ת"ק 12375-06-15 חן נ' בית מלון לאונרדו טבריה

בפני בקשתה של הנתבעת לסילוק התובענה על הסף בשל העדר סמכות מקומית. בבקשה פורט כי מקום האירוע היה בעיר טבריה, ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף, או לחילופין להעבירה לבית משפט לתביעות קטנות בעיר טבריה. הנתבעת נמנעה מלפרט בבקשתה כל פרטים באשר לאופן הזמנת הנופש, ולנמק מדוע השיקול המכריע בענייננו צריך להיות מקום התאונה דווקא, במיוחד נוכח הפסיקה העניפה בעניין זה.

התובעת, שהינו תושבת ירושלים, התנגדה לבקשה וטענה כי בית המלון נמנה על רשת בתי מלון המונה בין היתר גם שני בתי מלון בירושלים. התובעת לא השכילה לפרט כיצד והיכן הוזמן הנופש במלון, ואולם מהצרופות לכתב התביעה עולה כי התובעת שהתה בבית המלון במסגרת קבוצה מטעם משרד האוצר, ועל כן סביר להניח כי החופשה הוזמנה באמצעות משרד האוצר, בעיר ירושלים.

סמכותו המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), התשל"ז –1976, הקובעת:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית"

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי בית המלון נמנה על רשת ארצית, שלה מספר בתי מלון בירושלים. הצדדים לא השכילו לפרט בפני היכן בוצעה ההתקשרות וכיצד, ואולם בהינתן העובדה שהתובעת נמנתה על קבוצה מטעם משרד האוצר בירושלים, נראה כי ההתקשרות הייתה במסגרת זו, סביר להניח כי ההתקשרות הייתה באמצעות טלפון או פקסימיליה בעוד התובעת שוהה בירושלים, וכי התובעת לא הגיעה לעיר טבריה באופן אישי על מנת להזמין את הנופש בבית המלון.

בהלכה הפסוקה נקבע לא אחת כי במדינה קטנה כמדינתנו ולאור ההתפתחות בתחום התחבורה והתקשורת אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה האם הוגשה תובענה פלונית בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר. במיוחד נכון הדבר לעניין חברות המשווקות שירותיהן באמצעות הטלפון בכול רחבי הארץ, ולגבי התקשרות בעסקאות באמצעות הטלפון או האינטרנט, שלגביהן בוודאי שיש מקום לקבוע כי סמכות השיפוט תהיה בכול רחבי הארץ. נותן השירות מרחיב את מעגל לקוחותיו באמצעות ההתקשרות הטלפונית, ומנגד הופך השירות לנגיש, ומגיע עד לביתו של הצרכן. אין לצפות שלקוח אשר הזמין את השירות מירושלים, יאלץ להגיע לעיר אחרת רק לשם מימוש זכותו לתבוע את הנתבעת בבית המשפט. בענייננו כאמור לנתבעת סניפים גם בירושלים (כתובתה על פי כתב ההגנה בנתניה), ועל כן קיימת סמכות מקומית גם בשל כך.

אשר על כן מצאתי כי לבית משפט זה מסורה הסמכות לדון בתובענה. הבקשה אפוא נדחית, והדיון יתקיים במועד שנקבע. הוצאות הבקשה ישקלו במועד מתן פסק הדין.