בן גיאת נ' חברת ויזה כ.א.ל. בע"מ

התובע החזיק במועד הרלוונטי לתביעה בכרטיס אשראי שהונפק ותופעל על ידי הנתבעת, היא חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "חברת ויזה Cal").

התובע עתר לסעד כספי בסך של 32,993.42 ₪, זאת מאחר שלטענתו הוכנס לתוכנית צוברת חובות ללא ידיעתו, אולץ לצורך פירעון חוב להגיע להסדר תשלומים בניגוד לרצונו ולא קיבל דפי פירוט חשבון במשך כשנתיים וחצי מעת הנפקת הכרטיס בחודש אוגוסט 2013 ועד לאמצע שנת 2015.

לטענת התובע, בשל היותו בשלבי מעבר דירה לא שם לב לכך שבמשך שנתיים וחצי ממועד הנפקת הכרטיס על שמו לא נשלחו לכתובת מגוריו דפי חשבון חודשיים של כרטיס האשראי שברשותו כמתחייב. כל אותה התקופה, לטענת התובע, הבחין כי הוא מחויב בתשלום חודשי קבוע בסכום של 4,000 ₪ אך כיוון שהיה עסוק במעבר דירה השאיר העניין לבירור לאחר סיום המעבר. ביום 18/11/15 קיבל התובע לטענתו מכתב מחברת ויזה Cal על חיוב חודשי שלא כובד בסכום של 4,000 ₪ ולאחר מספר שיחות טלפון, אולץ, לטענתו, בשיחת טלפון מיום 29/11/15 להגיע להסדר תשלומים בגין חוב בסכום של 16,663.82 ש"ח.

מנגד טענה הנתבעת כי ביום 28/3/13 צירף התובע את כרטיס האשראי שעל שמו לתוכנית אשראי בשם "חיוב חודשי קבוע". לפי תוכנית זו מחויב התובע כל חודש בגין הוצאותיו בכרטיס עד 4,000 ₪, בהתאם להוצאותיו החודשיות. ככל שהוצאותיו החודשיות חורגות מסכום החיוב הקבוע, מועבר ההפרש לחודש שלאחריו בתוספת ריבית. בחודש נובמבר 2015 החיוב החודשי בסך של 4,000 ₪ לא כובד על ידי חשבון הבנק של התובע מחמת העדר כיסוי מספיק. הסדר התשלומים שלגביו טוען התובע שאולץ לעשותו, נעשה לטענת הנתבעת, בשיחת טלפון שבה השתתפו התובע, אשתו ונציגת הגביה ובאותה שיחה אף ביקש התובע להקטין את החיוב החודשי הקבוע לסכום של 600 ₪.

באשר לאי משלוח של דפי חשבון במשך תקופה של כשנתיים וחצי, טענה נציגת הנתבעת, כי התובע סיפק לנתבעת כתובת שלימים שונתה בשל מעבר דירה אך הנתבעת לא עודכנה על כך.

בדיון שלפני השמיעה נציגת הנתבעת הקלטה של שתי שיחות הטלפון שקיימו, לכאורה, הנתבע ורעייתו עם נציגי השירות של הנתבעת:

שיחה ראשונה מיום 28/8/13 – שיחה בה מזוהה הלקוח לפי פרטיו האישיים (תאריך לידה, כתובת מגורים ו3 ספרות בגב הכרטיס). בשיחה זו הוסבר ללקוח על האפשרות לכלול את חיוביו בתוכנית חיוב חודשי קבוע של 4,000 ₪. השיחה המוקלטת מתעדת פרטים על אודות התוכנית לרבות על האפשרות לשנות את דרך החיוב. התובע ורעייתו במהלך הדיון לפני התכחשו לכך כי מדובר בשיחה שהתנהלה עם התובע ואולם אישרו את הפרטים האישיים שנמסרו לנציגת הנתבעת בשיחה המוקלטת כפרטים של התובע. השיחה המדוברת היא השיחה בה הפעיל התובע את כרטיס האשראי לראשונה עם קבלתו.

שיחה שנייה מחודש נובמבר 2015 – שיחה שהתנהלה בתחילה עם אשת הלקוח. הנציגה ביקשה לשוחח עם בעל הכרטיס. בשיחה זו זוהה הלקוח על פי תאריך הלידה שלו, מספר זיהוי ודרך השימוש שלו בכרטיס. בשיחה זו, אשת הלקוח ביררה את היקף החוב שנצבר בכרטיס וביקשה לנוכח בעיה כללית לפרוס את החוב. נציגת הנתבעת ציינה באזני אשת הלקוח כי סכום חוב שנצבר בכרטיס האשראי הוא גבוה יותר מהסכום שלגביו התבקשה הפריסה וזאת בשל התוכנית בה מצוי הכרטיס (חיוב חודשי קבוע). בשיחה זו, טענה אשת הלקוח באזני הנציגה כי היא והלקוח לא ידעו כלל שהם נכללים בתוכנית שכזו. כמו מהשיחה הראשונה כך גם מהשיחה הזו ניתן היה להתרשם כי כלל הפרטים הנדרשים על אודות הפעולות הקשורות לכרטיס ניתנו ללקוח וכי לפי הפרטים המזהים המדובר בתובע וברעייתו.

ויוער, הסכומים הנתבעים, חלקם הם הריבית שנגבתה בשל דחיית תשלומים חודשיים אגב הכללת הכרטיס בתוכנית חיוב חודשי קבוע וחלקם הם הסכומים שנגבו בשל הוצאות שבוצעו באמצעות הכרטיס. התובע טען במהלך הדיון שלפני כי כרטיסו חויב בחיובים שלא הוא ביצע אך טענה זו לא הוכחה לפני. דפי החשבון שצירף התובע לתביעתו מלמדים כי מדובר בכרטיס פעיל שנעשה בו שימוש למגוון צרכים.