צד ג' : כנפי משק תור בע"מ
התובע רכש באמצעות סוכנות נסיעות (הנתבעת) טיול מאורגן עבורו ועבור אשתו שהגדרתו "טיול מאורגן כשר לרומניה" הכולל אוכל כשר. אין חולק כי בפועל ולאחר שהתובע ואשתו כבר הגיעו לרומניה התברר להם כי שובצו לטיול שאינו כולל אוכל כשר.
מכאן תביעתו של התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו עלות הטיול ולפצותו בסך כולל של 19,381 ₪. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד ספק השירותים בטיול.
רקע:
1.התובע, מר מישל דהן (להלן:"התובע") הזמין עבורו ועבור אשתו טיול מאורגן כשר לרומניה באמצעות הנתבעת, גוליבר תיירות בע"מ (להלן:"הנתבעת").
2.הנתבעת הזמינה מצד ג', כנפי משק תור בע"מ, שהוא ספק השירותים בטיול (להלן:"הספק") עבור התובע ואשתו טיול שנקרא "מאורגן כשר לרומניה" מיום 18.07.2017 ועד ליום 23.07.2017.
3.בחודש מאי 2017 הודיע הספק לנתבעת כי מועד היציאה לטיול הוקדם ליום 17.07.2017 ובקש אישורה של הנתבעת לשינוי. הנתבעת הודיעה לתובע על השינוי וקבלה הסכמתו לכך.
3.ביום 18.07.2017, ולאחר שהתובע ואשתו כבר היו ברומניה, הודיע התובע לנתבעת כי הטיול אליו שובץ אינו טיול מאורגן כשר אלא רגיל. הנתבעת העבירה הפניה לספק ופעלה מולו למציאת פתרון.
4.בפועל, התובע ואשתו קבלו ארוחות בוקר במלון בו שהתה הקבוצה אליה שובץ, על ידי קבלת ירקות שלמים וביצים קשות בנפרד מיתר חברי הקבוצה וכן סופקו להם ארוחות ערב בנפרד.
5.ביום שישי הועברו התובע ואשתו למלון בו שהתה קבוצה אחרת על מנת שיסופק להם אוכל כשר לימים שישי ושבת. לאחר הגעת התובע ואשתו למלון החלופי נאמר להם על ידי המדריך של הקבוצה הנוספת שהם לא יוכלו לאכול איתם. רק בשעה מאוחרת יותר אפשר המדריך לתובע ולאשתו להצטרף לקבוצה הנוספת לארוחות השבת.
טענות הצדדים:
6.התובע טוען כי כתוצאה מכך ששובץ לטיול שאינו טיול כשר בניגוד להזמנה שביצע, הוא נדרש מספר פעמים לרכוש מזון. התובע טוען כי בקש שיחליפו לו קבוצה או שיחזירו אותו לארץ והדבר לא הסתייע כמו כן טוען התובע כי בקש לקבל מספר טלפון סלולארי של אדם שיוכל לעמוד עימו בקשר במהלך ימי הטיול. הנתבעת לא הסכימה למסור לו פרטים מעין אלו והתובע נדרש להתנהל מול הנתבעת באמצעות מייל בלבד.
9.הנתבעת טוענת כי לאחר ביצוע ההזמנה מול הספק, הודיע האחרון לנתבעת כי מועד היציאה לטיול הוקדם וכי במסגרת זו הודיע הספק על שינוי במועד היציאה לטיול בלבד. הנתבעת עדכנה את התובע בשינוי, קיבלה את הסכמתו והודיע על כך לספק.
הנתבעת טוענת כי רק עם פנייתו של התובע אליה נודע לה לראשונה כי התובע שובץ לטיול רגיל, הנתבעת הפנתה פניותיו לספק שדאג לכך שהתובע יקבל ארוחות כשרות בכל מהלך הטיול.
