ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
18343-10-15
22/03/2016
|
בפני השופטת:
סיגלית גץ-אופיר
|
| - נגד - |
מבקשים:
בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ
|
משיבים:
1. ברוך זלץ
2. אמירה זלץ
|
| החלטה |
1.לפני בקשת המבקשת לקבוע, כי ההמצאה שבוצעה למשרד עו"ד ש.הורוביץ ושות', אינה מהווה המצאה כדין לידי הנתבעת.
2.במסגרת הבקשה נטען כי מעבר לייצוגה של הנתבעת בתיק אחד ת"צ 19529-06-14, אין משרד עורכי הדין מייצג את הנתבעת כדרך קבע ואינו מהווה כתובת לקבלת כתבי בי דין בעבודרה.
3.עיון בתיק ת"צ 19529-06-14, מלמד כי בתביעה שעדיין מנוהלת עסקינן, במסגרתה מייצג משרד זה (להבדיל מעוה"ד גילי רגב באופן אישי) את הנתבעת, ועל כן אין כל ספק כי קיים קשר בין משרד עורכי הדין לבין הנתבעת.
4.כעולה מפסיקת בימה"ש העליון בע"א 403/64, ברע"א 38/89 ובע"א 4588/96, העיקר הוא שמי שמקבל את כתבי הטענות, יהיה כזה אשר יש מקום להניח שהוא עומד בקשר עם מרשו/לקוחו, או שיש ביניהם מערכת יחסים כזו שניתן להניח בוודאות כי בידו להתקשר עימו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים.
בהתאם להלכה, לא נדרש כי עוה"ד יוסמך על ידי לקוחו לקבל את כתב בי הדין בשמו, אלא די בכך שעוה"ד פועל באותה עת כעורך דין של הנמען, על מנת שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו (בש"א (י-ם) 7410/09 פישר נ" פישר- פורסם בנבו).
5.באשר לע"א 1947/91 סיריל שטיין נ' דוד מרקוס כץ (28.7.91), הרי שבעניין זה ביקש המבקש להסתמך על הוראות הסכם רכישה, ולא על ייצוגה של הנתבעת כבמקרה דנן.
ברע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ, לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25.08.1994), בה נבחן הקשר שבין קלאב מד הישראלית לקלאב מד העולמית, נקבע:
"אינני מסכים לפרשנות המצמצמת של תקנה 482(א) בה דגל בית המשפט המחוזי, פרשנות שאינה ואמת את המציאות דהיום של "עולם קטן", בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות ובו מאפשרת התקשורת המודרנית העברת מידע בו-זמנית.... וזולה באמצעות הטלפון, הפקסימיליה ואמצעים אלקטרוניים אחרים כמעט מכל מקום ולכל מקום על פני כדור הארץ. אמת נכון הדבר ששומה על בית המשפט שלא לחרוג מהמסגרת הדיונית המחייבת, כפי שנתחמה בתקנות, אך בגדרם של כלליה עדיין נותר כר נרחב לפני בתי המשפט להתאים אותם, על דרך של פרשנות ראוייה, למציאות החדשה.
5.אכן, נאמר לא אחת כי על בית המשפט המחיל סמכותו על נתבע זר לנקוט מזנה זהירות, אלא שבתקנות נקבעו תנאים, שבהתקיימם קונה בית המשפט סמכות על הנתבע הזר, הנחשב כנמצא בארץ באמצעות המורשה.
לא נראה לי כי תקנה 482(א), מרחיבה יתר על המידה את סמכותו הבינלאומית של בית המשפט הישראלי, תוך עקיפת תנאי תקנה 500, שהרי מטרת התקנה היא בעיקר להבטיח הבאת דבר ההליכים לידיעת הנתבע באמצעות מי שעומד עמו בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל, וכל עוד מתקיימים תנאים אלה ב"מורשה" אין בכך כל פגם..."
6.מאחר שחברת בוקינג הישראלית, המיוצגת על ידי משרד הורוביץ שערך בשמה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף, הוא גם מי שמייצג את חברת בוקינג העולמית בתיק נוסף, ומאחר וחברת בוקינג הישראלית מבצעת עבור חברת בוקינג העולמית הנתבעת "באופן מוגבל ומצומצם שירותי תמיכה פנימיים ומוגדרים" כאמור בבקשה לסילוק על הסף מיום 3.12.2015, נלמד כי ייצוג השתיים על ידי משרד עורכי דין זהה בתיק המנוהל על ידי אותו משרד גם בזמנים אלה, יכול ומשמש בעניין זה ככתובת להמצאת כתבי בי דין בעבור חברת בוקינג העולמית הנתבעת בתיק זה.
7.בשולי הדברים אוסיף, כי על החתום על הבקשה הנוכחית, לעיין בתיק 39851-08-15 ממנו ניתן ללמוד על ייצוג הנתבעת על ידי עוה"ד רגב ממשרד הורוביץ המייצגים את חברת בוקינג העולמית הנתבעת.
8.לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי ההמצאה לידי המורשה מטעם הנתבעת בוצעה כדין.
שאלת החיוב בהוצאות תידון במסגר ההליך הכללי.
9.בשל היותה של הנתבעת חברה המנוהלת בחו"ל, ניתנת ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 1.5.2016.
9.המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשע"ו, 22 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.