חשטא נ' חיים ואח'

לפני תביעת התובע כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שארעה ביום 13.10.14. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, הצדדים חלוקים בשאלת שיעור הנזק והפיצוי המגיע לתובע.

הרכב נפגע בחלקו האחורי על ידי רכב נהוג על ידי הנתבע.

הרכב נבדק על ידי שמאי מטעם התובע אשר העריך את הנזקים ב-15,688.10 ₪ כמפורט בחוות דעתו בתוספת נזק בסכום של 2,260 ₪ בגין ירידת ערך עקב פגיעה בפח אחורי ופגיעה בקצה רצפת מטען.

יאמר כי התובע לא תיקן את הרכב וכי ביום 18.11.14 המציא להכשרת הישוב את תביעתו, לרבות דוח השמאי וביום 9.12.15 שב והגיש את תביעתו ישירות לנתבעת.

לבקשת הנתבעת, הוגשו לה מלוא המסמכים הדרושים ביום 11.12.14 וביום 15.1.15 פנתה הנתבעת לתובע במכתב בו ביקשה לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה.

מסתבר כי עוד ביום 11.1.15 מכר התובע את הרכב טרם תיקונו תמורת סך של 33,000 ₪ לאחר שמערכו הופחת סך של 18,000 ₪ בגין הנזקים שהוערכו על ידי השמאי מטעם התובע.

לטענת הנתבעת – מהתמונות שהוגשו עולה כי פנס אחורי שמאלי לא ניזוק בתאונה וכן כי לא היה מקום לקבוע כי נגרמה לרכב ירידת ערך בגין פגיעה ברצפת המטען בשיעור של 1.5% מתוך 4% שהוערכו על ידי השמאי מטעם התובע.

מוסיפה וטוענת הנתבעת כי שווי הרכב נכון למועד מכירתו עמד על סך של 63,000 ₪ וכי יש לנכות ממנו 22% בגין רכב ליסינג ולא 14% בלבד כפי שנוכה על ידי השמאי וכן 8.19% בשל מספר הק"מ הרב ובתוספת מחצית האחוז בגין מספר הבעלים.

בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת שווי הרכב לאחר ההפחתות עמד על סך של 44,621 ₪ ומששולם לתובע בגין מכירת הרכב סך של 33,000 ₪ - התובע זכאי לפיצוי בסך של 11,621 ₪ בלבד התואם לערך להצעתה מיום 12.2.15 כפי שנשלחה לתובע.

לטענת התובע, הינו זכאי להחזר שכ"ט השמאי בסך 750 ₪, יש להביא בחשבון את הסיכון כי במהלך תיקון הרכב היו מתגלים נזקים נוספים אשר הובאו בחשבון על ידי הקונה וכפי שנמסר לו על ידי השמאי מטעמו. כן הוסיף וטען כי פנה לנתבעת מיד לאחר קבלת חוות הדעת וכי זו השתהתה במתן מענה לפנייתו, ועל כן נאלץ למכור את רכבו עוד בטרם פנתה אליו בבקשה לבדוק את הרכב.

עיקר המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלת שווי הרכב טרם ההפחתה. בדוח השמאי נכתב כי השווי הינו 73,000 ₪ בעוד שלדברי השמאי מטעם הנתבעת שוויו עמד על 63,000 ₪ בלבד. ברם, הנתבעת לא הציגה את עותק המחירון עליו נסמכה ולא הגישה חוות דעת שמאית לתמיכה בטענתה בדבר ערך הרכב במחירון טרם הניכויים.

כאמור, לטענת הנתבעת שווי הרכב לאחר הניכויים עמד על סך של 44,621 ₪ בעוד אשר שווי הרכב כפי שצוין על ידי השמאי מטעם התובע עמד על סך של 56,502 ₪.

אשר לטענת הנתבעת בדבר היעדר נזק לפנס שמאלי אחורי – אכן לא הבחנתי בנזק שכזה. שווי הפנס עמד על סך של 450 ₪. כך גם לא ניתן להבחין בתמונות שצולמו על ידי השמאי מטעם התובע בנזק לקצה רצפת מטען בגינו נוכה סך של 850 ₪ בגין ירידת ערך. משכך, יש לנכות מהנזק בסך של 17,948 ₪ שהוערך על ידי השמאי מטעם התובע את הסך של 1,300 ₪. על כן הנזק מסתכם בסכום של 16,648 ₪.

על הסך הנ"ל יש להוסיף את שכרו של השמאי בסך 750 ₪, פיצוי בגין טרדה שנגרמה לתובע בכל הנוגע למכירת הרכב שהנני אומדה בסך של 500 ₪ ועל כן סה"כ הפיצוי מסתכם בסך של 17,898 ₪.