הנתבעת טוענת כי בכל מקרה הספק הוא האחראי הבלעדי לנזקי התובע ככל שקיימים וכי היא פעלה במקצועיות ובמסירות רבה.
10.לטענת הספק נמסרה לנתבעת הודעה הן על שינוי מועד הטיול והן על שינוי המחיר שכן טיול כשר הוא יקר יותר מטיול רגיל. עוד טוען הספק כי בהודעה על שינוי מועד הטיול נרשם הטיול כ "STD" דהיינו טיול סטנדרטי וכי הנתונים שנמסרו במסגרת השינוי מעידים על כי מדובר בטיול שונה מהותית.
עוד טוען הספק כי ביום 13.07.2018 העביר לנתבעת את תוכנית הנסיעה לטיול ואת דף המידע בהם לא נרשם כל ציון של המילה כשר ומהם עולה כי נוסעים ומטיילים שבעה ימים כולל שבת ועל כן טוען הספק כי היה על הנתבעת ועל התובע להבחין בכך שמדובר בטיול שאינו תואם את הזמנת התובע.
עוד טוען הספק כי בפועל פעל מיד למציאת פתרונות על מנת לאפשר לתובע לנהל את אורחות חייו ובכלל זה ארוחות כשרות ופתרון כולל ליום שישי ושבת על חשבונו וללא עלות נוספת.
דיון והכרעה:
11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם ועיינתי באשר הוגש במסגרת תובענה זו מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי וכן לקבל את ההודעה לצד שלישי באופן חלקי.
12.אקדים ואציין כי בניגוד לטענות התובע בכתב התביעה הוא לא הזמין טיול לשומרי מסורת אלא "טיול כשר". בעוד שהגדרת הטיול כטיול לשומרי מסורת מכתיב לכאורה התחייבות המתייחסת לאורח חייהם של משתתפים אחרים בטיול הרי שטיול "כשר" אינו מחייב כי ישתתפו בו רק אנשים מסורתיים או דתיים. בנוסף לא הוצגה על ידי התובע כל ראיה לכך שהטיול שהזמין התובע אינו טיול למשפחות. לאור האמור אין מקום להידרש לטענות התובע בדבר נוכחות ילדים בטיול או בכל הנוגע לאווירה בטיול (ראו טענות התובע בפרוטוקול עמ' 5 ש' 2-4)
13.במסגרת הדיון מיום 19.03.2018 אישר נציג הנתבעת כי לתובע לא היתה כל אינדיקציה לכך שהוא יוצא לטיול שבהגדרתו אינו טיול כשר (עמ' 2 ש' 26-27 לפרוטוקול). כמו כן בפתח דבריו אישר נציג הספק כי הספק הציע לנתבעת אלטרנטיבה שאינה נכונה עבור התובע וכי הספק לוקח אחריות על עניין זה (שם עמ' 4 ש' 9-10).
14. לאור האמור לעיל אין חולק כי סופק לתובע בפועל טיול שאינו עולה בקנה אחד עם הזמנתו ודרישותיו וכי לספק (צד ג') אחריות לעניין זה.
אם כן, המחלוקת שנותרה להכרעה היא ביחס לאחריותה של הנתבעת כלפי התובע כסוכנת נסיעות וקביעת שיעור הנזק והיקף הפיצוי במידת הצורך.
אחריות הנתבעת כסוכנת נסיעות:
15.אין חולק כי הנתבעת אינה הספק וכי היא פעלה במסגרת נסיבות התובענה דנן כסוכנות נסיעות.
הנתבעת מפנה לפסק הדין בעניין ח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 13.10.2009) (להלן:"פסק דין דיזנהויז"), וטוענת כי פעלה על פי חובתה כסוכנת נסיעות כפי שהוגדרה בפסק דין זה.
16.לא מצאתי לקבל טענותיה של הנתבעת בעניין זה.
