ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
23290-10-14
29/04/2015
|
בפני השופטת:
אביבה טלמור
|
| - נגד - |
התובעים:
1. יהונדב יקותיאל
2. יונתן סלמן
|
הנתבע:
בר "נוריס" רעננה
|
| פסק-דין |
בפני תביעה כספית.
טענות התובעים:
התובעים, שהינם חיילים בשרות סדיר, טענו כי לקראת חג ראש השנה התשע"ה פרסם בר "נוריס" ברעננה (להלן: "הנתבע") ברשת הפייסבוק הודעה על קיום אירוע - מסיבת רחוב שתתקיים ביום חמישי, ערב חג שני של ראש השנה בתאריך 25.09.14 שעה 22:00 ברח' המלאכה ברעננה. בתאריך 25.09.14, יצאו התובעים, יחד עם שניים מחבריהם, כולם חיילים בחופשה, כל אחד מכתובת מגוריו, בנסיעה במוניות לבר "הנוריס" ברעננה לארוע מסיבת הרחוב ומשהגיעו הובהר להם שאין מדובר במסיבת רחוב כפי שפורסם ע"י הנתבע, אלא במסיבה רגילה שתוחמה בגבולות הגיזרה הצרה של בר הנוריס וכך גם לא היה באפשרותם להיכנס אל הבר שכן הוא הכיל כמות מקסימלית של אנשים ולא נותר בו מקום והם ועוד מאות רבות של אנשים, שהגיעו עקב מודעת הפרסום בפייסבוק למסיבת הרחוב, לא היה באפשרותם להנות מהמסיבה שהובטחה להם. התובעים טענו כי נגרמה להם עוגמת נפש מרובה ונאלצו הם לחזור על עקבותיהם תוך תשלום הוצאות בסך של - 970 ₪ במצטבר כתשלום למוניות, והכל עקב מצג שווא, פרסום מטעה שגרם להטעיית הצרכן בפרסום כאמור על ידי הנתבע. התובעים טענו כי "סך נזקי התובעים (תשלום למוניות + עוגמת נפש + אובדן ימי חופש צבאיים לטיפול בתביעה) הגיעו לכדי 5,140 ₪" ועתרו לחיוב הנתבע בסכום זה בצרוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.
התובע 1, יהונדס יקותיאל, ציין בעדותו בבית המשפט כדלקמן:
"אני והתובע 2 אנחנו חיילים. בזמן החופשה שלנו לפני מספר חודשים רצינו להגיע למועדון בר "נוריס" ברעננה. רצינו להיפגש בראש השנה של שנת 2014. ראינו ברשת הפייסבוק איוונט, דהיינו אירוע שצריך להתקיים ביום 25.9.14 בשעה 22:00. אני מגיש לביהמ"ש את נספח 1 לתביעה שבו מצוין שמדובר במסיבת רחוב ברעננה, וכתוב: "פעם בשנה אנחנו מקבלים אישורים מיוחדים מהמועצה לפתיחת הרחוב למסיבה". כמו כן, היה כתוב שיהיו שני ברים חיצוניים ברחוב אחד ענק. אני מפנה שוב לנספח 1 לתביעה שכתוב: "ממציאים מחדש את מסיבות הרחוב". כמו כן, אפשר לראות שהכותרת של האיוונט זה "פותחים שנה במסיבת רחוב", ואני מפנה שוב לנספח 1. כלומר, האירוע היה צריך להיות אירוע של מסיבת רחוב ולא בתוך המועדון. אפשר לראות בנספח 1 בלוגו של המסיבה שרשום 25.9.14 שמדובר במסיבת רחוב. כלומר, היה מדובר במסיבת רחוב. ניתן היה להבין שהרבה אנשים יהיו באירוע הזה. אני גר בגבעת שמואל. התובע 2 גר בירושלים. מכיוון שמדובר בשישי בערב ואין תחבורה ציבורית, הגענו לאירוע במוניות. התובע 2 לקח מונית מירושלים לתחנה המרכזית בירושלים. מהתחנה המרכזית בירושלים הוא לקח מונית שירות לתל אביב. מתל אביב הוא לקח מונית לגבעתיים, ושם הוא פגש את אחד העדים ששמו מתן, וביחד הם לקחו מונית לגבעת שמואל לאסוף אותי, משם נסענו לפתח תקווה לאסוף עוד חבר ומשם נסענו לבר עצמו ברעננה. למונית מגבעתיים עד לבר שילמנו 200 ש"ח. התחלקנו בינינו בסכום כל החברים. חשוב לציין שגם התובע השני שילם כסף למונית השירות ולמונית שבתוך ירושלים. המונית בירושלים מביתו לתחנה המרכזית עלתה לו 30 ש"ח. מהתחנה המרכזית בירושלים במונית שירות 35 ש"ח. מתל אביב לגבעתיים המונית עלתה 40 או 45 ש"ח. הגענו לבר ברעננה. גילינו שלא