ת"ק 2289-02-16 אל נמר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה קטנה בגין נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לאופנועו של התובע, מר מוניר אל נמר (להלן: התובע) בתאונה שארעה ביום 26.6.15.

בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה שעה שאופנועו של התובע חנה מול מקום עבודתו, במוסך ברמלה. על פי הנטען, הנתבע 2, מר אלגראבלי עמאד חמד (להלן: הנתבע), פגע עם רכבו באופנוע החונה, הפילו וגרם לו לנזקים העולים כדי אובדן גמור. רכב הנתבע בוטח על-ידי הנתבעת 1 (להלן: המבטחת) ומכאן התביעה כנגדה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאית לפיה נגרמו לאופנוע נזקים בסך של 47,000 ₪. התובע העמיד את תביעתו על סך של 33,500 ₪, בגדרי סמכותו של בית משפט זה, ביושבו כבית משפט לתביעות קטנות.

הנתבע אישר את גרסת התובע. הוא תיאר כי התאונה ארעה במקום הנטען: "יש חניה פה מול המוסך, באתי עמדתי ככה..." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 13). לדבריו: "לא שמתי לב כי מיהרתי, נסעתי עליתי על האופנוע שלו וירדתי על החלק הקדמי של האופנוע... ירדתי יצאו אלי בריצה אמרתי לא שמתי לב, לא ראיתי את האופנוע אני מודה יש ביטוח...אני לא ראיתי את האופנוע... עליתי עליו וגררתי אותו..." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 19-14).

המבטחת מצדה סירבה ליתן כיסוי ביטוחי. המבטחת הבהירה בכתב הגנתה כי לאחר חקירה שביצעה, הגיעה למסקנה כי הנזקים הנטענים לא נגרמו בהתאם לנסיבות המתוארות בכתב התביעה. לשיטת המבטחת, מדובר בניסיון של התובע לקבל כספים בגין נזקים קודמים או מאוחרים שהיו ברכב, אשר נגרמו ללא מעורבות של הרכב המבוטח. המבטחת סמכה את טענותיה על חוות דעתו של בוחן התנועה, מר רפי וולמרק (להלן: הבוחן), שמצא כי הנזקים שנגרמו לאופנוע, אשר הוערכו על-ידי השמאי מטעם התובע בסך של כ- 47,000 ₪, נגרמו כתוצאה מאירוע תאונתי אחר – החלקה של האופנוע במהלך נסיעה. הבוחן ציין כי אינו יכול לשלול את הטענה שרכב הנתבע פגע באופנוע, אך מנגד הוא שולל את האפשרות לפיה פגיעת הרכב היא זו שגרמה לנזקים הנראים בתמונות הנזק.

בדיון שנערך נשמעו שני הנהגים: התובע והנתבע. מטעם המבטחת העידו בוחן תנועה, מר רפי וולמרק (להלן: הבוחן) וכן חוקרת, הגב' אמל אבו רגב (להלן: החוקרת). לבית המשפט הוגשו תמונות בצבע של הנזקים, שצילם השמאי מטעם התובע (ת/1); חוות דעתו של הבוחן (נ/1); דו"ח החקירה שערכה החוקרת (נ/2); ותמונת תקריב של הנזק (נ/3).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את קרות התאונה, עיינתי במסמכים שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. זאת בשל צירופם של הטעמים הבאים.