בפסק דין דיזנהויז נקבע בכל הנוגע לחובות סוכנות הנסיעות כדלקמן:
"אין לומר כי המבקשת (סוכנות הנסיעות – הערת הח"מ) יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השירות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בביצוע ההזמנה הוא מתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אמנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחוייבויותיה הן בעיקר בהעברת המידע ללקוח מספר השירותים ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספר השירותים ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)..."
בענייננו, הנתבעת לא מילאה חובותיה כלפי התובע בכמה מישורים, האחד – שעה שלא בדקה כי הטיול המסופק לתובע הוא טיול כשר; השני – שעה שהתעלמה ממידע שהיה בידיה ואשר הצביע על כך שהטיול המסופק לתובע אינו טיול כשר; השלישי – שלא העבירה לתובע את מלוא המידע ביחס לטיול, והרביעי - בשירות החסר שניתן על ידי הנתבעת לתובע לאחר שהתגלה כי הוא הגיע לארץ היעד כשהוא משובץ לטיול שאינו כשר.
17.הנתבעת לא וידאה כי הטיול אליו שובץ התובע הוא טיול כשר בהתאם לדרישותיו:
בפסק הדין דיזנהויז (ס' 27 לפסק הדין) נקבע כי על סוכנות הנסיעות להעביר לספק את בקשותיו המיוחדות של הלקוח הספציפי. בית המשפט שם הבחין בין "בקשה מיוחדת" שעניינה נוחות הלקוח – כגון הקומה במלון, מיטות נפרדות וכיו"ב לבין בקשה מיוחדת שהיא "דרישה חיונית" ללקוח בשל צרכיו הייחודיים ביניהם מזכיר בית המשפט באופן מפורש "אוכל כשר לשומרי כשרות" כ"דרישה חיונית". בנוגע לבקשות שהן דרישה חיונית נקבע בפסק הדין שלסוכנות הנסיעות נטל מוגבר הכולל בדיקה אצל הספק אם הוא מסוגל לספק דרישות מיוחדות החשובות ללקוח ולהודיע ללקוח תוצאות בדיקתה (ס' 27-28 לפסק דין דיזנהויז).
בענייננו אין חולק כי עם הזמנת הטיול במקור אכן מילאה הנתבעת חובתה לבדוק כי הטיול שהספק אישר ללקוח הוא טיול כשר.
עם זאת, יש לראות הודעתו של הספק על השינוי בטיול כמקימה בשנית את חובת הנתבעת לבדוק כי הטיול שהספק מציע ממלא אחר דרישותיו החיוניות של התובע ל"טיול כשר". בשים לב לחשיבות שיש לייחס לדרישות החיוניות של הלקוח שהן אינן עניין של נוחות אלא מהותיות ליכולתו לקחת חלק בטיול מעין זה אין להסתפק בבדיקה שנעשתה בהזמנה המקורית ומקום בו מודיעים על שינויים בטיול על הנתבעת לשוב ולבדוק באופן יזום את התקיימות הדרישות החיוניות בטיול המוצע.
הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי מי מטעמה ביצע בדיקה כלשהי בשלב בו נמסר לה על ידי הספק על השינוי בטיול, מטעם הנתבעת לא הובא כל עד למתן עדות בעניין זה או להוכחת כל עניין עובדתי אחר ועל כן יש לקבוע כי הנתבעת כשלה בקיום חובתה כלפי הלקוח.
18.הנתבעת התעלמה ממסמך האישור של הטיול שאינו תואם טיול כשר
בכתב ההגנה שהגיש הספק טען הוא כי ביום 09.05.2017 נשלח לנתבעת אישור על המועד החדש בו נרשם "טיול מאורגן לרומניה 7 ימים/ 6 לילות ....STD". עיון באישור זה מלמד כי אין בו שום אינדיקציה לכך שהטיול החלופי שניתן ללקוח הוא טיול כשר. יתרה מכך, נציג הספק שהתייצב לדיון העיד כי המונח STD משמעותו טיול סטנדרטי וכי כל סוכן נסיעות מבין כי המדובר בטיול ששונה מהותית מטיול כשר.