מדובר במסיבת רחוב. מדובר במסיבה שמתוכננת לגבולות הגזרה של הבר עצמו. יש להם בר. בתוך הבר הייתה מסיבה. המסיבה הייתה בתוך הבר. יש להם גם חצר כזו שצמודה למבנה, אבל היא לא בתוך הרחוב, היא מגודרת. שם עמד בן אדם שהכניס אנשים לתוך הבר ולחצר. היו המון אנשים כי הם חשבו שמדובר במסיבת רחוב, ולכן הרבה מאוד אנשים עמדו מחוץ לבר ברחוב. מה שקרה הוא שהם בעצם לא נכנסו למסיבה אלא עמדו ברחוב ולא הצליחו להיכנס, כי כמות האנשים בתוך הבר הייתה מוגבלת ל- 500 איש, לפי מה שידוע לנו. התאכזבנו נורא. הבנו שלא נצליח להיכנס. היינו שם עוד חצי שעה עד ארבעים דקות. ניסינו בכל זאת להיכנס לתוך המתחם של הבר, אבל זה לא היה אפשרי עם מאות האנשים שהיו ברחוב. כל אחד חזר לביתו במוניות. אני והתובע השני ביחד עם עוד שני חברים, שאחד מהם יעיד היום, נסענו במונית אחת מרעננה, ושוב שילמנו 200 ש"ח. זו מונית שאספנו מאותו מקום. לכן אנחנו תובעים את סכום התביעה. כמו כן, אני רוצה להגיש לביהמ"ש מייל שקיבלתי מעיריית רעננה, מיניב זהבי, מנהל מחלקת פיקוח ובקרה, אגף חזות העיר, בו הוא מאשר לי שמחלקת הפיקוח העירוני לא אישרה בתאריך 25.9.14 אירוע רחוב לבר נוריס בר. מוגש ומסומן ת/1. התובעים יודעים שקיימת תכנית בטיחות בכל אירוע מסודר מעוגן בחוק, ובתכנית הבטיחות רשום כל הסדר של האירוע, ואנחנו לא ראינו דבר כזה. אני לא ראיתי את התכנית עצמה, אבל אני יודע שהיא קיימת. אני הלכתי למשטרה לבקש בקשה לתכנית הבטיחות, אך הם אמרו שאני יכול לבקש זאת רק מהבר או מביהמ"ש כי המשטרה לא יכולה להוציא את המסמך, כי אין להם אישור להוציא בלי שביהמ"ש יאשר. לכן הוצאתי דרישה לנתבע להגשת המסמך וביקשתי מביהמ"ש, וזה לאחר שקיבלתי את תשובתם של הנתבעים לעניין בכתב ההגנה. שם הנתבעים טוענים בסעיף 19 שהם מכחישים את האמור בסעיף 5 לתביעה. הם מציינים שהרחוב כולו נסגר לצורך האירוע, והמשטרה אישרה כניסה של 500 איש. זה נכון שהמשטרה אישרה כניסה של 500 איש, כפי שהבנתי מהמשטרה, אבל הרחוב כולו לא נסגר לצורך האירוע ולא היה אישור משטרתי לכך ולא מהעירייה, ולכן לא הייתה מסיבת רחוב".
בחקירתו הנגדית ע"י נציג הנתבע לשאלה: "יש לכם קבלות שהוצאתם כסף על מוניות" השיב: "לא". לשאלה: "אם היית נכנס לבר לא היית תובע אותנו" השיב: "אנחנו תובעים אתכם רק בגלל האכזבה" והוסיף "האי צדק כאן הוא שאתה פרסמת משהו לא אמיתי".
עד מטעם התובעים, מתן כהן, ציין בעדותו בבית המשפט הדברים הבאים:
"מה שקרה ב - 25.9.14 הוא כדלקמן: התובע 2 גר בירושלים. הוא הגיע לתל אביב במונית. אחרי זה הוא הגיע עם המונית אליי. אני גר בגבעתיים. לקחנו מונית מגבעתיים שאספה אותי ואת התובע 1 ועוד חבר ונסענו לרעננה לבר נוריס. שמענו שיש שם מסיבה שהתפרסמה בפייסבוק בערב ראש השנה. לטעמנו, זה היה אחלה בילוי. הגענו לשם. הייתה שם כמות מטורפת של אנשים, כאשר ההבטחה הייתה שתהיה מסיבת רחוב, וכך היה כתוב בפרסום בפייסבוק, ובפועל לא הייתה מסיבת רחוב. התקבצה מסה של אנשים ברחוב, במתחם של הבר, אולי טיפה אחרי המרפסת של הבר. זה לא היה רחוב ולא שום דבר. התאכזבנו". בחקירתו הנגדית לשאלה: " אתה אומר שהמסיבה הייתה בתוך הבר, ומחוץ לבר לא הייתה שום מסיבה". השיב: "נכון. מה שאני אומר שהמסיבה הייתה גם בתוך הבר וגם בתוך החצר המתוחמת שלפני הבר, אבל זה לא היה ממש על הכביש של הרחוב. לא הייתה מגיעה כזאת כמות של אנשים אם לא היה הפרסום הזה שזו מסיבת רחוב".
טענות הנתבע: