ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
52304-05-14
17/09/2017
|
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט
|
- נגד - |
התובע:
ניזאר טנוס
|
הנתבעת:
חברת דואר ישראל בע"מ
|
החלטה |
בפסק דין מיום 15.8.17 ניתנו הוראות מפורטות בדבר תחשיב סך הפיצוי מכוח פסק הדין, בהסתמך על נתוני מכירות שפורטו בנספחי תצהיר הגב' בשמת שדה מטעם חברת הדואר. הצדדים התבקשו לבצע את החישוב ולהגיש פסיקתא לחתימה.
חברת הדואר הגישה נוסח פסיקתא מוצע, הנוקב בסך פיצוי עפ"י התחשיב שנקבע בפסק הדין.
בתגובה לכך, לא העלתה התובעת השגות כנגד התחשיב, אולם טוענת היא כי אין מקום להסתמך על נתוני נספחי תצהיר הגב' שדה, אלא יש למנות בודק חיצוני לשם איתור נתוני המכירות. בהקשר זה, מפנה המבקשת להחלטה קודמת שניתנה בעניינה של חברת הדואר, במסגרת ת"צ .1227-09-12, שם, בתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי בחשבונות לא פעילים שבבנק הדואר, מופקד סך כולל של 113,000 ₪. בהתבסס על נתון זה, גובש הסדר פשרה בין הצדדים שהובא לאישור בית המשפט. במסגרת הדיון בהסדר, הורה בית המשפט לבנק הדואר לפרט בתצהיר את סכום היתרות בחשבונות הלא פעילים, ומן הדו"ח שהגיש בנק הדואר התברר שמדובר בסך 107,853,616 ₪. בהתבסס על כך נטען כי אין ליתן אמון בנתוני רשות הדואר ויש לבוחנם באמצעות בודק חיצוני.
דין הבקשה למינוי בודק חיצוני לצורך קביעת נתוני המכירות, להידחות.
ראשית, כאמור, ביום 15.8.17, ניתן ונחתם פסק הדין הקובע כי נתוני המכירות ייקבעו עפ"י האמור בנספחי הגב' שדה, ולא באמצעות "בודק חיצוני" או בדרך אחרת. בית משפט זה איננו מוסמך לשנות בשלב זה ממה שנקבע בפסק הדין.
שנית, חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, מאפשר מינוי "בודק חיצוני" לצורך בחינת סבירותו של הסדר פשרה, כאמור בסעיף 19 לחוק, ולא לצורך קביעת גובה הסעד הכספי בתובענה המוכרעת בידי בית המשפט לגופה. כשמכריע בית המשפט בתובענה שלא מכוח הסדר פשרה, הרי ששיעור הפיצוי נקבע ככלל על סמך הראיות שבפני בית המשפט, בוודאי לא באמצעות "בודק חיצוני", המטפל, כאמור, בהסדרי פשרה בלבד.
אכן, תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסמיכות את בית המשפט להורות במקרה המתאים על עריכת חקירה או חשבון (תקנה 123); על בדיקת נכס מטעם בעל דין (תקנה 124); ועל מינוי מומחה מטעמו (תקנה 130). אלא שבמהלך שמיעת התיק, לא פנתה התובעת בבקשה כי אורה כך. ומכל מקום, לא נראה שהועמדה תשתית לכך שנסיבות ההליך דנן מצדיקות מהלך כזה. אין די במה שאירע בת"צ 51227-09-12 כדי ללמד על אי אמינות של נתונים שתמסור בידי חברת הדואר בכל הליך בעתיד. בהקשר זה, יצוין כי באותו עניין התברר שיעור סך היתרות הגבוהה בהרבה ממה שנטען בתשובה לבקשה, מתוך תצהיר ממוקד שנתנה חברת הדואר עצמה בעניין, כך שהטענה שמדובר באי אמינות שיטתית איננה מקובלת עליי, ולא הוצגה לא תשתית במקרה שלפניי.
נוכח כך, בהיעדר הסתייגות מהסכום שננקב בידי חברת הדואר כסכום הפיצוי, תיחתם פסיקתא על בסיס הצעת חברת הדואר.
כמו כן, מאושר נוסח ההודעה שהוצע בידי חברת הדואר.