובענה ואך לצרף את תצלומיהם. אופן הגשה זה, מאלץ את הצד שכנגד (ואת בית המשפט) לפענח מתוך הצילומים, שאינם תמיד ברורים, מהם המוצרים מושא התובענה, ולהתגונן על יסוד טיב פענוחו (ור' טענת עו"ד ניר, ב"כ המשיבה בת"צ 56406-10-15 מוסקוביץ נ' זנלכל בע"מ, בה הוגשה תשובה לבקשת האישור, לפיה היה עליו לנחש את זהות המוצרים מושא בקשת האישור, בע' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 14.3.16).