ת"ק 10118-10-13 קורן ואח' נ' טופולסקי ושות' בע"מ ואח'

לפניי שתי תביעות שהגישו התובעים אשר אוחדו. בתיק ת"ק 10118-10-13 הגישו התובעים תביעה נגד חברת טופולסקי ושות' בע"מ (להלן: טופולסקי), ובת"ק 10189-10-13 הוגשה התביעה נגד רביד עיבודים באבן בע"מ (להלן: רביד). שתי התביעות עוסקות בטענות שיש לתובעים לגבי מרצפות שרכשו מטופולסקי ועבודות שבוצעו על ידי רביד לגבי אותן מרצפות.

1.התובעים רכשו מספר מוצרים מטופולסקי – חברה שמשווקת מוצרי בניה ובכלל זה מרצפות – כדי להתקינם בביתם החדש. בין היתר נרכשו מרצפות אבן לשם ריצוף חלק מביתם. לטענת התובעים באולם התצוגה הוצגה להם דוגמה של האבן שיסופק ונאמר להם כי המדובר באבן טבעית שמקורה בתורכיה ועל כן יכול להיות שוני בגוון הריצוף שיסופק. התובעים טענו כי הם התכוונו לרכוש אבן טבעית ללא עיבוד. לטענת התובעים התברר להם כי האבן עוברת עיבוד בארץ על ידי סיתות פני האבן כדי לשוות לה מראה עתיק, ועל כן במשך תקופה קצרה "החורים" שבאבן התמלאו לכלוך והפכו שחורים. עוד טוענים התובעים כי כאשר הגיע משלוח האבן הם הבחינו שהאריחים נראים מחוררים ועל כן לא הסכימו לקבלם, אלא שנציגי טופולסקי שיכנעו אותם שלאחר ריצוף האבנים ניתן יהיה לטפל במרצפות על ידי מומחה ולהגיע למצב שישביע את רצונם. התובעים מוסיפים וטוענים כי לאחר הריצוף הם הביאו מומחה אשר הציע לבצע ליטוש כדי להביא את המרצפות לצורה הרצויה אולם התברר להם כי עלות הטיפול יקרה ועל כן פנו לנציגי טופולסקי בהצעה כי תשא במחצית עלות הליטוש, אולם נציג טופולסקי לא הסכימה לכך. לדברי התובעים נציג טופולסקי הבטיח שיביא מומחה מטעמו לטיפול באבן, ולביתם הגיע נציג מחברת רביד, שנטען על ידי נציג טופולסקי שהיא אחת החברות המובילות בארץ בתחום הטיפול באבני ריצוף. נציג רביד הבטיח לטפל באבן כך שבסוף התהליך תהיה האבן בצורה ראויה. רק לאחר מכן הסכימו התובעים לרצף את המרצפות. סוכם כי עלות הטיפול תחולק בין התובעים אשר ישלמו 60% מהעלות וטופולסקי תישא ב 40%. נטען על ידי התובעים כי סוכם עם בחרת רביד ביצוע מספר עבודות לרבות עיבוד הריצוף באופן שישביע את רצונם וכן עבודות נוספות שאינן קשורות באבן, לרבות עבודות קירצוף, ליטוש ורובה. התובעים מונים בכתב התביעה שהוגש נגד רביד שורה של מחדלים בטיפול רביד בריצוף ובאיזורים אחרים שסוכם כי יטופלו על ידה. סופו של דבר, לאחר ריצוף המרצפות נציג חברת רביד ביצע טיפול אשר לא הביא לשיפור במרצפות כמובטח כמו כן נטען כי בעבודות הנוספות שבוצעו היו ליקויים. לגרסת התובעים, בשלב זה טענה טופולסקי כי המדובר באבן טבעית וכך צריכות המרצפות להיראות. נטען עוד כי לאור פניותיהם, הגיע נציג חברת רביד וביצע טיפול נוסף שלא נשא פרי. נציג נוסף של חברת טופולסקי נכנס לעובי הקורה וסוכם כי ספק האבן יגיע ויטפל באבן, לאחר מספר עיכובים הגיע ספק האבן אשר טיפל במספר מרצפות אך מראה המרצפות בהן טיפל לא רק שלא השתפר אלא אף ניזוקו יותר, ולאחר מכן הופסק טיפול זה. לטענת התובעים ספק האבן אמר להם כי טופולסקי לא העבירה לו דוגמה של אבן כדי שיעבד את האבנים שהוזמנו על פיה. התובעים מציינים כי התהליך האמור ארך כשנה וחצי ובשלב מסוים טופולסקי הפנתה להם עורף והבעיה לא נפתרה. לגבי אריחי הקרמיקה במטבח – נטען כי לאחר התקנתם נתגלו בחלק מהאריחים התגלו פעמים; בין היתר קיימים שברים בקונטור האריחים. נציג מטעם טופולסקי שבדק את האריחים ציין כי הפגם לא נובע מהקרמיקה אלא מ"הרובה" שבוצעה. נטען כי חברת רביד ביצעה "רובה", אך הטיפול שנעשה לא היה יותר מאשר טיפול קוסמטי.