הנתבעת לא הכחישה טענות אלו. כאמור, הנתבעת לא הביאה סוכן נסיעות מטעמה אשר יתייחס לטענות בדבר הנתונים שבאישור האמור. הנתבעת גם לא הציגה את האישור שנמסר לה ביחס לטיול המקורי על מנת שניתן יהיה להשוות בין שני האישורים ולקבוע האם טיול כשר נושא סימון מיוחד או שאף הוא מוגדר כטיול STD. יש לציין כי טענות הספק בעניין זה הועלו במפורש כבר בכתב התשובה מטעמו כך שמצופה היה כי הנתבעת תביא עימה ראיות בכל הנוגע לאופן בו מסומן טיול כשר לעומת טיול אחר.
לאור האמור אני מקבלת טענות הספק לפיהן האישור שנמסר לנתבעת מלמד באופן מפורש על כך שהתובע שובץ לטיול רגיל ולא לטיול כשר, בוודאי שלכל הפחות האישור הסטנדרטי מלמד על חובת הנתבעת כסוכנות נסיעות לקיים בירור ספציפי בעניין זה ואין חולק כי הנתבעת לא עשתה כן.
19.הנתבעת התעלמה ממסלול הטיול שאינו תואם טיול כשר:
הספק צירף לכתב התשובה מטעמו את המסמך שסומן נ/2 שהוא מסלול הטיול החלופי. לטענת הספק מסמך זה הומצא לנתבעת ביום 13.07.2017 – כארבעה ימים קודם תחילת הטיול החלופי. אין חולק כי בנ/2 מוצג מסלול טיול הכולל טיול ונסיעה ביום שבת ועל כן אינו יכול להלום טיול המוגדר כשר שהוא טיול שבנוסף לאספקת האוכל הכשר ללקוחות גם אין בו נסיעות בשבת.
בדיון הציג נציג הספק אישור על המצאת נ/2 לנתבעת. בשלב זה נציג הנתבעת אישר "לדעתי קיבלנו, אני בודק אם זה הועבר ללקוח" (עמ' 4 ש' 17 לפרוטוקול). לאחר שהצדדים יצאו על מנת לבדוק האם נ/2 הומצא לידי התובע שבו הצדדים לאולם בית המשפט ואישרו כי התובע לא קיבל לידיו את נ/2.
רק בשלב זה הועלתה על ידי נציג הנתבעת הטענה לפיה נ/2 לא מופיע כלל אצל הנתבעת (עמ' 5 ש' 29 לפרוטוקול) ובהמשך הוסיף וטען לאחר בדיקה נוספת כי המסמך נ/2 לא הומצא לנתבעת. לעניין האישור שהציג הספק בדבר המצאת נ/2 טען נציג הנתבעת "שבימ"ש יקבע אנחנו לא קיבלנו את המסמך הזה" (עמ' 6 ש' 17 לפרוטוקול)
בכל הנוגע להמצאת נ/2 לנתבעת מצאתי להעדיף גרסת הספק ולקבוע כי נ/2 נשלח לנתבעת והתקבל אצלה בפועל וזאת מן הנימוקים הבאים:
א.הטענה לפיה נ/2 לא הומצא לנתבעת היא בגדר טענה כבושה שהועלתה בסיום הדיון בלבד ורק משעה שהתברר לנתבעת כי לא העבירה לתובע עותק מנ/2.
קיומו של המסמך נ/2 והמשמעות המיוחסת לו נטענו באופן מפורש בכתב התשובה של הספק כך שמצופה היה כי הנתבעת תכחיש קבלת המסמך בפתח הדיון אולם כאמור לעיל נציג הנתבע למעשה אישר בתחילה קבלתו וטען "לדעתי קיבלנו", ורק בדיעבד חזר בו מאישור זה.
