דדי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

התובע, עובד מדינה, ביטח את רכבו הפרטי מסוג סקודה אוקטביה שנת יצור 2013 אצל הנתבעת מיום 31/12/16 עד 31/12/17 (נספח 1 לכתב התביעה). ביום 19/2/17 רכש רכב חדש מסוג סקודה אוקטביה שנת יצור 2017 (נספח 2), ומכר לסוחר, רכב מוניטין בע"מ, את רכבו הקודם משנת יצור 2013 (נספח 3). מאחר ורכבו החדש טרם סופק הגיע עם הסוחר להסכם לפיו יעשה שימוש ברכב הקודם, שישאר בחזקתו, תמורת 3,000 ₪ לשבועיים. לבסוף קיבל התובע לידיו את הרכב החדש ביום 7/3/17, ושילם 1,000 ₪ נוספים עבור השימוש ברכב הקודם.

התובע טוען כי ביקש מהנתבעת לבטח את רכבו מאז יום 26/2/17, עת הגיע רכבו החדש לסוכנות, אך נציגי מחלקת עובדי מדינה בנתבעת מסרו לו כי עדיין לא ניתן קוד, ולכן אין הנתבעת יכולה לבטח את הרכב במסגרת ההסדר לעובדי מדינה. מאחר ולא הוצע לו כיסוי זמני והזמן חלף, ביטל ביום 7/3/17 את הביטוח אצל הנתבעת וביטח את הרכב החדש בהפניקס חברה ביטוח בע"מ (הוגש בדיון טופס מיגון מיום 7/3/17). סכום התביעה מורכב מימי השימוש ברכב הקודם, לפי 3,000 ₪ לשבועיים, בימים שמאז קבלת הרכב החדש בסוכנות ועד לקיחתו על ידי התובע וביטוחו בחברה אחרת, והוצאות אחרות בסך 800 ₪.

הנתבעת טוענת כי אכן לפניות התובע השיבה לו כי לא נתקבלו הנתונים, המאפשרים לה לבטח את רכבו החדש בביטוח לעובדי המדינה. הנתבעת טוענת כי אמנם רכבו הקודם מסוג סקודה אוקטביה אושר לביטוח על ידי הנתבעת בשנת 2017, אך הקוד לדגם החדש שרכש וזהות החברה שזכתה במכרז לבטחו הגיע רק ביום 6/3/17. התברר כי הזוכה אינה הנתבעת אלא איילון חברה לביטוח בע"מ (נספח ב' לכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי אין לתובע עילת תביעה נגדה, והיא פעלה כדין.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בראיותיהם, אני קובעת כי אין לתובע עילת תביעה נגד הנתבעת.

התובע ביקש להנות מתעריפי הביטוח, המוקנים לעובדי מדינה, אך הנתבעת הודיעה לו כי לא תוכל לבטח את רכבו בהסדר זה עד לקבלת האישור כי היא החברה הזוכה במכרז לרכב החדש, שקנה.

מכאן התובע היה מודע לעובדות, והחליט להמשיך ולהשתמש ברכבו הקודם תמורת דמי שימוש, חלף קבלת הרכב החדש לחזקתו, החזרת הרכב הקודם לסוחר, ביטול הביטוח אצל הנתבעת וביטוחו בחברה אחרת, ולו באופן זמני. התובע אף לא ביקש מהנתבעת לבטח את רכבו מחוץ להסדר עובדי מדינה, ולא עשה דבר להקטנת נזקו.

הנתבעת לא הפרה כל התחייבות שלה או כל חובה חוקית. הביטוח לרכב הקודם נשאר בתוקף, מאחר והתובע עשה בו שימוש, והנתבעת לא רשאית היתה לבטח את הרכב החדש, בהיותה כפופה לתנאי המכרז של החשב הכללי באוצר.

אני מניחה כי הנתבעת השיבה לתובע את יתרת דמי הביטוח, בגין ביטולו טרם תום התקופה, אך לא נטען דבר בעניין זה בתיק.

בנסיבות העניין, אני דוחה את התביעה, ולבקשת הנתבעת, איני עושה צו להוצאות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.