לאור כך, סבורים התובעים כי יש לפרק את האבן הקיימת ולהחליפה באבן חדשה על פי הדוגמה שבחרו וכן לפרק את הקרמיקה במטבח ולספק להם קרמיקה חדשה במקומה. בגין כך התובעים סבורים כי יש לפסוק להם סך של 32,700 ₪ - ערך הריצוף והקרמיקה ועלות החלפתם.

התביעה נגד חברת רביד מסתכמת בסך של 32,000 ₪ ומורכבת מעלות הטיפול באבן וכן מעוגמת נפש ונזקים שנגרמו במהלך הטיפול שנעשה על ידי רביד בסך של 6,000 ₪.

לכתבי התביעה צירפו התובעים תמונות ומסמכים שונים.

2.בכתב ההגנה טענה טופולסקי כי האבן שנבחרה על ידי התובעים הייתה אבן במראה מיושן ("ענתיק"), והבחירה הייתה לאחר שהתובעים ראו את הדוגמה באולם התצוגה, נטען כי התובעים עמדו בעצמם על שונות האריחים ונציגי החברה הראו לו את "החורים השחורים" שבהם. נטען גם כי בעת הרכישה חתמו התובעים על מסמך בו מודגש דבר "ייחודיות ושונות האבן", ועל כן התובעים ידעו כי המדובר באבן טבעית ויכול להיות שוני בין המוצג באולם התצוגה לבין האבן המסופקת. נטען עוד כי הלכלוך הנטען קשור לעניין תחזוקת הבית ולא לטיב ולאיכות האבן. לשיטת טופולסקי מה שעומד מאחורי התביעה, רצון התובעים בסוג אחר של גימור לאחר שהתחרטו על בחירתם הראשונית. טופולסקי טוענת כי אמנם ביצעה עיבוד כדי להשביע את רצון התובעים, מתוך "תודעת שירות", מרגע שהתברר כי רצון התובעים בעיבוד שיביא את האבן לגימור חלק על חשבונה, הבהירה כי היא לא תישא בעלות זו. אשר לחיפוי הקרמיקה – נטען כי מקור הפגמים בשלב ההתקנה ואין המדובר בפגם בייצור ועל כן אין הפגמים באחריותה.

3.בכתב ההגנה שהוגש על ידי רביד נטען כי לא ברור מדוע התביעה מכוונת אליה, שכן היא לא סיפקה את הריצוף, וכי מכל מקום המדובר באבן טבעית והסימנים עליהם מלינים התובעים הם סימנים של אבן טבעית. לגרסת הנתבעת היא הייתה אמורה לבצע עבודות של הברשה, רובה ומריחת "סילר", ומעולם לא הבטיחה כי היא תעלים את אותם "חריצים עליהם מלינים התובעים. רביד מוסיפה וטוענת כי הסבירה לתובעים, נוכח טרוניתם, כי ישנה אפשרות לשנות את עיבוד האבן על ידי הברשה בפחם, אולם הוסבר כי עיבוד זה יקר ונמסרה להם אף הצעת מחיר.

4.ביום 4.5.2014 התקיים דיון בתביעה נגד רביד בפני השופט י' טורס, עוד בטרם איחוד התביעות. באותו דיון טענו התובע ונציג חברת רביד. בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.5.2014, קיבלו הצדדים את את הצעת בית המשפט לפיה הדיון ידחה כאשר בתוך תקופת הדחיה טופולסקי תעשה נסיון לשפר את אריחי הריצוף; בשלב הראשון יבוצע ליטוש בחלק של הריצוף (על חשבון טופולסקי) כדי לבחן אם הוא מביא לשיפור המצב, כאשר הצדדים ישובו ויעלו את טענותיהם בדיון שיתקיים. הודגש כי הסכמת הצדדים היא מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות הצד האחר.

5.בישיבת יום 6.11.2014 הודיעו התובעים כי אכן הגיע בעל מקצוע שנשלח על ידי טופולסקי אשר עשה ליטוש ניסיוני בריצוף מחוץ לבית, והליטוש שנעשה השביע את רצונם. אותו בעל מקצוע הגיש הצעת מחיר לפיה עלות הליטוש מסתכמת בסך של 19,842 ₪. בתום הדיון, ובשל אי התייצבות מטעם חברת רביד, הוריתי על דחיית הדיון ליום 20.1.2015. נוכח ההשתלשלות שהייתה עד כה, הוריתי לתובעים להגיש תוך 21 ימים מסמך שבו ירכזו את תביעותיהם מהנתבעות.