ב.בנוסף, נציג הנתבעת טען בדיון כי נמסרה לתובע הודעה גם על שינוי במסלול הטיול (עמ' 5 ש' 32-33 לפרוטוקול) והנתבעת יכולה היתה לעדכן את התובע בדבר השינוי במסלול כפי טענת נציג הנתבעת בדיון רק מקום בו קיבלה לידיה את נ/2 שהוא המסלול המעודכן. במאמר מוסגר יצויין כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעת לפיה מסרה לתובע רק על שינוי במועד הטיול (ס' 6 לכתב ההגנה) וכי הנתבעת למעשה לא הניחה טיעון עובדתי חד משמעי וברור בכל הנוגע לאשר נמסר לה ביחס לשינויים בטיול.
ג.זאת ועוד, נציג הנתבעת אישר כי הנתבעת חייבת לבדוק את מסלול הטיול (עמ' 5 ש' 22-23 לפרוטוקול). לאור טענה זו לא ברור כיצד יכולה הנתבעת לטעון כי לא קיבלה לידיה את המסלול המעודכן (נ/2) וכיצד עמדה בחובתה לבדוק את המסלול אם לטענתה זה כלל לא הועבר לידיה.
ד.התובע הכחיש קבלת נ/2 (עמ' 2 ש' 5 לפרוטוקול) אולם אישר כי קיבל לידיו את נ/3 במסגרתו נמסרו תאריכי הטיסה, בתי המלון ופרטי המדריכה.
הספק טען בכתב ההגנה כי נ/3 ונ/2 הומצאו לנתבעת ביחד (ס' 12-14) ונציגה חזר על כך בדיון (עמ' 4 ש' 14 לפרוטוקול). אין חולק כי נ/3 לא הועבר לתובע על ידי הספק כך שהוא יכול היה לקבלו רק מן הנתבעת. הנתבעת אינה מתייחסת כלל לנ/3, אינה מסבירה מתי קיבלה אותו וכיצד ייתכן כי קיבלה את נ/3 אולם לא קיבלה לידיה את נ/2.
משנקבע כאמור כי נ/2 נמסר לידי הנתבעת הרי שאין חולק כי עיון במסלול ובכך שהוא כולל נסיעה בשבת היה מביא כל סוכן סביר למסקנה לפיה הטיול אינו מותאם לדרישותיו החיוניות של הלקוח לטיול כשר ולכל הפחות הקים חובה לנתבעת לקיים בירור בעניין זה ואין חולק כי היא לא עשתה כן.
יתרה מכך, ומאחר שאין חולק כי הנתבעת לא העבירה לתובע את נ/2 הרי שהיא לא מילאה חובתה שאינה שנויה במחלוקת להעביר ללקוח את כל המידע המתקבל בידיה ביחס לטיול.
בעניין זה חשוב לציין כי לו היה התובע מקבל לידיו את נ/2 סביר להניח שהיה מגלה כי מסלול הטיול כולל נסיעה בשבת, ומציף את הטעות קודם יציאתו לטיול ובכך היתה נחסכת עוגמת נפש מרובה.
20.הנתבעת טיפלה באופן לקוי בתלונות התובע:
אקדים ואציין בעניין זה כי מן התמליל שצורף על ידי הספק (נ/1) עולה כי הנתבעת אכן מסרה לספק על התקלה ופעלה מולו על פנת לייצר פתרונות בזמן אמת לאספקת אוכל כשר לתובע.
עם זאת, מתכתובות המייל שצרף התובע עולה כי התובע פנה לנתבעת ביום 17.07.2017 במייל וציין כי קיימת בעיה קריטית בטיול. בתשובה קיבל התובע מענה אוטומטי במייל המציין שעות פעילות מוקד השירות במייל. בהמשך שב התובע ופנה במייל נוסף וביקש שיצרו איתו קשר שכן הוא אינו מצליח לאתר איש קשר. יומיים לאחר מכן שב התובע ופונה במייל על מנת להסדיר צרכי השבת ומלין על כך שהנתבעת מסרבת למסור לו מספר טלפון למענה אנושי של איש קשר.
