ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
1500-03-14
31/08/2014
|
בפני השופט:
מנחם קליין
|
| - נגד - |
התובעים:
1. עדי פורת
2. תומר פורת
|
הנתבעת:
בית אגמי - חברה לשיווק רהיטים (1997) בע"מ
|
| פסק דין |
רקע וטענות הצדדים
בפניי מונחת תביעה כספית בסך 4,000 ₪ אשר הוגשה בהליך תביעות קטנות.
התובעים, גב' עדי פורת ומר תומר פורת (להלן: "התובעים") הגישו את תביעתם כנגד חברת בית אגמי שווק רהיטים בע"מ (להלן: "הנתבעת") מאחר ומערכת ישיבה אשר הוזמנה אצל הנתבעת לא סופקה במועד אשר הוסכם בין הצדדים.
ביום 17.04.13 רכשו התובעים מאת הנתבעת מערכת ישיבה בת שני חלקים, ספה תלת מושבית, וספה דו מושבית, בעלות כוללת בסך 17,000 ₪. בחוזה בין הצדדים הוסכם כי המערכת תסופק תוך 90 ימים, מיום ההזמנה, להזמנה צורפה מקדמה בסך 1,000 ₪.
ביום 09.07.13 יצרה הנתבעת קשר עם התובעים בהודעה כי הספה הגיע מארץ הייצור ונותר להסדיר את עניין התשלום. התובעים התייצבו ביום 16.03.13 במחסן הנתבעת, כאשר התברר כי סופקה רק ספה אחת מבין השניים, התובעים הוסיפו לשלם 8,500 ₪ עבור הספה שהגיע ו500 ₪ נוספים עבור המשלוח.
ביום 07.08.13 הנתבעת יצרה קשר עם התובעים בהודעה כי בשל "תקלה" הספה המוזמנת שוב לא הועלתה על "קונטיינר" הייבוא.
לאחר שיחות חוזרות ונשנות מצד התובעים, בין היתר להנהלת הנתבעת, הוצע לתובעים פיצוי תוך מתן הנחה על פינת אוכל אצל הנתבעת.
ביום 21.08.13 התייצבו התובעים בחנות הנתבעת על מנת לרכוש את פינת האוכל שהוצעה להם, אולם בסופו של יום הצדדים לא הגיעו להסכמות וויתרו על רכישת פינת האוכל.
ביום 16.10.13 הנתבעת יצרה קשר עם התובעים על מנת לקבוע מועד לאספקת הספה המוזמנת, התובעים מצדם דרשו שמנהל הנתבעת ייצור עמם קשר ישיר על מנת להסדיר עמם אף את נושא הפיצוי.
הצדדים נפגשו ביום 03.11.13 בבית התובעים, כאשר במעמד זה הציע מנהל הנתבעת פיצוי בסך 500 ₪, אותו התנה ברכישת הספה השנייה שטרם סופקה, התובעים סרבו להצעתו.
ביום 09.12.13 שלחו התובעים מכתב מטעמם, חתום בידי עורך דין על כוונתם לנקוט צעדים משפטיים נגד הנתבעת.
ביום 15.12.13 הנתבעת יצרה קשר עם התובעים בהצעה למתן פיצוי בסך 1,000 ₪ או לחילופין ביטול העסקה.
התובעים התנו בפני הנתבעת כי גם הספה אשר ברשותם חורקת באופן בלתי תקין, הנתבעת שלחה מטעמה נציג תיקונים אשר לטענת התובעים לא הביא את הבעיה לתיקונה.
לאור האמור עתרו התובעים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם על סך 4,000 ₪ וכן מתן צו עשה לתיקון הספה שנתקבלה לידם.
הנתבעת לא הכחישה את האיחור במסירת הספה השנייה, בעקבות כך "שנשכחה" בארץ הייצור, אולם לטענתה מיד לכשהגיע הספה בקשה הנתבעת לספקה לתובעים וכן הסכימה למתן פיצוי בסך 500 ₪, אולם התובעים דרשו פיצוי בסך 5,000 ₪, ולכך לא הסכימה הנתבעת, לאור האמור טענה הנתבעת כי יש לסלק את התובענה דנן על הסף וכן לאכוף את השלמת ביצוע החוזה.
דיון והכרעה
מאחר ואין חולק כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעים באשר למועד אספקת ההזמנה כפי שהסכימו הצדדים ביום הרכישה, ומאחר והחריגה במועד עמדה על כחמישה חודשים, כאשר המדובר היה באספקת חלקה השני של מערכת הישיבה אשר נועדה לשמש את התובעים , סבורני כי בהתחשב בנסיבות העניין ובמספר הפעמים בהם פנו התובעים לנתבעת בבקשת השלמת העסקה, יש לראות בכך את הפרתו היסודית של ההסכם שנחתם בין הצדדים כמשמעו בסעיף 6 חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לעניין הפרה ממושכת ההופכת להיות יסודית במרוצת הזמן (ראו דבריו של הש' לנדוי בע"א 207/76 הרשקו נ' וכטר פ"ד לא(2) 85) וכל שכן בנדוננו כשהמדובר בחריגה באספקת המוצר עצמו ולא בתשלום עבורו, לאור האמור הרי שלתובעים עומדת הזכות לבטל את החוזה מכוח סעיף 7(א) לחוק הנ"ל וכדין עשו התובעים עת שסירבו לאספקת חלקה השני של המערכת.