הנתבעת לא התייחסה כלל לטענות התובע בעניין זה, הציגה שיחות שתחילתן ביום למחרת פנייתו של התובע ולא הכחישה כי סירבה למסור לו מספר טלפון של איש קשר שאליו יוכל התובע לפנות במידת הצורך.
בנסיבות המיוחדות מושא תובענה זו ולנוכח המשמעות המהותית של התקלה עבור התובע המשליכה על כלל ימי הטיול בשעות הארוחה שהן בבוקר ובערב אני מוצאת כי סירובה של הנתבעת למסור לתובע פרטי התקשרות לקבלת מענה אנושי במידת הצורך היא בלתי סבירה. לא ניתן בנסיבות אלו להסתפק באפשרות הפניה למוקד במייל שנענית רק ביום העסקים הבא שכן כאמור המדובר בצרכים בסיסיים וחיוניים של התובע בבוקר ובערב, התובע ששולח מייל אינו יודע האם מישהו ראה את המייל והאם העניין בטיפול, כך שגם אם העניין מטופל בפועל הרי שהתובע נותר עם ספקות ובמצב של אי ידיעה המעיב בוודאי על יכולתו להפיק הנאה מהטיול.
21. מכל המקובץ לעיל יש לקבוע כי הנתבעת לא פעלה בהתאם לחובותיה כסוכנות נסיעות ולא פעלה כפי שסוכן נסיעות סביר היה פועל באותן נסיבות ועל כן על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו.
כאמור לעיל, הספק אישר כי הוצע לתובע טיול שלא תאם את דרישותיו של התובע וכי הספק מקבל על עצמו אחריות בגין עובדה זו.
בהתחשב במחדלי הנתבעת והספק כמפורט לעיל, ומאחר שאלו גרמו ביחד לנזק הכולל של התובע הרי שיש לראותם כמעוולים במשותף וכל אחד מהם חייב כלפי התובע במלוא הנזק שנגרם לתובע ואת שאלת חלוקת האחריות בין הנתבעת לספק יש לבחון במסגרת ההודעה לצד שלישי.
שיעור הנזק:
22.עלות הטיול עבור התובע ואשתו עמדה על הסך של כ – 4,700 ₪ (עמ' 2 ש' 16 לפרוטוקול). אין חולק כי התובע השתתף בחלק ניכר מן המסלול בטיול וכי לן במלונות בהתאם לתוכנית הטיול (למעט ביום שישי בו עבר לקבוצה חלופית).
כמו כן התובע אישר כי נדרש לרכוש טיול רק ביום או יומיים הראשונים של הטיול וביום שישי לצורך השבת לאחר שהועבר לקבוצה חלופית שומרת כשרות אולם המדריך לא אישר לו בתחילה להצטרף לארוחות השבת (עמ' 2 ש' 6 לפרוטוקול).
התובע העלה טענות ביחס לאוכל שסופק לו בפועל. בעניין זה העידה המדריכה גב' עמיחי כי בארוחת הבוקר קיבל התובע ביצים שלמות עגבניות ומלפפונים שלמים (עמ' 3 ש' 15-18 לפרוטוקול).
לטענת נציג הספק, אוכל כשר בטיולים לחו"ל מסופק על בסיס "מוצרים מותרים" דהיינו אוכל של המלון שאינו כשר שניתן לאוכלו על פי כללי הכשרות (כמו ירקות שלמים וכיו"ב) ולא אוכל שהוכן כאוכל כשר מלכתחילה (עמ' 4 ש' 2-3 לפרוטוקול).
התובע טען כי בארוחת הבוקר יש גם בעיה עם הכלים ולא ניתן לאכול ירקות חתוכים וכי למרות שהתחייבו לספק לו רק ארוחת בוקר וערב הרי שמניסיונו ניתן להכין כריכים מארוחת הבוקר למהלך היום (עמ' 2 ש' 14 לפרוטוקול) ובטיול כשר החברה מספקת גם מוצרים כשרים המובאים מהארץ כגון קופסאות טונה (עמ' 4 ש' 31-32 לפרוטוקול).
לא מצאתי לקבל טענות הספק כי האוכל שסופק לתובע בפועל ממלא אחר ההתחייבות לספק "טיול כשר" שכן לטענת הספק הוא אינו נותן כל שירות מיוחד במקרים אלו והלקוח בורר לעצמו מתוך האוכל שאינו כשר את הפריטים שהוא רשאי לאכול על פי כללי הכשרות. מקום בו האוכל הכשר הוא על בסיס מוצרים מותרים הרי שהדבר צריך לקבל ביטוי מפורש במסמכי ההתקשרות בין הצדדים ובפרסומים הרלוונטיים. אמנם, בדיון טען נציג הספק כי הדבר אכן מצוין במידע הנמסר מטעמן באופן מפורש אולם לא עלה בידו להציג את הדבר מתוך הפרסומים לטיול מושא התובענה (עמ' 4 ש' 4-5 לפרוטוקול).
באשר לטענות לפיהן התובע ואשתו הועברו לקבוצה אחרת אולם גם שם נאמר להם בתחילה כי לא יוכלו להצטרף לארוחות, הרי שטענות אלו אושרו על ידי הגב' עמיחי (עמ' 3 ש' 26-28). עצם הצורך להצטרף במהלך טיול לקבוצה אחרת בלתי מוכרת, עם מדריך חדש ומלון אחר כשלעצמה פוגמת בהנאה מהטיול. אם לא די בכך אין חולק כי המדריך בקבוצה החלופית הודיע לתובע ולאשתו לאחר העברתם כי לא יוכלו לקחת חלק בארוחות השבת. עניין זה הצריך את התובע לרכוש בבהילות אוכל לשבת על מנת שלא להיוותר ללא אוכל לאחר כניסת השבת ורק לאחר מכן אישר המדריך השתתפות התובע ואשתו בארוחות השבת. לאור כלל האמור אין מקום לקבוע כי בפועל קיבל התובע את הטיול שהזמין. התנהלות זו והסיטואציה בה מצאו עצמם התובע ואשתו במהלך השבוע בכלל ובשבת בפרט אינה יכולה לעלות כדי קיום ההזמנה של טיול כשר ומקימה עוגמת נפש משמעותית שיש לפצות בגינה.
עוד יש להוסיף, כי הגם שהספק הציג אישור לפיו לכאורה נראה כי ארוחת הערב שסופקה לתובע ולאשתו חסתה תחת השגחת כשרות, ולא מצאתי לקבל טענות התובע כי המדובר באישור לא ספציפי, הרי שנוכח הנסיבות, חוסר הוודאות והעובדה שלא נערכו מראש לספק לתובע אוכל כשר, ניתן גם להבין חששו של התובע מפני האפשרות שהאוכל אינו כשר בפועל.
ניתן ללמוד על האווירה והתחושה של התובעים בטיול מדבריה של הגב' עמיחי: "...הם ישבו בשולחן נפרד לא עם כל הקבוצה, הגישו להם בכלים חד פעמיים ...האנשים (הכוונה לתובע ואשתו – הערת הח"מ) לא היו בסדר, מהרגע הראשון ברגע שהבינו מה קרה ישבו על הטלפונים כולל אני, ניסינו לפתור" (עמ' 3 ש' 25-26 לפרוטוקול).
בסופו של יום במקום שהתובע ורעייתו יקחו חלק בטיול שמטרתו הנאה בלבד הם נדרשו להפנות משאבים, כולל זמן טרחה וטרדה בהסדרת קבלת מזון כשר, דאגה לצרכי השבת, עברו מקבוצה לקבוצה והיו נפרדים מן הקבוצה שלהם בשעות הארוחות.
אין חולק כי התובע ורעייתו השתתפו במרבית הפעילות של הטיול ולא ניתן להעריך השווי הכספי של החלק בו השתתפו בנפרד מאי קבלת המזון ועל כן יש לקבוע כי הנזק שנגרם לתובע ולרעייתו הוא בגין הטרחה, הטרדה, אובדן ההנאה ועוגמת הנפש כמפורט לעיל. שעה שהתובע אישר כי אין בידו אסמכתאות להוצאות שהוצאו על ידו בפועל לרכישת מזון תקשורת וכו', סבורני כי יש מקום לכלול את העלויות במסגרת הפיצוי הכללי שייקבע. כמו כן לא מצאתי לקבל את תביעת התובע לימי העבודה שכן רכיב זה לא הוכח ביחס לסכומו ובכל הנוגע אליו אין להתעלם מכך שבפועל ימים אלו אכן היו ימי טיול והתובע כמו גם רעייתו אכן לקחו חלק בטיול זה.
בבואי לקבוע שיעור הנזק התחשבתי בעלות הטיול, בכך שהמדובר בכשל מהותי ברכיבי הטיול שהוא בגדר דרישה חיונית ובכך שעוגמת הנפש שנגרמה יש בה כדי כמעט כדי לאיין את ההנאה של התובע ורעייתו מהטיול. מנגד, שקלתי גם את המאמצים שנעשו על ידי הנתבעת וצד ג' על מנת לספק לתובע ורעייתו אוכל כשר על אף הקשיים ועל אף שבפועל לא עלה בידיהם לספקו באופן מלא וראוי ואת העובדה שיתר רכיבי הטיול סופקו.
מכל המקובץ לעיל מצאתי להעמיד את סכום הפיצוי על הסך הכולל של 5,000 ₪.
ההודעה לצד שלישי:
23.במסגרת ההודעה לצד שלישי עותרת הנתבעת לחייב את הספק לשפותה בכל סכום בו חוייבה בפועל כאמור לעיל.
במסגרת פסק הדין לעיל פורטו בהרחבה מחדלי הנתבעת. כאמור לעיל הספק אישר כי הציע לנתבעת אלטרנטיבה לא נכונה וקבל על עצמו את האחריות לעניין זה. כמו כן יש לייחס לספק אחריות למחדל בהעברת המידע בכל הנוגע לצירופם של התובע ושל רעייתו לקבוצה הנוספת ולכך שהמדריך של הקבוצה הנוספת לא אישר להם בתחילה לקחת חלק בארוחות השבת.
בהתחשב בכך שמדובר בטיול שבתחילה אושר כטיול כשר וכי בשלב השינוי בטיול הוצעה חלופה שאינה מתאימה מצאתי כי יש לייחס לספק את עיקר האחריות לנזקים שנגרמו לתובעים אולם בהתחשב בהיקף המחדלים של הנתבעת כפי שפורטו לעיל, אשר לא מנעה את הנזק מקום בו יכלה לעשות כן ואף העצימה את הנזק במחדליה מצאתי כי אין מקום לקבל את ההודעה לצד שלישי באופן מלא וכי יש להורות כי הספק ישלם לנתבעת 70% מן החיוב בלבד.
סוף דבר:
24.התביעה מתקבלת באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובעת הסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
25.ההודעה לצד ג' מתקבלת אף היא באופן חלקי. הספק (צד ג') ישלם לנתבעת הסך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
מובהר כי ביצוע פסק הדין בהודעה לצד ג' כפוף לתנאי בהתאם לתקנה 223(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.
26.בהתחשב בכלל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ההליך בסך של 600 ₪. כמו כן אני מחייבת את הספק (צד ג') לשלם לתובעת, כהשתתפות בהוצאות בהן חוייבה לעיל ובגין הוצאות ההודעה לצד שלישי סך כולל של 500 ₪.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ח, 01 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
